ראש מועצת תל מונד לשעבר,
רוני גולן, שלח ידו בכספי סיעתו במסע הבחירות שלו והשתמש בהם לצרכיו הפרטיים. גולן גם הטעה ביודעין ובמתכוון את תומכיו, את תושבי תל מונד ואת המשקיעים בבורסה, כאשר מסר פרטים שאינם נכונים על השכלתו ועל שירותו הצבאי. כך קובע (2.9.20) שופט בית משפט השלום בנתניה, אלי ברנד, בפסק דין המאמץ את ממצאי תחקירי News1 בנוגע לגולן. גולן הודח ב-2016 בידי שר הפנים,
אריה דרעי, לאחר שלא הצליח להעביר את תקציב המועצה. תיק החקירה הפלילית שנפתחה נגדו נסגר במרס 2018 מחוסר עניין לציבור. בהבהרה שמסרה אז הפרקליטות נמסר כי המעשים שיוחסו לגולן אינם מצדיקים פתיחת דין פלילי וכי בין השיקולים היו העובדה שגולן לא היה איש ציבור בעת ביצוע ההטעיה וכי לא היה איש ציבור בעת סגירת התיק.
12 מפעילי הקמפיין של גולן באוקטובר 2013 טענו, כי הם תמכו בו בהתבסס על מצגי השווא שלו וכי הוא השתמש לצרכיו הפרטיים ב-10,000 שקל מכספי התרומות שהעניקו לסיעתו, ותבעו פיצוי בסך 400,000 שקל. ברנד דחה את רוב התביעה הכספית, לאחר שקבע שמצגי השווא של גולן מילאו תפקיד מינורי בלבד בהתגייסות התובעים לצידו, ורק חייב אותו להחזיר את הכספים שנטל שלא כדין. עם זאת ברנד מדגיש, כי "ברי כי מדובר בהתנהגות הראויה לגנאי", גם אם אינה מגיעה לרף הפלילי ואינה יוצרת עילת תביעה אזרחית.
גולן הציג את עצמו כמשפטן וכ"בוגר מינהל עסקים ומשפטים" מאוניברסיטת ניו-יורק. מצגים אלו היו הן כלפי תושבי תל מונד והן כלפי חברת קריסטל, בה שימש מ-2009 כסמנכ"ל הרכש והפיתוח העסקי; קריסטל היא חברה ציבורית ולכן המידע המטעה נמסר גם לציבור. לטענת סמנכ"ל הכספים של חברת תדיראן, שפי אור עסיס בסן, שהייתה חשבת הכספים של חברת קריסטל בעת שגולן התקבל לעבודה ואשר מסרה את הדיווח על השכלתו לכאורה לבורסה, היא הסתמכה בדיווח על דברים שמסר גולן בראיון קבלתו לעבודה. "בוודאות מסר לי, שיש לו תואר ראשון או במינהל עסקים ובמשפטים, וגם תואר שני", ציינה והוסיפה כי לא חלה עליה חובה רגולטורית לוודא את נכונות הדיווח.
לדברי ברנד, השאלה הנצרכת לענייננו אינה מה רמת התחקיר העיתונאי או של רמת בדיקת החשבת לפני דיווח לבורסה אלא מה ניתן להסיק מעדויות אלה באשר למצגי מר רוני גולן על השכלתו והאם יש בהן כדי להצביע על דפוס של הטעיה ביחס לכך. "רוני גולן לא הציג בשום שלב ולו בדל ראיה כי למד קורסים אלה או אפילו לרישום לקורסים אלה ב-NYU". בהמשך הציג גולן גרסה חדשה, לפיה למד ב-New York Law School - אך גם שם אין כל רישום שלו ללימודים אלו, קבע בפסק הדין.
ברנד קובע: "מן הפניות אל שתי האוניברסיטאות שמר רוני גולן טען כי למד בהן עולה, אפוא, כי אין כל תיעוד שלו כסטודנט או כמי שנרשם ללימודים אף לא באחת מהן, למרות שהן מחזיקות תיעוד מן השנים הרלוונטיות, ומר רוני גולן אף לא הביא כל בדל ראיה או אסמכתא לרישום או ללימוד באיזו מהן". גולן עצמו לא הציג שום מסמך שיתמוך בגרסתו, וברנד אינו מקבל את טענתו לפיה לא שמר מסמכים אלו - לנוכח העובדה שהוא שמר מסמכים חשובים פחות, הן מהשנים שקדמו ל"לימודיו" והן מאלו שאחריהן.
בנושא זה מסכם ברנד: "ברי כי על-פי קביעה עובדתית זו הטעה מר רוני גולן הן את התובעים, הן את מי שפנו אליו ובפניהם הציג עצמו כמשפטן, הן את ציבור הבוחרים בתל מונד בפרסומים לקראת הבחירות, הן את העיתונאיות והן את קריסטל ותדיראן עת החל לעבוד עבורן וכפועל יוצא מכך את הציבור כולו האמור להיות חשוף לדיווחי אמת לבורסה... גולן הטעה ביודעין ובמתכוון את התובעים ואחרים וגרם להם לחשוב כי הוא בעל תארים אקדמיים במשפטים ובמינהל עסקים מאוניברסיטת NYU על-מנת להאדיר את מעמדו, הגם שמעולם לא למד בה ואפילו לא נרשם אליה".
