"'תרבות' תשלום שוחד לעובדי ציבור זרים במדינות בהן פעלה החברה-הבת, הייתה מושרשת בקבוצה ונוהלה כפעילות עסקית של ממש, מחד-גיסא, תוך הסתרה מכוונת שנועדה להסוות את העבירות מגורמי הרגולציה ואכיפת החוק, וכפועל יוצא גם מהמשקיעים בחברה, מאידך-גיסא". כך אומר (יום ב', 5.10.20) שופט בית משפט השלום בראשון לציון, גיא אבנון, בהתייחסו לחשדות לתשלום שוחד בידי קבוצת שיכון ובינוי. לדבריו, נראה שהתיק יוביל לשימועים לקראת הגשת כתבי אישום.
המשטרה ורשות ניירות קבעו עם סיום החקירה, בחודש מאי 2019, כי יש ראיות לכאורה לכך שבכירים בחברה העניקו שוחד בקניה בעשרות מיליוני שקלים, כדי לקבל עבודות במאות מיליוני שקלים. העבירות שייחסו החוקרים לחשודים היו מתן שוחד לעובד ציבור זר, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קשר לפשע, שיבוש מהלכי משפט, איסור הלבנת הון ועבירות דיווח לפי חוק ניירות הערך. מאז נמצא התיק בטיפולה של פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה).
המשטרה והרשות לא מסרו בשעתו כלפי מי מצאו ראיות לכאורה. הבכירים ביותר שנחקרו בפרשה היו שרי אריסון, שהייתה באותה עת בעלת השליטה בשו"ב; אפרת פלד, יו"ר ומנכ"ל אריסון השקעות, שהייתה דירקטורית בשו"ב; היו"רים לשעבר משה לחמני ורוית ברניב; והמנכ"לים לשעבר עופר קוטלר וירון קסימי. החוקרים סברו בעת החקירה, כי ממדי השוחד מלמדים שהוא ניתן בידיעה ובאישור של הדרגים הגבוהים ביותר בחברה. אריסון מכרה את השליטה בשו"ב (47.5%) בעיצומה של החקירה לנתי סיידוף, נגדו אין חשד כלשהו.
חשודים נוספים היו מנכ"ל SBI (סולל בונה ארצות חוץ) מקבוצת שו"ב, רוני פאלוך, וקודמו בתפקיד, יהודה אלימלך. עוד נחקרו רו"ח רובי לזרוב, שותף במשרד BDO-זיו-האפט, ששימש כרואה החשבון המבקר של החברה, ומנהל סניף קניה בקבוצת שו"ב, אלכסנדר ישיש.
החקירה עסקה בחשד להעברת תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים במדינות שונות באפריקה, וכאמור במיוחד בקניה. השוחד ניתן במישרין בידי שו"ב, או בידי חברות-בנות וחברות-נכדות, ובמיוחד בידי חברת AG SBI International השוויצרית הנמצאת בבעלותה המלאה של שו"ב. עיקרי החשדות התייחסו לשנים 2016-2008. על-פי החשד, בתקופה זו העבירה שו"ב באופן מאורגן תשלומי שוחד לעובדי ציבור באפריקה; החוק הישראלי אוסר על מתן שוחד בחו"ל וקובע שהדבר מהווה עבירה בישראל.
אבנון קיבל את בקשת המדינה והאריך בחצי שנה את תפיסתם של 250 מיליון שקל במזומן, שהפקידה SBI בידי האפוטרופוס הכללי בחילוט זמני בשמה של שו"ב, כדי לאפשר את תפיסתם אם וכאשר תורשע חברת-האם. הוא אומר כי בדק לא רק אם המדינה הוכיחה חשד סביר, אלא גם אם הוכיחה אותו בעוצמה מוגברת - ותשובתו חיובית. שו"ב טענה, כי SBI היא חברה עצמאית הפועלת על דעת עצמה, אך אבנון דוחה זאת:
הדברים "אינם מתיישבים לא רק עם חומרי החקירה הרבים, אלא אף עם המהירות הראויה לציון שנדרשה לאחרונה כדי להעמיד ערבון במזומן בסכום ניכר - רבע מיליארד שקלים, על-מנת לשחרר את הרכוש שנתפס כדין מאת שו"ב (החברה 'הסבתא' ביחס ל-SBI) ומאת שו"ב תשתיות (החברה 'האם' ביחס ל-SBI). אלמלא דוּבַּר בפועל בקבוצה אחת, יישות שנשלטת כולה מראש הפירמידה - שו"ב, קשה להניח מצב בו ניתן היה להוציא 'בהרף עין' (במונחים עסקיים) סכום כסף עצום, 250 מיליון שקלים ממחזור החברה הנכדה, אך בשל כך ששו"ב נקלעה לקשיים בדמות תפיסת רכושה בצו בית משפט".
שו"ב טענה, כי מצבה הכספי איתן דיו כדי להבטיח שתוכל לשלם דמי חילוט אם ייפסקו. אבנון קיבל את עמדת המדינה, לפיה נקודת המבט אינה המצב הנוכחי של שו"ב, אלא הסיכון העתידי. שו"ב עצמה כתבה בדוח שלה לשנת 2019: "אם יתברר כי בוצעו פעולות בלתי חוקיות בקשר עם האמור לעיל, עלולה להיות לכך השפעה מהותית לרעה על החברה, שבשלב זה אין ביכולתה להעריך". מסקנתו היא, "שמצבה הפיננסי האיתן של שו"ב לעת הנוכחית, עלול להשתנות מהותית לרעה כפוף להתפתחויות ההליך הפלילי, ככל שיוחלט להגיש כתב אישום כפוף לשימוע, קל וחומר ככל שיוגש בפועל כתב אישום, בן בנו של קל וחומר, ככל שהחברה תורשע סופו של יום במיוחס לה. מכאן, ברור הצורך בהחזקת התפוס, כבטוחה שיש בה לאפשר לחלט ולו חלק מהיקף עבירות השוחד והלבנת הון המיוחסות למשיבות".
לצד זאת, ביקש אבנון מן המדינה ושו"ב לשוב לשולחן המו"מ, כדי לבדוק האם ניתן להעמיד מניות רדומות של החברה כחלופה לחלק מן הסכום המזומן שאותו ניתן יהיה לשחרר. את המדינה ייצגו עוה"ד חנה קורין, אתי בן-דור, יפעת שטיין ועידן שוורץ; ואת שו"ב - עוה"ד פיני רובין, ארז הראל, לירון קרס ויחיאל ציפורי.
