ביוזמת יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ
יעקב מרגי, התכנסה (יום ב', 10.8.20) הוועדה לדיון שעסק ביבוא תבואה למדינת ישראל. מרגי פתח את הדיון ואמר כי בתחילה סבר שלא מדובר בבעיה דחופה, אולם התברר כי הנושא בוער ומשפיע על התעשיה הישראלית ולכן מצא לנכון לטפל בו בהקדם.
יו"ר איגוד יבואני התבואות ומנכ"ל חברת צנציפר, איתי רון, מסר לוועדה נתונים לפיהם למדינה מיובאים מדי שנה תבואות במשקל כולל של 5 טון וחצי - כ-95% מהדרוש למשק - של חומרי גלם לקמח, שמן ומזון. לדבריו, הגידול ביבוא גדל בהתאם לגידול באוכלוסייה, ב-100 אלף טון בשנה. הוא הוסיף כי למרות ש-50% מהסחורה נדרשת בצפון ו-50% בדרום, 80% נפרקים בנמל חיפה ומוסעים לדרום, בעוד שרק 20% נפרקים בנמל אשדוד, מאחר שבנמל אשדוד אין מספיק כוח אדם כדי לתת מענה לדרישה. "העלות העודפת היא 150 מיליון שקל בשנה ומושתת כולה על הצרכן", אמר רון.
היו"ר ביקש לדעת מי מטפל בבעיה, ורון השיב כי היו ישיבות רבות אך לא יצא מהן כלום. מנכ"ל קוראל שירותי ים, יוני איזקוב, הוסיף כי כיום אונייה ממתינה 12 יום לכניסה לנמל חיפה ו-8 ימים לכניסה לנמל אשדוד, בעוד שבנמלים אחרים בעולם אין המתנה. לדבריו, אי-אפשר להעביר עוד אניות לחיפה כי הניצול של מחסני דגון מגיע ל-97%. "לא יכול להיות ש-30 אלף משאיות ינועו דרומה, חייבים תוכנית אסטרטגית", אמר. רון הוסיף כי האונייה האחרונה שלו חיכתה 38 יום באשדוד.
מנכ"ל נמל אשדוד, משה ז'נה, השיב לטענות ואמר כי הנמל משקיע 220 מיליון שקל בתשתיות, ובשל הקורונה לא מאפשר לבצע שעות נוספות במעבר בין המשמרות, כדי לשמור על עבודה בחוליות ולהימנע מהדבקה. הוא הוסיף כי באפריל 2021 ייפתחו שני נמלים חדשים, ונמל אשדוד יצטרך להיפרד מכ-200 עובדים. לדבריו, אז ניתן יהיה להסיט עובדים לפריקת תבואות ותהיה ירידה בעומס. עוד הוא ציין כי ב-2022 יצא לפועל רכש שיאפשר להגביר את קצב הפריקה. "המטרה היא להגיע ל-6-5 ימי המתנה. בנוסף קנינו חופן ומשפכים שמשפרים את קצב הפריקה", אמר.
נשיא לשכת הספנות,
יורם זבה, אמר כי אפשר לגייס כוח אדם במיקור חוץ זמני, לפי דרישה יומית, והוסיף כי הלשכה תומכת בדרישת יבואני התבואה. ח"כ
שרן השכל אמרה כי "ההתייעלות הטכנולוגית מצוינת, אבל צריך להתייעל גם בכוח אדם. 17 ימי המתנה ועוד 21 ימי פריקה זה עלות בלתי צפויה של כמעט חצי מיליון דולר שמושת על הצרכנים, ואח"כ מתפלאים למה פסטה מיובאת יותר זולה מפסטה של אסם". ח"כ
עידן רול הוסיף: "יש פה אוסף של כשלים שהם סימפטום של היעדר תכנון לטווח ארוך, והדבר משפיע על יוקר המחיה באופן ישיר".
מנהל רשות הספנות והנמלים, יגאל מאור, אמר כי בניית תשתיות לוקחת בישראל זמן רב, ושיפור התשתיות באשדוד נמצא בתהליך שנמשך יותר מעשור. הוא הוסיף כי יש עדיפות לפריקת אניות נוסעים, לאחר מכן לנושאי ביטחון, לאחר מכן מכולות ורק אחרי זה אניות מטען.
מנהל מחלקת הייבוא בשטיבל, ישעיהו בארי, אמר כי המפעל נמצא סמוך לנמל אשדוד, ובכל זאת את האוניות הוא מעדיף לפרוק בחיפה, כי שם פורקים ביום את מה שבאשדוד פורקים בחמישה ימים. לדבריו, המשמעות היא 700 משאיות מיותרות על הכביש בשבוע, צפיפות ותאונות, ששיפור קל בנמל אשדוד יכול לחסוך. "זה עולה לכל אונייה בין 80-50 אלף דולר. באשדוד עובדים משמרת אחת והציוד פגום, וזה היה ככה עוד לפני הקורונה", אמר.
מנכ"ל חברת נמלי ישראל, שלמה בריימן, אמר כי ישנה השקעה במסוע לגרעינים, שיאפשר עבודה בקצב של פי 8 מהיום ויעבוד 24 שעות ביממה עם צוות של שני אנשים, במקום 6. עם זאת, הוא הוסיף כי הבעיה היא שזה יהיה בסוף 2022. היו"ר מרגי מתח ביקורת על כך ש
משרד התחבורה אפילו לא שלח נציג לדיון, ומשקיף מהיציע.
תוכנית לצמצום ימי ההמתנה באשדוד ב-50%
היו"ר מרגי סיכם ואמר כי הוא לא מתכוון להרפות מהטיפול בנושא ויקיים דיון נוסף בעוד כחודשיים. הוא הוסיף כי מהדיון עולה שיש מחסור בידיים עובדות, ואילו הייתה תחרות לנמל אשדוד הוא כבר היה יוצא מגדרו להעסיק עובדים בתקופות העומס. עוד אמר מרגי כי "הוועדה קוראת לנמל אשדוד, אם צריך, להישען על מיקור חוץ ולצמצם את ימי ההמתנה בחודשים הקרובים, עד לכניסת כפי החופן. הוועדה קוראת למשרד התחבורה ולרשות הנמלים להכין תוכנית לצמצום ימי המתנה בנמל אשדוד ב-50%, ולהגיש לוועדה את התוכניות בתוך חודש. הוועדה קוראת למשרד התחבורה להגיש לוועדה, תוך חודש, גם את האני מאמין שלה בעניין נמלי ישראל ב-2030. הוועדה רואה בחומרה את הנזק הכלכלי שנגרם לתעשיה, ואת העובדה שעשרות משאיות נעות בכבישים שלא לצורך וגורמות לזיהום אוויר, עומס בכבישים ותאונות דרכים".
