X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות שיווקיות
דורון עמית [צילום: האתר של דורון עמית]

[צילום: האתר של דורון עמית]

צד חשוב במגפה של הקורונה הוא הצד העסקי שהוא למעשה הצד העיקרי הנפגע מכל המגפה המטורללת הזאת שנחתה עלינו ללא כל אזהרה מוקדמת והלוואי והיה איזשהו כרוז שהיה מכין אותנו שנה קודם בכדי שעסקים יכלו להתארגן לקראת הקטסטרופה הזאת.
קטגוריות
כאשר מסתכלים מהצד על הנזק שנגרם לעסקים כתוצאה מהמגפה, אי-אפשר לשכוח דבר אחד חשוב. העסקים בישראל ובעולם (בעיקר אלה הוותיקים שבהם), עברו עשורים לא קלים בלשון המעטה טרם המגפה שפרצה. הטכנולוגיה, התקשורת, הגלובליזציה, השפע והתחרות דרדרו עסקים רבים אשר לא יכלו לבלוע את הגלולה המרה, המזרח שהפך להיות התעשיה של כל העולם הרס כל חלקת אדמה טובה שהייתה פורייה בעסקים מקומיים בישראל ובעולם.
מפעלים החליפו ייצור ביבוא, מפעלים יצרניים שהיו פאר המדינה נאלצו לסגור, התחרות בתוך המדינה הפכה להיות תחרות של מחיר כי המפעלים, הסוחרים, אתרי המכירות הסיניים, אפשרו ונתנו לאנשים לפתוח עסק עם סף כניסה נמוך (לדוגמה בואו ניקח את תעשיית הכלים החד-פעמיים). עד בוא הקטגוריה הזאת לישראל, התחום הזה לא היה כל-כך מפותח, אבל עם כניסת היצרנים הסינים, והתנפלות של הישראלים להיכנס לתחום, זה יצר מצב שכל תוכנית עסקית כזאת ואחרת שנבנתה לעסק כזה, לא החזיקה מים, כי התחום הפך להיות לרווי ברמה דרסטית. נכון, הריבוי הזה גרם גם לעליה בביקוש או יותר נכון לגאות ברכישת מוצרים אלה, אבל שמסתכלים במספרים, רואים כמה יבואנים או סוחרים בתחום פשוט קרסו ונעלמו.
ההסתכלות של היזם
יזמים רבים טרם תקופת הקורונה, פתחו עסקים ומיזמים שסף הכניסה לתחום גם היה נמוך, ועסק אחרי עסק נכנס לעולם העסקים הישראלי וזה לא משנה עם זה אנשי האקדמיה שיצאו לשוק החופשי או יזמים אחרים שביקשו לפעול בשוק העסקי בישראל. יזמים האמינו שבכדי לפתוח עסק, מספיק שיקבלו הלוואה מ"ים" נותני ההלוואות, בנקים, חברות כרטיסי אשראי, מימון חוץ בנקאי, התרעלה שנקראת "הלוואה בערבות מדינה" ולאחר שקיבלו את ההלוואה בריביות נשך, כן גם מהגופים הבנקאים, היו כאלה שבנו תוכנית עסקית, היו כאלה שהתייעצו עם יועץ עסקי, ורובם אלה הרצינים מבין היזמים ביקשו "תוכנית עסקית".
אם אני אספור כמה יזמים או כאלה שפתחו עסקים היו מבקשים רק תוכנית עסקית, לא עניין אותם איך? מה? למה? רק תוכנית עסקית עניינה אותם, כי ככה יעצו להם בבנק, או כך יעצו יועצים עסקיים כביכול שתוכנית עסקית היא תעודת הביטוח של הצלחת העסק, אפילו גופים ממשלתיים שהתמחו להיות יועצים עסקיים מטעם המדינה בעלות זולה עמדו על כך שהיזם חייב תוכנית שכזאת. ולמעשה אני יכול לגלות לכם "סוד קטן". רוב בעלי העסקים עושים תוכנית עסקית על-מנת שיוכלו לקבל מימון. מימון שהם זקוקים לו לפני שהעסק יקרוס, מימון שהם זקוקים לו בשביל לרפד את תזרים המזומנים, חברות רציניות גדולות עורכות תוכנית עסקית בכדי לקבל תמונה כללית על העסק, תוך שהם מכניסים לתוכנית "סקרי שוק" "קבוצות מיקוד", "סטטיסטיקה" וכל אותם אלמנטים שיכולים לבסס עבורם את צד ההכנסות. בכל מקרה אני לא מאמין בתוכנית עסקית שלא נכתבה עבור היזמים ובגישה אמפירית "ניסוי וטעיה".
ומכאן שוב אנו מגיעים לנושא הקורונה. בואו נחשוב מה קרה לתוכניות העסקיות של כלל העסקים בישראל מחברת התעופה אל-על ועד מוכר הפלאפל בשוק מחנה יהודה.
לסיכום החלק הזה!
