שלושה נכים ישלמו הוצאות בסכום כולל של 96,000 שקל בשל 48 בקשות לתביעות ייצוגיות שהגישו באמצעותו של עו"ד מוחמד ספורי, ואשר הוגשו בצורה פגומה ובחוסר תום לב. כך קובע (6.6.20) נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, אברהם אברהם.
סאלח רזק, אדהם כיאל ובאסם אבו-אלוהיג'א ביקשו לתבוע עד 2.5 מיליון שקל מכל אחת מ-48 רשויות מקומיות, בטענה שלא עמדו בתקנות ההנגשה לנכים. מדובר בין היתר בעיריות תל אביב, באר שבע, רמת גן, חולון, כפר סבא, חיפה וראשון לציון. בכולן נטען, כי המבקש הוא נכה המתנייד בכסא גלגלים, הנוהג "להכיר תרבות, לעשות קניות ולטייל ברחבי הארץ", ואשר נתקל בקשיים בשל אי-הנגשת מדרכות, צמתים ומעברי חצייה - הן לנכים והן ללקויי ראייה. הבקשות הוגשו בפרק זמן קצר (רובן בנובמבר 2018) בבתי משפט ברחבי הארץ ובית המשפט העליון הורה לרכז אותן במחוזי בנצרת.
אברהם קיבל את בקשת הרשויות לנקוט צעד החריג של דחיית הבקשות על הסף, וזאת משלוש סיבות: העילות אינן כלולות בחוק תביעות ייצוגיות, המבקשים ועורך דינם נהגו בחוסר תום לב קיצוני והם אינם מתאימים לייצג את הקבוצה. בין היתר מציין אברהם, כי הבקשות התעלמו מכך שחלק מהוראות הנגישות טרם נכנסו לתוקפן, וכי הם ניסו להסתמך על תקן ישראלי שטרם קיבל עיגון רשמי.
אברהם מוסיף: "הקלקול בהתנהגות המבקשים ובא-כוחם מתחיל בהגשת 48 בקשות לאישור תובענה ייצוגית, תוך פיזורן על פני שמונה בתי משפט שלום במקומות שונים ברחבי הארץ (נצרת, חיפה, כפר סבא, ירושלים, קריית גת, רמלה, פתח תקוה ותל אביב), כאשר עניינן של הבקשות זהה ונוסחן אחיד. התנהגות זו מגיעה כדי חוסר תום לב". ספורי הפר את פסיקת העליון לפיה יש להגיש באותו בית משפט תביעות ייצוגיות העוסקות באותה עילה, והפר את הוראת המחוקק לציין את קיומן של בקשות דומות.
על התנהגות זו אומר אברהם: "הגשה מפוזרת של תובענות, בירורן בנפרד או אי-גילוי הליכים מקבילים שמתקיימים, מביאים בהכרח להשחתת זמן שיפוטי יקר, להטיה בפסיקת שכר הטרחה והגמול לתובע, להערמת קושי בניהול הגנתן של המשיבות, אשר במציאות מתוקנת ויעילה יכולות להתאחד ולנהל את הגנתן במשותף. וחמור מכל אלה, המציאות המתוארת עלולה להוביל לפסיקות סותרות, אשר יובילו לחוסר ודאות משפטית, להסתעפויות הליכים נוספים ועוד כיו"ב".
לדברי אברהם, "צבר של תקלות, כשלים והתרשלות בניסוח הבקשות מוביל לכלל מסקנה, כי עניינם של חברי הקבוצה צפוי שלא להיות מיוצג ולהתנהל בדרך הולמת". ספורי ביקש סכומי פיצויים שונים ללא הסבר, ואומדן חברי הקבוצה בערים השונים לא עמד ביחס למספר תושביהן. הוא גם ערבב בין מי שפנו למקצת מן הרשויות לפני הגשת הבקשות לבין מי שהגישו את הבקשות עצמן.
אברהם מסכם: "התנהגות שכזו היא בבחינת עשיית שימוש לרעה בכלי החשוב של תובענה ייצוגית. היא עשויה לפגוע פגיעה קשה במוסד התובענה הייצוגית. לדאבוני עשויות בקשות אלה שהוגשו בדרך שהוגשו, גם לפגוע בציבור הנכים שהמבקשים דכאן מתיימרים לייצג את ענייניהם. על כל אלה יש להצר. משום כך, ואף שמדובר במי שמוגבלים בשל נכותם, מצאתי לחייבם בהוצאותיהן של המשיבות". כל אחת מן הרשויות תקבל 2,000 שקל מהנכה שביקש לתבוע אותה.