גולן טען, כי שירת כ"לוחם בסיירת צנחנים ומגוון תפקידי פיקוד בסיירת". אולם כאשר נחקר במשטרה בשנת 2015 והבין שעליו להימנע ממסירת מידע חסר בסיס, הוא טען לראשונה ששירת ב"סיירת פלוגה ג' של הצנחנים". רק כאשר החוקר שאל אותו שוב על כך, נאלץ גולן להודות שלא היה לוחם ולא שירת בסיירת כלשהי, אלא בגדוד 890 של הצנחנים ולאחר מכן היה מ"כ טירונים. "אין ספק שמר רוני גולן הטעה לאורך מסע הבחירות, ואף לפניו, בכך שטען כי היה לוחם ומפקד בסיירת הצנחנים וכאשר עמד בפני חקירה מעמיקה יותר ניסה ליצור תשתית עמומה שתצדיק את השימוש במונח 'סיירת', הגם שאין לה בסיס של ממש", קובע ברנד.
לדברי ברנד, "דומה בעיני כי התמונה הטובה ביותר של אופן הצגת העובדות על-ידי מר רוני גולן, אשר יש בה כדי לשפוך אור נוסף גם על הטעיותיו האחרות, נגלית בחקירתו הנגדית בסוגיה זו בבית המשפט שהיא מופת של התחמקויות, התפלויות והטעיות... מקטע עדות זה כמו מחקירתו במשטרה ניכר תחכומו של מר רוני גולן, אף עת נתקל במי שלא הסתפקו בתשובות מתחמקות ומטעות ותבעו לקבל ממנו תשובות מדויקות לשאלות שנשאל - במשטרה ולמעלה מכך בבית המשפט כשלא יכול היה לבחור על אלו שאלות לענות ועל אלו לא - וכיצד טווה סיפור מופרך על פלוגה שכינה 'פלג"ט', שאמורה להיות מעין סיירת".
ברנד מוסיף: "למקרא הדברים ברי, כי אין מדובר באדם תמים אשר סבר בתמימות ו
בתום לב כי הוא מוסר מידע נכון, כפי שביקש להציג את עצמו בחקירתו במשטרה, אלא באדם מתוחכם שהתכוון לקשור לעצמו כתרים לא לו, אך בתחכומו עשה זאת באופן שיקשה להטיל עליו אחריות פלילית והשגת תוצאה זו אכן צלחה בידו". ברנד מדגיש, כי גולן יכול היה לציין בגאווה מוצדקת את שירותו בצנחנים, אך לא הסתפק בכך "וביקש לקשור לעצמו כתר לא לו - את השירות בסיירת הצנחנים, ובכך הטעה במתכוון את שומעיו וקוראיו. מדובר בפרסומים רשמיים של קורות חיי מועמד לבחירות לתפקיד הנכבד של ראש רשות מקומית, מי שאמור לנהל חיי יישוב שלם, לאכוף דברי חקיקה, לנהל כספי ציבור ועוד, וקיימת חשיבות לכך שיביא לפני קהל בוחריו לפחות מידע בסיסי אמין".
ברנד קיבל במלואה את התביעה בנוגע לשליחת היד בכספי הסיעה. התובעים הגישו רשימת קניות ברשת הריבוע הכחול, שבוצעו מחשבון הסיעה, ואשר כללו נייר טואלט, תפוחי אדמה, מילקי, ביצים, סלמון מעושן, משמיד חרקים, קוסקוס, סבונים מוצקים, קישואים, כרעי עוף, מי עדן ועוד - בסך-הכל למעלה מ-10,000 שקל. ברנד מציין, כי
מבקר המדינה קבע שהסיעה התנהלה באופן בלתי תקין ושלל ממנה מימון בסך 18,000 שקל, וכי גולן וסיעתו לא סיפקו למבקר הסבר כלשהו להוצאות אלו ודומותיהן.
ברנד קובע: "כאשר נהיר כי כרטיס האשראי של הסיעה והשליטה המלאה על הוצאותיה היו בידי מר רוני גולן ולא ניתן על ידו כל הסבר לרכישות השונות עליהן הצביע מבקר המדינה ככאלה שאינן מיועדות למסע הבחירות, רכישות שלא היו במועדים הבודדים בהם היה הכרטיס בידי מי מן התובעים, ולאור התנהלות הנתבעים בנושא החשבוניות, יש לקבוע כי ברמת השכנוע הנדרשת בהליך אזרחי - אפילו להוכחת טענות בעלות אופי מסוג זה - הוכח כי מר רוני גולן עשה שימוש בכספי הסיעה לצרכיו אישיים שלא כדין".
ברנד הורה לגולן להשיב לתובעים את הכספים שתרמו לקמפיין שלו, בסכום כולל של 8,400 שקל. הוא דחה את התביעה נגד נעמה גולן לאחר שקבע, כי לא הוכח שהיא נטלה חלק במצגי השווא של בעלה. גולן גם חויב בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את התובעים ייצגה עו"ד עינב נהרי-סנדלר, ואת גולן - עו"ד שוקי רגב.
