עונש מגוחך לדיפלומט בכיר שהתעלל בבתו

מי שהיה הקונסול הכללי של ישראל באחת מערי ארה"ב הורשע בהתעללות בבתו ופוטר משירות המדינה - חושפת (יום א', 16.8.20) החלטה של שופט בית המשפט העליון, מני מזוז. בהליכים קודמים לא נאמר שמדובר היה בדיפלומט בכיר. כעת מתברר, שעונשו היה קל במיוחד - ושהוא אף יוכל לקבל בעתיד גימלה מן המדינה. בשנת 2016 הואשם האיש, ששמו אסור בפרסום כדי שלא לחשוף את הקורבן, בתקיפת קטין בידי אחראי תוך גרימת חבלה של ממש, ובתקיפת קטין על-ידי אחראי - עבירות שהעונשים המירביים עליהן הם שבע ושש שנות מאסר (בהתאמה). הקורבן הייתה בתו, ילידת 2002, אשר התייתמה מאמה בגיל שלוש. בשנת 2015, בעודו מכהן כקונסול בארה"ב, התחתן האיש בשנית ואז החל להכותו את בתו. כתב האישום נגדו כלל שבעה אירועים ספציפיים. במאי 2016 הורשע האיש בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת הסדר טיעון, ולמרות חומרת העונשים הקבועים בחוק - הוא נדון רק ל-400 שעות שירות לתועלת הציבור ולמאסר על תנאי, וחויב לפצות את בתו ב-10,000 שקל. האיש ערער הן לבית המשפט המחוזי בירושלים והן לבית המשפט העליון על דחיית בקשתו להימנע מהרשעתו, אך ערעורו נדחה. בנובמבר 2019 הודה הדיפלומט הבכיר בעבירות משמעתיות של אי-קיום המוטל עליו כעובד מדינה; התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה; והרשעה בעבירה שיש עימה קלון. בית הדין המשמעתי הורה לפטר אותו מיד משירות המדינה (ארבע שנים לאחר ביצוע העבירות ושלוש שנים לאחר הרשעתו), לפסול אותו לחלוטין משירות במשרד החוץ ולפסול אותו לחמש שנים משירות המדינה - שלאחריהן יוכל לקבל גימלה. בית הדין המשמעתי קבע, כי מדובר במעשים "בזויים ומשפילים" אשר "מעוררים זעזוע". הוא ציין לטובתו של הדיפלומט את הודאתו, חוות הדעת החיוביות, תרומתו לשירות החוץ והשתלבותו בקבוצת טיפול, ובשל כך הגביל בזמן את פסילתו משירות המדינה. בערעורו לבית המשפט המחוזי בירושלים טען האיש, כי המעשים בוצעו במשך עשרה חודשים בלבד (כלשונו) ולא לאורך שנים כפי שנאמר בפסק הדין המשמעתי; שיש להתחשב ב-30 שנות שירותו שהיו ללא דופי; שיש להביא בחשבון שהמעשים נעשו שלא במסגרת תפקידו; וגם בכך שהוא גידל לבדו את הילדה במשך עשר שנים. השופט משה בר-עם דחה את הערעור, ובין היתר עמד על הפגיעה הקשה בתדמיתה של המדינה, כאשר "בתו של המערער, קטינה בת 13, יתומה מאם, נאלצה להתקשר למשטרת [אותה עיר] ולדווח על מעשיו של אביה, קונסול מדינת ישראל, כלפיה". לדברי בר-עם, מעשיו של הדיפלומט מחייבים הוקעה ברורה, במיוחד לנוכח העובדה שמדובר היה באלימות שיטתית. מזוז דחה את בקשתו של האיש לערער לעליון. מעבר לקביעה שאין הצדקה לדיון בגלגול שלישי, עומד גם מזוז על חשיבות המסר העקרוני: "הקפדה על טוהר המידות של עובדי ציבור, ועל אחת כמה וכמה של עובדי ציבור בשירות החוץ של המדינה שהם בבחינת 'חלון הראווה' של המדינה, היא חיונית לשמירת תדמית שירות המדינה, בישראל ומחוצה לה, ולתפקודו התקין". מזוז מסכים עם הערכאות הקודמות בנוגע לכיעור ולחומרה שבמעשי האיש, וקובע שבית הדין למשמעת איזן כראוי בין השיקולים השונים. את האיש ייצג ראש לשכת עורכי הדין, אבי חימי.