כל מה שתיארתי כאן למעלה הביא עסקים רבים לקשיים תזרימים רבים, הן בגלל תכנון לא נכון של הפעילות, הן בגלל שלא הותאמו הוצאות להכנסות, הן בגלל הכבדה על התזרים בלקיחת הלוואות מכל הבא ליד, ולצערי הרב ניתן לראות את הגידול המטאורי בהלוואות "שוק אפור" שאנחנו יודעים מה הריביות שם, ובסך-הכל בהתחפרות לתוך בור "העסק" שרק המשיך לסבך את בעליו.
במקרו "אני קורא" שנים, לעסקים רבים לקחת להם ליווי של ייעוץ עסקי על-מנת שראשית יוכלו לעצור את הגלגל ושנית לצמצם פערים בהתאמת ההוצאות להכנסות (יש לי את החשק לכתוב כאן במאמר איך עושים זאת, אבל נושא המאמר הוא הקורונה).
קרא עוד על חשיבותו של ייעוץ עסקי ובפרט תהליך ייעוץ עם דורון עמית
הקורונה נחתה בישראל
האמת, היא תפסה את כולנו עם "המכנסיים למטה". היו בנינו עסקים שהתנהלו נכון טרם הקורונה, אבל מרבית העסקים "אותם אלה שרצים אחרי החייבים או שמנוהלים גרוע" ומכאן הגיעה הצרה של אלפי עסקים: חובות יש? יש! חוב לספקים יש? יש! חוב למוסדות יש? יש! חובות למוסדות ופריסות מע"מ וביטוח לאומי יש? יש! גרעון תזרימי יש? גם זה יש! אז מה עושים? הכנסה אין, הוצאות ממשיכות, הלוואות צריכים להחזיר, מימון לרכב צריך להחזיר ומכאן מתחילות הצרות. יש כאלה שציפו כי המדינה תפצה אותם עבור כל ההתחייבויות שנוצרו, אז זה לא קרה. כי אדם שהוא חולה וחי על תרופות כאשר פתאום הוא לא מקבל את התרופות, הוא מת!
זאת תוצאה של ניהול כושל
זאת תוצאה של נוחות, לא צריך להתאמץ בפיתוח העסק, הוא עובד זה מספיק. זאת תוצאה שעסקים מרוויחים, נחים על זרי הדפנה. זאת תוצאה שבעלי עסקים מפחדים לשלם ליועץ עסקי שישמור עליהם ויוביל אותם קדימה. זאת תוצאה שבעלי עסקים לא חושבים צעד אחד קדימה ומסכנים את העסק שלהם מבלי להשאיר רזרבות וביטחונות.
וזה הזמן לנצל את היתרונות העסקיים שהביאה לנו הנגיף!
מהמצב שנוצר בעקבות הקורונה וקריסתם של אלפי עסקים ועוד צליעתם של אלפי עסקים בשנים הקרובות, עסקים חייבים אבל חייבים לשנות מסלול כאן ועכשיו. מה שהיה לעולם לא מה שיהיה, אנו צריכים להתרגל לגישת ניהול ושיווק הפוך ממה שהכרנו עד היום, ויפה שעה אחת קודם.
תקופת הקורונה וזאת שתבוא אחריה, צריכה להכין אותנו למציאות שלא הכרנו, בפרט את העסקים והחברות במגזר העסקי, שינוי מסלול שציינתי הוא הבסיס להמשכיות של העסק שלנו, אבל הפעם אנחנו עושים אותה נכון, יועץ עסקי הפך היום לפיגורה שכל עסק חייב שיהיה בו, עסקים לא יכולים, בפרט היום, יועץ לכל דבר ולכן הם צריכים לבחור חברת ייעוץ וליווי שמסוגלים ומתמחים בניהול, פיננסים, שיווק, כלי שיווק, אדמיניסטרציה, כוח אדם, והכי חשוב התמצאות בכלים הדיגיטליים המקדמים ומשמרים כל עסק.
תפקיד היועץ הוא להכין את העסק לתקופה של אחר הקורונה, בל נשכח כי עסקים קרסו בזמן המגפה, מה שפתח אופציה ליזמים חכמים למלא את החלל שנוצר, אבל הפעם בדרך נכונה המותאמת לתקופות לא רק לתקופת הקורונה, אלא הרבה יותר רחוק. יזמים שיפעלו בצורה מושכלת, יכולים להגיע להישגים מדהימים ברוח התקופה. קחו רק את המצב שיצרה לנו התקופה שהיא שימוש במכשיר הקטן שנקרא "מחשב" לעשות עבורנו עבודה שהיינו עושים במשרדים או בחנויות עם עלויות מטורפות, שכירות, נסיעות, דלק, אי-נוחות, שלטי רחוב ומה לא. ואת כל זה מרכזים לחדר אחד בבית או ביחידת דיור החיצונית שליד הבית או או בחדרון קטן בבניין משרדים כזה או אחר (כמובן ניתן לנצל את המרחב הפתוח במשרדים שם אתה משלם לפי שעות פעילות.
הכוח הטמון במחשב הפך להיות מרכז העסקים שלנו.

