צריכת החשמל בשנת 2020 הייתה נמוכה רק ב-7.5% מזו שנצפתה ב-2008, לעומת יעד של 20% שנקבע באותה שנה. הדבר פוגע משמעותית בהורדת הפליטה של גזי חממה ובנזק שהיא גורמת - אומר (יום ב', 19.10.20) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. הנזק השנתי מפליטת הגזים נאמד אשתקד ב-10.9 מיליארד דולר. אם המגמה הנוכחית תימשך, הירידה בשנת 2030 תהיה רק 17%.
אחד הכשלונות הבולטים הוא ב"מנייה חכמה": התקנת מונים המאפשרים מדידה רציפה מרחוק של צריכת האנרגיה ואיסוף נתונים עליה. התקנתם יכולה להוביל לחיסכון שנתי של 8.1 מיליארד שקל ולדחיית ההוצאות על תחנות כוח. אלא שבפועל, אשתקד רק 2.8% מן המונים היו "חכמים". מאז 2010 לא קבעו משרד האנרגיה ורשות החשמל כיצד לקדם מיזם זה.
עוד כישלון הוא בתחום התחבורה (מדד הפיצול). בשנים 2018-2015 עלה היקף הנסיעות בתחבורה הפרטית ב-15%, בעוד שבתחבורה הציבורית הגידול היה 2% בלבד. המשמעות היא, שלא הושג היעד של הסטת 20% מן הנסיעה הפרטית אל התחבורה הציבורית בשנת 2020. ברור שיעד זה לא יושג גם בשנת 2030, ואנגלמן קובע שנדרשת תוכנית אסטרטגית לפיתוח אמצעים משלימים.
על אף התועלת הגלומה בבנייה ירוקה, ואף שהטמעת הבנייה הירוקה בתחילת תהליך התכנון כדאית יותר משיפוץ מבנים, היקף הבנייה הירוקה בישראל נותר קטן. בשנת 2018 רק 2% מיחידות הדיור שנבנו קיבלו הסמכה לפי תו תקן ירוק. במארס השנה החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה על אימוץ תקן בנייה ירוקה כמחייב החל משנת 2021. לגופי התכנון לא הייתה מדיניות עקבית בנוגע ליישום תקן בניה ירוקה בתוכניות שונות שהם יזמו: בתוכנית "מחיר למשתכן" לא אומץ התקן, בעוד "דירה להשכיר" מחייבת עמידה בתקן.
עוד מציין אנגלמן, כי הגידול בהיקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות הוא במגמה חיובית, אך בחינה השוואתית למול היעדים שנקבעו - 5% מכלל ההספק המותקן בשנת 2014 ו-10% מכלל ההספק המותקן בשנת 2020 - מעלים פערים של 58% ו-50% בין היעד לביצוע. בתחילת 2020 עמד היקף ייצור חשמל מאנרגיית רוח עמד רק על 3.5% מהמכסה אותו קבעה הממשלה.
