שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, דחה על הסף (יום ד', 2.9.20) עתירה שהגיש עו"ד ליאור כספי נגד חוק חדלות פרעון, הן בשל אי-מיצוי הליכים והן בשל שיהוי כבד בהגשתה. כספי חויב בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל.
באתר משרדו כותב כספי על עצמו: "אני עורך דין ומגשר בתחום דיני המשפחה (הליכי גירושים, הסכם ממון), עורך דין מתמחה בנושא דיני מיסים וייצוג מול רשויות החוק, עורך דין מנוסה וחריף בדין הפלילי, ובין היתר מתמחה בליווי חברות וארגונים בתהליכי מיזוג/ופירוק חברה, הליך פשיטת רגל, קבלת צו הפטר ועוד מגוון רחב של שירותים עם אין ספור הצלחות ולקוחות מאושרים".
בעתירתו טען כספי, כי בעוד שהחוק אמור היה להעניק את הבכורה לשיקולי השיקום של החייבים, בפועל הוא יצר הסדר בעייתי הפוגע בצורה קשה בחייבים, פוגע בזכויות לשוויון ולחופש העיסוק ואינו מסייע למי שנפלט מהליך פשיטת הרגל. המדינה והכנסת ביקשו לדחות על הסף את העתירה, תוך שהן מציינות שהחוק נכנס לתוקפו כבר לפני שנתיים ושכספי לא פנה לאיש מבין הגורמים הרלוונטיים בטרם הגיש את עתירתו.
מינץ מקבל את עמדת המדינה והכנסת. הוא מזכיר, כפי שכבר נפסק, שחובת מיצוי ההליכים קיימת גם לפני הגשת עתירה התוקפת חוק. הימנעותו של כספי מלעשות זאת, מנעה מן המדינה להתייחס לגופן לטענותיו ואולי אף לייתר את העתירה. עוד מציין מינץ, כי העתירה הוגשה ביוני 2020; הליכי החקיקה החלו ב-2015, תזכיר החוק הוגש לכנסת במארס 2016 והוא אושר בדיוק שנתיים לאחר מכן. המדינה גם טענה בצדק, מוסיף מינץ, כי כספי לא מיצה את הסעדים העומדים לרשותו בנוגע להחלטות ספציפיות בתיקים בהם הוא מעורב, וגם בשל כך אין מקום להתערבות בג"ץ.
כספי חויב בתשלום הוצאות בסך 7,500 שקל למדינה ו-2,500 שקל לכנסת. השופטים יצחק עמית ויוסף אלרון הסכימו עם מינץ. את הכנסת ייצגה עו"ד אביטל סומפולינסקי, ואת המדינה - עוה"ד עו"ד אבי מיליקובסקי וסיגל אבנון.