להמלצות נוספות כנסו לאתר שלנו
תאריך:  17/08/2020   |   עודכן:  23/08/2020
+אמן חושים לבר מצווה בזמן הקורונה
18:26 17/08/20  |  כתיבת המומחים   |   לרשימה המלאה

[צילום: אסף סלומון]
+מימון מנסה להשתלט על אווניו בצל הקורונה
18:02 17/08/20  |  איתמר לוין, יצחק דנון   |   לרשימה המלאה

חנן לוי וחזי שאייב שותפים בחלקים שווים עם איירפורט סיטי של קובי מימון במתחם האירועים שליד נתב"ג  ▪  מניותיהם של לוי ושאייב שועבדו לטובת איירפורט סיטי, המבקשת כעת לממש את השעבוד בשל אי-תשלום דמי שכירות ודמי ניהול מאז מארס  ▪  לוי מבקש מבית המשפט למנוע את המהלך, שלטענתו נעשה בחוסר תום לב

מתחם אווניו. שווה 72 מיליון שקל
מימון. החוב: 3.9 מיליון שקל [צילום: יוסי זליגר]
+קבינט הקורונה תיקן הגבלות פעילות במקומות העבודה
17:01 17/08/20  |  עידן יוסף

במשאל טלפוני שנערך אישר קבינט הקורונה תיקון לתקנות הגבלת פעילות במקומות העבודה. בהתאם לתקנות בוטלה ההגבלה על מספר העובדים שרשאים להגיע למקומות העבודה. עם זאת, נקבע כי כלל מקומות העבודה שלהם מעל 10 עובדים נדרשים למנות ממונה קורונה, לחתום על הצהרה בדבר השמירה על כללים אלה ויידוע עובדיהם לגביהם:
1. שמירת מרחק בין עובדים של 2 מטרים, ככל האפשר.
2. שמירה על ההיגיינה ועטיית מסיכה.
3. הקצאת ציוד אישי או חיטוי הציוד במעבר בין עובד לעובד.
4. שיבוץ עובדים במשמרות ככל הניתן.
5. מדידת חום בכניסה.
6. עובדים בעבודה משרדית יישבו, ככל הניתן, בעמדה קבועה ובמרחק של 2 מטרים או מחיצה ביניהם.
7. אכילה או שתייה תתבצע, ככל הניתן בחדרו של העובד.
8. מעסיק יאפשר עבודה מהבית, ככל שניתן.
9. במעלית ישהו מחצית ממספר האנשים המותר.
10. בעבודה משרדית ניתן לקיים ישיבות מעל 20 איש (תוך שמירת מרחק או מחיצה). מעבר לזה תתאפשר ישיבה, עד 50 איש, רק אם הממונה על הקורונה אישר שלא ניתן לקיימה באמצעים דיגיטליים ובלבד שלא יוגש אוכל בישיבה.
עוד נקבע כי ראש שירות או רופא מחוזי רשאי לסגור מקום עבודה (למעט מקום עבודה חיוני, מסגרות רווחה, ישיבות מועצת רשות מקומית ומשרדי ממשלה), לצורך חקירה אפידימיולוגית, לתקופה שלא תעלה על 72 שעות או 120 שעות לפי הוראה של ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות או סגנו. על-אף האמור, מעסיק ציבורי, שניתנה הוראה לסגירת המקום, יכול לאפשר כניסה של עובדים מסוימים לצורך אספקת שירות חיוני.

