חלקם של גוברי הרוסית בחברה הישראלית עומד על כ-15%, רובם שולטים בשפה הרוסית, ומילא משרדי ממשלה ורשויות רבות ממעיטים להשתמש בפרסום בשפה זו, שאינה שפה רשמית בישראל, גם משרדים כאלו שרבים מהעולים שנזקקים לשירותיהם כמוסד לביטוח לאומי, המשרד לשוויון חברתי והרשות לזכויות ניצולי השואה. ועדת העלייה והקליטה דנה (יום ג', 15.9.20) בחוסר-הפרופורציה כפי שנמסר במסמך של מרכז המידע והמחקר של הכנסת.
לדברי ח"כ טלי פלוסקוב, יו"ר ועדת המשנה להשתלבות עולים חדשים בחברה הישראלית, יש רבים שאינם דוברי עברית וגיליתי כי משרדי ממשלה רבים לא טורחים כלל לפרסם ברוסית, למרות שהם ייעודיים בעיקר לעולים חדשים, או שרבים מהעולים הם צרכנים של משרדים אלו. רק 13% מפרסומי הביטוח הלאומי היום ברוסית, 7% בלבד מפרסומי המשרד לשוויון חברתי, 3% מפרסומי משרד השיכון, והרשות לרווחת ניצולי השואה ונציבות לשוויון זכויות לאנשים מוגבלויות לא ערכו ולו מסע-פרסום אחד ברוסית. "משרדים ורשויות כה רבים מתעלמים מאלו שאינם דוברי-עברית, וההתעלמות הזו מנתקת את אלו מהחברה הישראלית. כמעט 40% מעולי חבר העמים, אינם שולטים בעברית".
הדיון התבסס על ממצאי מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן בידי החוקרת אסנת אלגום-מזרחי, על פרסומי לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"ם) ברוסית ואמהרית. מהנתונים עולה כי ההוצאות במיליוני שקל ובאחוזים, פרסומי לפ"ם למגזר הרוסי עלו משנת 2017 מ-2.25 מיליוני שקל, 10% מסך ההוצאה לפרסום למגזרים ושפות, בשנת 2018 ל-3 מיליוני שקל, 12.5% מסך ההוצאה, ובשנת 2019 2.7 מיליוני שקל, 13.5%, מסך ההוצאה. לדברי החוקרת, בשנת 2019, סך הפרסומים של לפ"ם היו למעלה מ-200 מיליוני שקל, ואחוז הפרסום בשפה הרוסית היה כ-1% מסך הפרסום הכולל בשנת 2017, וכ-2.7% בשנת 2019.
ח"כ אנדריי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם) טען כי "אם האוכלוסייה דוברת הרוסית היא כ-20%-15% מכלל התושבים, זה צריך להיות חלקם גם בפרסום הממשלתי. על לפ"ם גם לבדוק את אחוזי הצפיייה של כלי התקשורת השונים, ולפיהם לחלק את הפרסום. כל משרד ממשלתי חייב להבהיר מדוע בחר להשקיע כה-מעט בדוברי הרוסית".
לדברי בועז סטמבלר, מנכ"ל לפ"ם, תפקיד הלשכה הוא מתן שירותי פרסום למשרדי ממשלה וגופים ציבוריים שונים, כאשר לה עצמה אין תקציב העומד לרשותה, ותקציבי הפרסום מורכבים מתקציבי הלקוחות (משרדי הממשלה) המועברים לטיפולה, והם כוללים מע"מ ודמי טיפול. לפ"ם אחראית רק על חלוקת הפרסום בכלי התקשורת. עלות הפרסום בכל מגזר - שונה, ולכן ההשוואה בין המגזרים וכלי התקשורת, איננה נכונה. הלקוח הוא שמחליט כמה כסף הוא משקיע, ומי קהל היעד שלו, ואנו מציעים כמה הוא צריך להוציא והיכן. לפ"ם הוא גוף שקוף ביותר, ובכל רבעון אנו מעבירים את דוח ההתקשרויות שלנו. לפ"ם יכולה להמליץ ללקוח באיזה מגזר להשקיע - אך ההחלטה היא של הלקוח.
טליה לוינס, מנהלת מחלקת המדיה בלפ"ם, הוסיפה כי הנתונים כוללים גם מודעות שוטפות או חוקיות, ולעניין מסעי-הפרסום הלקוח הוא הקובע את מטרתו, את התקציב ואת קהל היעד. לעיתים לפ"ם מעצב ביחד עם הלקוח את גובה התקציב לפי יעדי המסע וקהל היעד.
לדברי אלה גרצן, דוברת משרד הקליטה, חשוב שכל משרדי הממשלה יפנימו שיש אוכלוסייה ענקית שיש לפנות אליה בשפתה, ויקותיאל צפרי, נציג המשרד לשוויון חברתי בו כלולה גם הרשות לזכויות ניצולי השואה הדגיש את הפרסום הרב של הרשות המיועד לאזרחים ותיקים, בשלל שפות. "השנתיים האחרונות, בגלל מגבלת התקציב היו לא מייצגות", ציין. עינב שימרון, סמנכ"ל ההסברה במשרד הבריאות הוסיפה את חברות הפרסום שגויסו להסברת הנחיות הקורונה לציבור הערבי, הבדואי, החרדי והעובדים הזרים. "כל פרסום שלנו - מתפרסם גם בשפות זרות".
בסיכום, ביקשה פלוסקוב כי בתשדירים ברוסית, יראיינו מומחים בשפת העולים, או לדובב את הסרטון. היא הודיעה כי תפנה לשרי הממשלה, להגדלת תקציבה הפרסום ברוסית והנגשה לשונית בשפות שונות. בנוסף, היא תעלה את הצורך בפרסום בצרפתית.
