ועדת החוקה החלה (יום ג', 20.10.20) לדון בהצעת החוק הפרטית של חברת הכנסת קרן ברק ובהצעת החוק הממשלתית למניעת אלימות כלכלית, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת החוק נועדה לתת מענה לבן זוג שננקטת כלפיו "אלימות כלכלית" בתוך מערכת היחסים הזוגית.
לפי הצעת החוק בית המשפט יהיה רשאי לתת צו למניעת אלימות כלכלית המורה על הפסקת האלימות הכלכלית. עוד מוצע בה לקבוע שנקיטת אלימות כלכלית תהווה עוולה אזרחית אשר יהיה ניתן לתבוע בגינה בנזיקין, ובכך החוק המוצע ייתן מענה נוסף למי שננקטה כלפיו אלימות כלכלית. ההוראות המוצעות בחוק זה יחולו על בתי דין דתיים לגבי צדדים שבעניינם הוא מוסמך לדון, וכן בית משפט לענייני משפחה ובית משפט שלום.
השרה לשוויון חברתי מירב כהן: "רק אתמול נרצחו שתי נשים ואלימות כלכלית באה הרבה פעמים עם אלימות פיזית ויש להתמודד עם שתיהן". היא הקריאה מספר עדויות "שיבהירו עד כמה החוק בו אנו דנים הוא עניין של חיים או מוות" ואמרה: "המסר שצריך לצאת מהוועדה לכל אותן נשים, אנחנו כאן, אנחנו הגב שלכן תרימו את הראש, אנחנו כאן בשבילכן".
"אלו המצוקות של נשים בישראל והמסר שצריך לצאת מכאן הוא שהטלת אימה והפעלת שליטה וכפייה על נשים זה לא דבר נורמטיבי. אם גבר מונע מאשתו לצאת לעבוד אנחנו צריכים לעזור לה. הצעת החוק מתייחסת לניצול במערכות יחסים בתוך המשפחה לא רק בין בני זוג, אלא למשל ילדים שמנצלים את הוריהם כלכלית". כהן הודתה כי לא קיימת חקיקה דומה בעולם, ואמרה: "זה חוק חדשני ברמה עולמית. נעשה הוראת שעה לארבע שנים ובחלוף הזמן נלמד את הלקחים. זו הצעה מידתית". ח"כ בצלאל סמוטריץ' התפרץ שוב ושוב לדבריה בטענה שדבריה מתייחסים רק לנשים.
יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר: "זו סוגיה שיש לדון בה בכובד ראש ולא מהרגש בלבד. אסור שיהיה מצב שבעל המאה הוא בעל הדעה, אך יכולים לקרות דברים הפוכים. איש לא מקל ראש ויש למנוע את הדבר הזה, והשאלה היא מה הדרך למנוע ועד כמה רחב למנוע. אין מונופול לאף אחד על הדאגה בדברים הללו".
עו"ד מוריה כהן בקשי ממשרד המשפטים: "יש לוודא שלא תהיה זליגה של מקרים שאנחנו לא רוצים להכניס לחוק. אנחנו לא רוצים להתערב בבחירת משפחות איך להתנהג כל עוד מדובר בהתנהגות נורמטיבית, לא רוצים להתערב ביחסי ממון. אנחנו רוצים להתערב במקומות בהם מופעלת אלימות פיזית וכלכלית. מדובר בהפעלת אימה, בשליטה שיוצרת אימה כלפי בן זוג או בן משפחה אחר. דוגמאות של הסתרת מידע ומניעת אפשרות לפנות לבנק, שליטה על בחירת קורנפלקס וכל פעולה שהיא כמו כל אלימות אחרת. הצורך לא בא רק כדי לקבוע שיש אלימות כלכלית, אלא שיש צורך בהתאמה של הכלים שברשות בית המשפט לעולם הכלכלי. אני קוראת לוועדה לבדוק אם גידרנו מספיק טוב את גבולות הגזרה, מצד אחד שלא נפספס מקרים ושנשים יוכלו להתמודד עם האלימות הכלכלית כלפיהן ומצד שני, לבדוק את הגידור ולכן קבענו: פעולה מתמשכת ולא חד-פעמית, אלימות שיש בה הפעלת כפייה, אימה או שליטה בחיי האדם. מצבים כמו יחסי ממון, נושאי מזונות, הגם שהם קשורים בהתנהלות הכלכלית לא נכנסים. אנחנו רוצים שלא ייעשה שימוש בכלי הזה להתנגחות בין בני זוג. בגלל הזהירות הצענו את הצעת החוק כהוראת שעה במהלכה נוודא שהמקרים המתאימים מגיעים לבית המשפט".
ח"כ קרן ברק (הליכוד): "שהחיינו וקיימנו והגיענו ליום הזה. מדובר בחוק ממשלתי, שעבר ועדת שרים לחקיקה פה אחד, ובקריאה ראשונה. עוד מעט תראו איך מנגחים את הממשלה אבל כל חברי הממשלה והקואליציה הצביעו בעד. אלימות כלכלית היא טרור לכל דבר. מדובר בשפה מגדרית, כי המקלטים ב-99% מאוכלסים בנשים הסובלות מאלימות. אנחנו מדברים בבוקר בו נרצחו אתמול שתי נשים והאלימות במשפחה קפצה מתחילת הקורונה בעשרות אחוזים. צריך לעצור את הממדים המטורפים של האלימות. נחשפתי לנשים שעוברות את הטרור הזה ברמה יומיומית לעיתים דווקא בעשירונים העליונים, זה חוצה מגזרים וזה כמעט תמיד מלווה באלימות מינית ופיזית. אין ענין להיכנס לסכסוכים משפחתיים. נוציא את זה מהחוק אבל אנחנו בעולם מערבי, בו נשים בתוך המשפחה ולא ניתן לומר שניתן להתעלל בהן מאחורי ארבעה קירות".
ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת): "מדובר על הטלת אימה, כפייה או הפעלת שליטה והשאלה אם אלימות כלכלית לא נכנסת בהגדרה תחת אלימות נפשית. אלימות על-פי ההגדרה אמורה להיות עבירה פלילית בחוק העונשין שם התעללות נפשית מוגדרת כעבירה פלילית. אם אלימות נפשית, קל וחומר אלימות פיזית ומינית מוגדרות כעבירות פליליות, מדוע לא נכון יהיה בהסתייגויות ולא באופן גורף, לפחות חלקית במשורה להגדיר חלק מהאלימות הכלכלית כעבירה פלילית?"