+ועדת הקורונה: לאפשר הכנסת תיירים ממדינות ירוקות
16:53 17/08/20  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה

משרד הבריאות מזהיר: נתקלנו בזיופי תוצאות בדיקות  ▪  יו"ר הוועדה: חובה לייצר תוכנית עתידית, ודאות עבור האזרחים - ולייצר שגרת קורונה  ▪  מדינות המתירות כניסת ישראלים ללא בידוד: בולגריה, יוון, קרואטיה ורואנדה

חיטוי מטוס של ישראייר [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
+רו-או-או-ני, א-אל-תלכי אני פשוט רוצה אותך איתי
15:30 17/08/20  |  דוד ארגז   |   לרשימה המלאה

למרות ששבענו אכזבות ומרורים, היה שווה לחכות  ▪  סוף-סוף זכינו לאיש הנכון במקום הנכון  ▪  פרופסור רוני גמזו כאילו נולד לתפקיד  ▪  הוא החליק בטבעיות לתוך כורסת הפרויקטור, מרגיש בנוח כמו דג במים, מתאים לתפקיד כמו הנעל לרגלה של סינדרלה  ▪  במשך יום או יומיים שלמים קרה דבר בלתי יאומן, גל של אמון ציבורי שטף את המדינה  ▪  אבל כידוע, לכול דבר טוב יש סוף

גמזו. "האיש עם הילד בעיניים" [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
+חוק הקורונה אושר לקריאה שנייה ושלישית
14:45 17/08/20  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה

הצעת החוק עוסקת בהוספת אמצעי אכיפה של צווי סגירה מנהליים לעסקים ולמקומות נוספים שפתוחים לציבור  ▪  הוועדה הכניסה להצעה תיקון שלפיו ניתן יהיה לדון בחוק הקורונה הגדול בפגרות הכנסת, תוך החרגה מן המגבלות של התקופות הללו

[צילום: חן לאופולד/פלאש 90]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות מגיפת הקורונה
איתמר לוין, יצחק דנון
חנן לוי וחזי שאייב שותפים בחלקים שווים עם איירפורט סיטי של קובי מימון במתחם האירועים שליד נתב"ג    מניותיהם של לוי ושאייב שועבדו לטובת איירפורט סיטי, המבקשת כעת לממש את השעבוד בשל אי-תשלום דמי שכירות ודמי ניהול מאז מארס    לוי מבקש מבית המשפט למנוע את המהלך, שלטענתו נעשה בחוסר תום לב
עידן יוסף
משרד הבריאות מזהיר: נתקלנו בזיופי תוצאות בדיקות    יו"ר הוועדה: חובה לייצר תוכנית עתידית, ודאות עבור האזרחים - ולייצר שגרת קורונה    מדינות המתירות כניסת ישראלים ללא בידוד: בולגריה, יוון, קרואטיה ורואנדה
דוד ארגז
למרות ששבענו אכזבות ומרורים, היה שווה לחכות    סוף-סוף זכינו לאיש הנכון במקום הנכון    פרופסור רוני גמזו כאילו נולד לתפקיד    הוא החליק בטבעיות לתוך כורסת הפרויקטור, מרגיש בנוח כמו דג במים, מתאים לתפקיד כמו הנעל לרגלה של סינדרלה    במשך יום או יומיים שלמים קרה דבר בלתי יאומן, גל של אמון ציבורי שטף את המדינה    אבל כידוע, לכול דבר טוב יש סוף
איציק וולף
הצעת החוק עוסקת בהוספת אמצעי אכיפה של צווי סגירה מנהליים לעסקים ולמקומות נוספים שפתוחים לציבור    הוועדה הכניסה להצעה תיקון שלפיו ניתן יהיה לדון בחוק הקורונה הגדול בפגרות הכנסת, תוך החרגה מן המגבלות של התקופות הללו
עידן יוסף
5,000 איש טסו אתמול מנתב"ג    יוון הגבילה את ישראל ל-600 טסים בשבוע בלבד    בסיני יש תחלואה גבוהה ויכולת מוגבלת לביצוע בדיקות    בקרוב: מתווה חדש ליציאת אנשי עסקים למדינות 'אדומות'    בקרוב: מתווה חדש לקבוצות תיירים שיכנסו לישראל
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il