הוועדה לענייני ביקורת המדינה התכנסה (יום ב', 14.9.20) לישיבה בעקבות הדוח המיוחד שפרסם נציב תלונות הציבור על התלונות שהתקבלו בגל הראשון של משבר הקורונה. הדיון התמקד בטיפול בכשלים במסירת המידע לציבור וסכנת אבדן אמון במשבר הקורונה והסגר על תושבי ישראל. בדיון עלה כי בעוד בגל הראשון נושא ההסברה הלאומי תוכלל ע"י המל"ל, כעת הוא קיים גם בפיקוד העורף וגם במשרד הבריאות וטרם הוקם צוות הסברה אחוד לכך.
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "ההחלטה שהתקבלה להכניס את החיים של הישראלים לסגר היא בעלת השלכות כלכליות, חברתיות ובעיקר בריאות הציבור. ברור לכולם שהחברה הישראלית לא יכולה לצאת מהסגר מצדו השני כמו שנכנסנו אליו. התנהגות הציבור זה הכלי הראשון במלחמה בקורונה ומילוי ההנחיות הוא הנושא הקריטי במניעת ההדבקה אך הן לא שוות מאומה אם הציבור לא מיישם את זה. סוגיית המידע והעברתו לציבור לא השתפר הרבה בחצי שנה האחרונה. כל דיון בקבינט, צריך לכלול אנשי הסברה מקצועיים שיידעו לומר איך ההחלטות יועברו לציבור. צוות הסברה לאומי חייב לקום בהקדם וללוות את כל העברת המידע לציבור".
שי גלעד, סגן אגף לנושאים מיוחדים במל"ל: "עם הקמת משל"ט הקורונה במשרד הבריאות, כל נושא התכלול של המשבר כבר יצא מאתנו. המל"ל חזר למקומו הטבעי והוא רק מייעץ בנושא. אני מסכים שצוות הסברה צריך להיות והוא כרגע לא נמצא לגמרי למיטב ידיעתי. יש עבודה שהיא משותפת למשרד הביטחון והבריאות בכל הקמת המשל"ט ובו מונחת גם סוגיית ההסברה".
עינב שמרון, סמנכ"ל הסברה במשרד הבריאות: "יש לנו מטה הסברה לכל האוכלוסיות שעובד עם לפ"מ ולע"מ. לאורך כל הדרך עבדנו עם פיקוד העורף. תכלל את זה המל"ל ומטה ההסברה הלאומי. אנו פועלים בכל הרשתות החברתיות. לא היה משרד שעה מה שעשינו מקום המדינה. כל קמפיין שלנו עובר סבב מומחים בראשות פרופ' דן אריאלי שהוא מומחה לכלכלה התנהגותית שנותן את אישורו לכל. בנוגע למידע, לא תמיד הכל קיים ולא שייך להתחקות אחרי כל שרשראות ההדבקה ולדעת מי הדביק את מי. כמו"כ, יש דברים שלא תלויים בנו - ההחלטות שחוזרות ומתבטלות, אין לנו שליטה על זה.
"בגל הראשון היה לנו את פיקוד העורף שדאג שיהיה מסבירים לכל ערוץ, אבל הוא משך את ידו מהאירוע. בתקציב מפקדת אלון המתוכננת של 700 מיליון ש"ח - פקע"ר ביקשו 64 מיליון שקל עבור ההסברה. חשוב ליצור איזשהו תיאום ביננו לפקידו העורף כדי שיהיה קו הסברה אחיד".
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו: "יש פירוט מדויק באתר ובמוקד על כל המידע למי שנדבק ומי שנצרך בבידוד. בין 50 ל70% נשלחים לבידוד בגלל איכוני שב"כ. איכוני השבכ נעשים הרבה יותר יעלים ואפקטיביים. אחוז קטן מוחרג מאותו איכון שהוא קיבל.
לקראת הסגר - כל ההסברים והמידע לציבור ייעשו ע"י המוקד העירוני ופיקוד העורף שייתנו את המענה לאזרחים".
צופית גולן, סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית: "התרענו מראש על חוסר מידע והסבר להורים כיצד לפעול עם הילדים בכל החלוקות במתווה של חזרה לפתיחת שנת הלימודים. נוכחנו לדעת שהחלטות שונו ממה שהתחייבו. ככה מאבדים את אמון הציבור ורואים שאין היגיון בהחלטות שדברים משתנים. אנחנו מתחננים חודשים לקבל מידע ונתונים מסודרים שישקפו לציבור מה הוא מקבל אך זה לא קורה"..
פרופ' נדב דוידוביץ' מאיגוד רופאי בריאות הציבור: "נושא האמון הוא קשור בוודאות להיענות של הציבור. המלצה שלנו להקים סופסוף צוות הסברה לאומי עם שילוב של אוכלוסיות שונות. יש לתת מידע לציבור כדוגמת פעילות גופנית שמותרת וליידע את הציבור של מעל 500 מטר אפשרי לעשות זאת. בזמן של סגר, פעילות גופנית נחוצה לגוף ולנפש".
רפי מירון, ראש אגף טכנולוגיה במל"ל: "שיפרנו בהרבה את הדיוק באיתור חייבי בידוד. מתחילת חודש ספטמבר שיעור המאומתים במבודדים בעקבות איכוני השב"כ הוא 12% - במקום 5% שהיה קודם. רק בשבוע האחרון ע"י השב"כ אומתו 5,577 חולים".