היועץ המשפטי ל
ממשלה,
אביחי מנדלבליט, מבקש מבג"ץ לדחות על הסף את עתירת התנועה לאיכות השלטון בנוגע לפרשת הצוללות. לדעתו, אין מקום להתערבות בשיקול דעתו שלא לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, בליבת הפרשה; ואילו בפרשת המניות - השתנה המצב העובדתי לאחר החלטתו שלא לעבור בה למישור הפלילי. לדבריו, התצהירים שהגישה התנועה אינם משנים את התמונה שכבר הייתה מוכרת לו וליתר העוסקים בתיק.
התנועה מבקשת להורות למנדלבליט לחקור את נתניהו הן לגבי רכישת הצוללות מגרמניה והן לגבי אחזקתו (לפני למעלה מעשור) במניות בחברה של בן-דודו, נתן מיליקובסקי, לה היה קשר עקיף עם מספנות טיסנקרופ. עוד היא מבקשת להורות על הקמת ועדת חקירה או ועדת בדיקה בפרשה. עתירת התנועה כוללת, לדבריה, תצהירים של בכירים לשעבר במערכת הביטחון המחזקים את החשד כלפי נתניהו; על תצהירים אלו הוטל איסור פרסום.
הפרקליטות אומרת (יום א', 18.10.20), כי בג"ץ כבר דחה עתירה קודמת של התנועה בנוגע לאי-חקירתו של נתניהו בפרשת הצוללות עצמה. "בית המשפט הדגיש את ההלכה בדבר היקפו הרחב של שיקול הדעת המסור לרשויות התביעה, המכתיב ביקורת שיפוטית מצומצמת על החלטותיהן, אשר הינה מצומצמת עוד יותר בעניין ההחלטות הנסמכות על שיקולים ראייתיים", היא מזכירה. לדבריה, מנדלבליט בדק את התצהירים שהגישה התנועה ואין בהם כדי לשנות את עמדתו, שכן "עולה מהם תמונה חופפת במידה רבה לזו אשר עלתה בחקירה הפלילית בנושא כלי השיט".
בהקשר זה מציין מנדלבליט, כי גם עדותו של עד המדינה לשעבר,
מיקי גנור, "אשר מסר גרסאות מפורטות ששפכו אור על הפרשה והפלילו לכאורה מעורבים בה לאחר שנחתם עימו בחודש יולי 2017 הסכם עד מדינה, לא הצביעה על חשד לעבירה על-ידי ראש הממשלה ולא נמצאו ראיות כלשהן שיתמכו בחשד שראש הממשלה ביצע עבירות בקשר עם פעילותו של גנור". הפרקליטות גם מעדכנת, כי עד כה נערכו שימועים לארבעה מבין עשרת החשודים בפרשה, והאחרים צפויים להיערך בחודשיים הקרובים.
לדברי מנדלבליט, "חומר החקירה שנאסף על-ידי המשטרה בחקירת פרשת כלי השיט, כמו גם התצהירים שצורפו לעתירה דנא, מציירים, על פני הדברים, תמונה מדאיגה בכל הנוגע להתרחשויות שאפפו תהליכים של רכישת כלי שיט אסטרטגיים על-ידי מדינת ישראל. עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה מצא, כי בעוד שהחומר שנאסף והחומר שצורף לעתירה מעורר שאלות בעלות חשיבות מהמעלה הראשונה במישור המינהל התקין ובמישור הדיון הציבורי, כמו גם, על פני הדברים, טענות
של גורמים בכירים עד מאוד באשר להתנהלות שאינה עומדת בסטנדרטים ראויים של רשות ציבורית העוסקת בנושא כה משמעותי לאינטרסים לאומיים של מדינת ישראל, הרי שאין במכלול שמצוי בפניו כדי להצדיק
חקירה פלילית ביחס למשיב 11 [נתניהו]".
בנוגע לפרשת המניות אומרת הפרקליטות, כי החלטתו של מנדלבליט בשבוע שעבר (ראו קישור משמאל) שינתה בצורה מהותית את התשתית הראייתית של העתירה ולכן זו מיצתה את עצמה. "כעת על העותרת ללמוד את החלטת היועץ שניתנה ולבחון האם היא סבורה כי בידה עילה משפטית לתקוף אותה. ככל שתסבור שכן, יהא עליה למצות הליכים טרם הגשת עתירה, וככל שלא תשנה מעמדתה אחר מיצוי ההליכים, יהא עליה להגיש עתירה חדשה אשר תתייחס להחלטה שהתקבלה על נימוקיה".
הדרישה להקים ועדת חקירה או ועדת בדיקה, מוסיפה הפרקליטות, אינה בשלה להכרעה שיפוטית. על-פי פסיקת בג"ץ, היא מציינת, "שיקול הדעת של הגורמים המוסמכים בעניין זה הוא רחב ביותר להחליט להקים ועדה, להחליט לא להקים ועדה ואף להימנע מקבלת החלטה, ובהתאם היקף הביקורת השיפוטית הוא מצומצם ביותר. רק במקרים חריגים ונדירים יתערב בית המשפט בהחלטות הגורמים המוסמכים בעניין זה, וככלל, אף צו שיורה לממשלה לדון ולשקול אם להפעיל את סמכותה להקים ועדת חקירה לא יינתן". עמדת המדינה הוצגה בידי עוה"ד שוש שמואלי ו
יונתן קרמר.
