לממשלה אין ולא היה מידע על הידבקויות בקורונה בעת שהוטלו המגבלות על הפגנות בסגר האחרון. כך אישר (יום ג', 13.10.20) נציג המדינה, עו"ד אודי איתן, בדיון בבג"ץ בעתירות נגד החוק שאפשר להטיל את המגבלות. בג"ץ דן בעתירות למרות שהמגבלות יפוגו הלילה ולא יוארכו, תוך שהוא מתמקד בטענות נגד חוק החירום המאפשר להטיל אותן שוב בעתיד.
המשנה לנשיאה,
חנן מלצר, שאל: "השאלה אם יש בהפגנה אחד שנדבק, לדעתי אפשר לעשות בדיקה מהיכן הוא נדבק. אם אין אף אחד שנדבק, אין שאלה. האם יש מי שנדבק בהפגנה?". איתן: "אני לא יודע". הנשיאה
אסתר חיות המשיכה: "זו השערה, אולי הגיונית, לומר שאם יש אלפי מפגינים שלא שומרים מרחק ולא שומרים על מסכות ומישהו מהם חולה. יש הרבה חולים ויש מי שאף לא יודע שהוא חולה והוא מדביק. יש היגיון בסיסי בדבר הזה, אך אין נתונים מבוססים מקצועית או רפואית על הדבר הזה. איך אתם מבססים על זאת נזק מול תועלת? הנזק שנגרם פה לזכות ההפגנה הוא נזק ממשי, אתם לא חולקים על כך, מצד שני - לא ברור איזו תועלת יש בכך כי אין לכם נתונים".
איתן השיב, כי את המענה יכולה לתת ממלאת-מקום ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, שנכחה באולם. חיות הגיבה: "אתם הייתם צריכים לתת את התשובות בכנסת או בממשלה. עכשיו יש חוק ואתם צריכים להסביר למה נתתם אותו. אולי אם יוּצָא צו על תנאי, תחליטו איזה תצהירים תרצו לתת. אלה דברים שהיו צריכים להיות ברורים ונהירים למי שצריך לתת החלטה".
איתן: "כשמקבלי ההחלטות ישבו וראו כי לפי כל המדדים הרלוונטיים, לגבי חולים חדשים, לגבי תמותה, לגבי מקדם הדבקה ראו שנתונים אלה בעליה מתמדת ראו שאנו במצב חירום מיוחד. לכן כששואלים מהם הנתונים הרלוונטיים, אלה הנתונים הרלוונטיים". חיות: "אנו שואלים לגבי נתונים מלפני 30.9, אז ניתנה ההכרזה על מצב חירום מיוחד. גורמי המקצוע לא היו בדעה שיש לנקוט במצב חירום לאומי והעמדה לא הייתה מגובה על-ידי גורמים מקצועיים".
מלצר חזר ושאל: "האם מה-259,000 אנשים שנדבקו עד כה, יש לכם ולו מקרה אחד שאתם יודעים שנדבק בהפגנה?". איתן: "אני לא רוצה לתת תשובה לא מוסמכת". הוא גם לא ידע לומר האם פרויקטור הקורונה, פרופ'
רוני גמזו, תמך בהארכת מגבלות ההפגנות בשבוע שעבר, לאחר שבעת הימים הראשונים להחלתן. "העמדה הכללית היא שבתקופה זו כשאנו בשיא תחלואה התקהלויות גדולות של אנשים במרחב הציבורי הוא משהו שיש לעצור", טען. מלצר השיב: "כולנו בעמדה שיש לעצור. השאלה איך עוצרים ומה הזכויות הנגדיות. זה שצריך לעצור - כולם יחתמו".
חיות התייחסה לשאלת ההשפעה של ההפגנות על התחלואה. לדבריה, מחקרים בארה"ב מצביעים על ירידה בתחלואה בעקבות ההפגנות והמהומות לאחר הירצחו של ג'ורג' פלויד, "אך אמרו כי אנשים נטו להסתגר באותן ערים שהיו הפגנות. כאשר יש סגר ברמה שהוטל, הירידה בתחלואה היא של הסגר הכללי, ואיננו יכולים לבודד את הירידה בתחלואה בגלל ההפגנות". היא הדגישה: "המטרה הייתה לצמצם את התחלואה ולא להגביל את המפגינים".
בתחילת הדיון הבהיר איתן, בתשובה לשאלתה של חיות, כי מבחינת התקנות - ניתן לקיים הפגנות בנות אלפי משתתפים בתנאי שיהיו מחולקים לקפסולות בנות 20 איש כל אחת, ושקיים מרחק של 20 מטר בין כל קפסולה. הוא אישר, כי מגבלת המרחק היא הוראה של המשטרה ולא חלק מן התקנות. השופטים מתחו ביקורת על חוסר הבהירות, ואמרו שמפגין צריך לדעת מראש מה מותר ומה אסור לו. מלצר הוסיף: "זה עבירות פליליות. אי-אפשר לומר זה תלוי בעינו או בשיקול דעתו של השוטר, זה לא עובד כך".
בהמשך העירה חיות: "זה מורכב, לכן אנשים כל כך מתבלבלים. אולי צריך בשפה יותר פשוטה צריך מורה נבוכים לכל ההנחיות הללו". מלצר הוסיף: "תכתבו שמהיום בלילה אין הגבלות, וההגבלה היחידה היא עטיית מסכה ושמירת מרחק". חיות גם אמרה: "רשמנו לפנינו, כי לשיטתכם האפשרות של ההפגנה בשיירה רכובה, היא אפשרית מבחינת החוק". איתן אישר זאת ואמר כי אין בחוק שום סעיף המאפשר להגביל הפגנה ממונעת, גם במרחק שמעל 1,000 מטר ממקום המגורים.
בנוגע לחוק עצמו אמר מלצר, כי ייתכן שקיימת בעייתיות בצורה בה נחקק, והיה צורך לתקן את חוק יסוד הממשלה ברוב של 61 ח"כים כדי להסמיך אותה להטיל מצב חרות מיוחד - שמכוחו הוגבלו ההפגנות. החוק אושר ברוב של 36 חברי כנסת מול 32. נציגת הכנסת, עו"ד
אביטל סומפולינסקי, השיבה: "לדעתנו חוק הממשלה לא קובע את המסגרת היחידה שיש להכריז על מצב חירום, אלא הוא מסמיך את הממשלה להתקין תקנות לשעות חירום כאשר הכנסת הכריזה על זה".
