החוקרים עינו את מי שלא פעל כרצונם

"בחלק מן המקרים הדברים אף הגיעו לכדי התעללות ממש בעדים ובנחקרים... חוקרי המשטרה ידעו להעביר את מי שלא פעל עימם כרצונם מסכת עינויים של ממש". כך טוענים (יום א', 13.9.20) פרקליטיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בראשותם של עוה"ד בועז בן-צור ועמית חדד, בבקשה שהגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים לחשוף חומרי חקירה בתיקים נגדו. לדברי ההגנה, תמלילי החקירות בתיק 4000 מלמדים, "כי החוקרים סברו שכל האמצעים כשרים על-מנת להשיג את מבוקשם, ובכלל זה לאיים, לצעוק, לשקר ולהפעיל לחץ קיצוני ופסול. עוד נחשפות מתוך חומרי החקירה פעולות בוטות וקשות שבוצעו על-ידי החוקרים אשר כללו, בין היתר, מניעת בדיקות רפואיות; מניעת שינה; מניעת מזון; שהות בתא עם אסירים ביטחוניים; איום בדבר חשיפת עניינים הנוגעים לצנעת הפרט הקשורים בעד, איום פירוק התא המשפחתי; ערעור אמינות הייעוץ המשפטי שקיבלו נחקרים ומתן המלצות להחלפת הייעוץ המשפטי; הדלפות מגמתיות ואף שקריות לתקשורת ביחס לעדים מסוימים, כאילו גויסו כעדי מדינה... כל אלה הובילו לזיהום בוטה וקשה של החקירה". חלק ניכר מן הטענות בהקשר זה מופנות לגבי חקירתו של ניר חפץ, לשעבר דובר משפחת נתניהו ועד מדינה בתיק 4000, "שתנאי מעצרו וחקירתו היו קשים ביותר, בלשון המעטה" - טוענת ההגנה. "חפץ הושם בתא שורץ פשפשים. הוא נעקץ בכל גופו עשרות עקיצות, שהפכו בשלב מסוים לשלפוחיות אדומות, בעיקר בגפיים ובבית החזה. הוא סבל מגֶרֶד חריף... נפץ לא זכה לטיפול רפואי הולם. הוא ביקש לראות רופא או חובש, לשווא... לעיתים ניכר שחוקריו מצאו שעשוע מסוים במצבו", ובין היתר אמרו שאם יימצא שעקיצותיו מדבקות - הוא יואשם בתקיפת שוטר. עוד טוענת ההגנה, כי חפץ נחקר למרות שסבל מעייפות קיצונית וכמעט לא ישן, וחוקריו אף איימו עליו אחרי לילה קשה במיוחד ש"יהיו הרבה לילות כאלה". הוא התלונן שוב ושוב על העדר מזון, והעיר בשמך 36 שעות אכל רק שני כריכים. הוא הושם בתא אחד עם אסירים ביטחוניים, שידעו היטב על הקשר שלו לנתניהו, ואמר לחוקריו שהוא חושש לחייו. החוקרים גם מתחו באוזניו ביקורת קשה על סניגורו דאז, ירון קוסטליץ, ואף הציעו לו להחליפו; קוסטליץ התפטר כאשר חפץ הפך לעד מדינה. סניגוריו של נתניהו מזכירים את תרגיל החקירה, בו הופגש חפץ עם צעירה - שעבדה במשרדו של חדד - עימה היה לו קשר אישי, והחוקרים איימו שימוטטו את משפחתו ("מהלך חקירתי פסול, אלים ומניפוליטיבי" הם מכנים אותו). הם אמרו לו: "יש מצב גדול שאחרי כל הסיפור הזה הילדים שלך לא ירצו להיות איתך בקשר יותר, וגם אשתך". בהקשר זה אמר חפץ לחוקריו, זמן רב לאחר שהפך לעד מדינה, כי אדם אחר במצבו עלול היה להתאבד. עוד מציינים הסניגורים את הפגישה בין חפץ לרעייתו, בפניה יצרו החוקרים את הרושם הכוזב כאילו הוא עומד להשתחרר, ואת התמוטטותו של חפץ לאחר פגישה זו. "חקירתו של חפץ... לא גבלה בהתעללות; היא עלתה כדי התעללות ממש. היא כללה הפעלת לחצים מסוגים שונים ומשונים, נפשיים, פיזיים ואחרים. התולדה של חקירה אלימה זו היא הסכם עד המדינה שבו נקשר חפץ", אומרים הסניגורים. לדבריהם, ערכה של גרסה זו יתברר במהלך המשפט, וכעת הם דורשים לקבל מסמכים רבים שלטענתם מתעדים את חקירותיו של חפץ: טיפול רפואי, מזון, הסכם לפיו שימש יועץ לחברת בזק, שיחות לקראת הפיכתו לעד מדינה, העתק התביעה שהגישה הצעירה נגד המדינה ומסמכים שנמסרו למח"ש בנוגע לחקירתו של חפץ. הסניגורים גם מעלים טענות קשות בנוגע לאופן חקירתו של מנכ"ל וואלה לשעבר, אילן ישועה. לטענתם, אם המדינה הייתה מאמינה בתזת השוחד שהיא מציגה בתיק 4000 - היה מקום להעמיד לדין גם אותו; אך בפועל הוא קיבל מעמד של עד מדינה, למרות שלא נחתם עימו הסכם כזה. הסניגורים אומרים, כי ישועה קיבל בזמן אמת (בשנת 2015) חוות דעת מעו"ד רלי לשם, לפיה אין פסול בדרישותיו של שאול אלוביץ לנקוט בקו מערכתי אוהד לנתניהו - אך חומר זה לא נמסר להם ולשם אף לא נחקר על חוות דעת זו. ההגנה מפרטת את היחס המועדף שקיבל ישועה לטענתה בעת חקירותיוי, כאשר למשל חוקריו הזמינו עבורו ארוחות מתוך תפריו משובח. ישועה סיפק את התמורה, מסר לחוקרים חומרים ואף נידב מסמכים, היה מוכן לשמש כסוכן מול אלוביץ ואף הסכים להקליט שיחה עימו. הסניגורים מבקשים לקבל את כל המסמכים הנוגעים למגעים עם ישועה, שלדבריהם נמנעו מהם בנימוק שמדובר בחומר פנימי ולא בחומר חקירה. עוד טוען בן-צור (המוביל את ההגנה בתיק 4000), כי הפרקליטות מסתירה מן ההגנה וממילא מבית המשפט חומר מזכה. מדובר לטענתו בבדיקה שערך משרד המשפטים לקראת פרסום דוח מבקר המדינה בשנת 2017 בנוגע לניגודי העניינים של נתניהו בטיפולו בבזק, בשל ידידותו עם אלוביץ. המשרד מצא, כי אין מקום לדון מחדש בהחלטות שקיבל נתניהו, וכי הוא לא קיבל שום החלטה שנויה במחלוקת בנוגע לבזק. גם משרד התקשורת מצא, כי ההחלטות התקבלו בצורה תקינה. בנוגע לתיק 2000 טוענים סניגוריו של נתניהו, כי קיים חשש כבד שהחקירה החלה בצורה בלתי חוקית. בדצמבר 2015 נבדק הטלפון הסלולרי של ארי הרו, לשעבר ראש לשכתו של נתניהו, במסגרת חקירה נגדו שלא נגעה לנתניהו. בפברואר 2016 הגיע למשטרה מידע לפיו בטלפון זה שמורות שתי הקלטות של שיחות בין נתניהו לבין נוני מוזס. לאחר חודש ביקשה וקיבלה המשטרה מבית המשפט אישור לבדוק את הטלפון גם בהקשר זה, כאשר הבקשה נושאת את השם "תיק 2000". אולם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אישר לפתוח את הבדיקה נגד נתניהו רק ביולי 2016 - כך שלטענת הסניגורים, פעולות החקירה הקודמות היו בלתי חוקיות - מה שמערער את יסודותיה, שכן ההקלטות של הרו מהוות ראיה מרכזית בה. לטענת ההגנה, קיים חשש מבוסס שבקשת הצו במארס 2016 באה לאחר שהמשטרה כבר נחשפה בצורה בלתי חוקית להקלטות השיחות בין מוזס לנתניהו, וכי בקשתה זו נועדה להלבין את החיפוש הבלתי-חוקי שנערך בטלפון של הרו. העובדה שהחוקרים ציינו את המילים "תיק 2000" מלמדת שהם כבר ידעו שמדובר ביחסי נתניהו-מוזס, וזאת כאמור עוד לפני שמנדלבליט אישר כחוק לחקור את חלקו של נתניהו בפרשה. לפיכך הם מבקשים לקבל את כל החומרים הנוגעים לחיפושים אלו. ההגנה מבקשת לקבל חומרים נוספים: בדיקה שערכה (אם ערכה) המדינה של התנהלות אמצעי התקשורת כדי להוכיח שנתניהו זכה ליחס חריג מצד וואלה; בדיקה שערכה (אם ערכה) לקביעת שווי המתנות שקיבל מארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר בתיק 1000; ועדויותיו של עוזי ארד, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי, באותו תיק. לבסוף מבקשים הסניגורים מסמכים היכולים לחשוף שיקולים זרים שאולי השפיעו על החקירות נגד נתניהו: טענתו של רוני אלשיך כאילו חוקרים פרטיים נשלחו לבלוש אחרי חוקרי הפרשות; חקירתו של רוני ריטמן, אשר לפי הנטען סבר שנתניהו עמד מאחורי החקירה נגדו; וחלקו של רב-פקד אבי רוטנברג בחקירות נגד בנימין נתניהו ושרה נתניהו.