הוועדה לזכויות הילד קיימה (יום ג', 20.10.20) דיון על אי-הפעלתו של מפעל ההזנה לילדים, ומצבם של מאות אלפי הילדים אשר היו תלויים בו לקבלת ארוחה חמה אחת ביום, ומאז תחילת משבר הקורונה, ללא פעילות המסגרות החינוכיות, אינם מקבלים את אותה ארוחה.
יו"ר הוועדה יוסף ג'בארין פתח את הדיון ואמר: "תמונת המצב לגבי מעל 400 אלף ילדים מדאיגה מאוד, שלמעשה מאז חודש מרס לא זוכים לארוחה החמה אשר הובטחה להם בחוק החל ב-2005. הפגיעה במפעל ההזנה היא פגיעה נוספת בילדים הללו, שהולכים לישון רעבים, ובמשפחות שלהם, שבאים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, בנוסף לפגיעה ממשבר הקורונה. באופן חריג, הבעיה כאן אינה תקציבית. התקציב קיים ואנחנו מחפשים פתרונות להמשיך את המפעל החשוב ללא המסגרות החינוכיות".
חיים הלפרין, ממונה תוכניות משלימות למידה במשרד החינוך: "מדינת ישראל יכולה להיות גאה במפעל ההזנה שנותן מענה בריאותי ואיכותי לכ-440 אלף ילדים כל יום במערכת החינוך, במסגרת יום חינוך ארוך והצהרונים. המפעל המדהים הזה לא נועד לתת פתרון לילדים עניים, אלא לייצר אכילה חברתית במסגרת החינוכית, כאשר הילד העשיר משלם הרבה והעני לא משלם, והם אוכלים יחדו בתוך המסגרת. זו גם הסיבה שכל מערכת התמיכה והלוגיסטיקה בנויה על זה שהארוחה מגיעה למסגרת החינוכית. כאשר יש סגר ואין מסגרות, אין אפשרות לקיים אותו במתכונתו הרגילה. אין כאן כל בעיה תקציבית ואין מגבלה מעשית, שכן יש הרשאה להתחייב על 600 מיליון שקל לטובת המפעל".
"בסגר הקודם הרווחה והרשויות הקימו מסגרות של מתנדבים, אשר חילקו חבילות מזון לילידם, למשפחות ולקשישים. בין הסגרים כאשר בחנו היערכות לקראת סגר עתידי אפשרי, נאמר לנו כי מעתה הנושא יהיה באחריות פיקוד העורף, של יש את המכרזים שלו עם ספקים לבניית משלוחי מזון. ובכל מקרה, כאשר הילדים ביתם עם המשפחה, לא נכן לספק רק להם ארוחה, בניגוד לשאר בני הבית שאיננו יודעים את מצבם, ויש לבחון את הסיוע ברמת המשפחה".
"כעת, עם תחילת החזרה לשגרת ופתיחת הגנים, כבר כ-90 אלף ילדים חזרו לקבל את הארוחה שלהם, וזה ילך ויגדל. כמו-כן, לכל אורך התקופה פעלו המסגרות של הילדים והנוער בסיכון ושם מפעל הזנה המשיך לפעול כי היו פתוחות".
יו"ר הוועדה שאל את הלפרין, האם למשרד החינוך יש את פרטי כל הילדים הזכאים למפעל ההזנה, כדי שיוכלו לוודא כי הם ממשיכים לקבל את הארוחות בהן הם תלויים, והלפרין השיב: "ברמת מטה המשרד, אנחנו משתדלים לא לדעת ולא לאסוף נתונים על האם ילד עני או לא, אנחנו סומכים על הצוותים החינוכיים והרשויות המקומיות שידעו לברר את זה ולספק את הצרכים ברגישות הראויה ובצורה הטובה ביותר. אני רק מוודא מול הצוותים והרשויות שאין ילדים שבגלל מצבם הכלכלי לא מקבלים הזנה, ודואג לפתור מקרים שעולים במידת הצורך".
ג'בארין העיר להלפרין: "אני מסכים עם העמדה שכיו יש צורך במענה רחב יותר ברמה הכללית, לכל בני הבית ולא רק לילדים, אך עדיין זה לא פוטר אתכם מלעקוב שהילדים שבאחריותכם, ותלויים בארוחות החמות הללו, ימשיכו לקבל אותן. זה לא משנה דרך מי זה אבל חייב להיות למרד האחראי מעקב, ברמת הפרט, שכל ילד קיבל את הארוחה, בוודאי כאשר ישר רשויות מקומיות שמתקשות גם הן לתפקד בתקופה זו".
ד"ר רון שביט, מנהל אגף ארגון, מינהל ופיתוח ברשויות המקומות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: "המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות אינן מחלקות מזון בשנים האחרונות. מרגע שנוצר המשבר מיד הקצנו תקציבים גמישים לרשויות המקומיות, וכך אפשרנו להם לראשנה זה שנים לסייע גם במזון, רק לאלה הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים".
פרופ' רונית אנדלווט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, אמרה כי הם מנסים לאתר את כל הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי שחלקם נמצאים כיום בתוך זכאי ממפעל ההזנה, אך לא כולם. האיתור יתבצע ע"י שאלון והם מפתחים ויועבר לרשויות המקומיות להפצה בכדי שיוכלו לסייע להם יחד עם הרווחה
יעל שמחאי, ראש תחום חוסן חברתי ברשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון: "נושא חוסר הביטחון התזונתי, והפיקוח על ההזנה כחלק מזה, הוא חלק מהתחומים שאנו בוחנים במסגרת תפקוד משרדי הממשלה בחירום, אך למעשה כרגע לא הוגדרנו באחראים על זה, ונושא ההזנה הוא באחריות משרד החינוך".
"פיקוד העורף הם גוף ביצוע, שמקבל רשימות ממשרדי הממשלה והרשויות המקומיות, וממבצע משימות בהתאם למידע שמקבל. רח"ל היא גוף מתכלל ואני מסכימה שכיום אין פיקוח מסודר על כל נושא הביטחון התזונתי, ואשמח להקים תחתינו שולחן עגול אשר ימפה את המידע והתוכניות הקיימים ואז ייצר את מפת הצרכים והמענים להבטחת הביטחון התזונתי של הילדים במפעל ההזנה ושל כל האוכלוסייה החדשה אשר הצטרפו למעגל חוסר הביטחון התזונתי במשבר זה, ועדיין אינם מוכרים למחלקות הרווחה ברשויות".
עו"ד נועה בן אריה, יועמ"ש מרכז השלטון המקומי: לא נכון להסתכל רק על הפריזה של הארוחה היומית, שכן אז מגיעים רק לחלק מהזקוקים לסיוע בגיל צעיר, וצריך להסתכל בפריזמה רחבה על כל הזכאים לסיוע בעת הזאת. יש לנו באמת בעיה של איגום מידע וזה צריך להיאסף במקום אחד, כאשר בסיסי הנתונים של התלמידים ממפעל ההזנה ייכנס לתוכו. בעת הזו צריך לסייע למשפחות שלמות, ואם אנו יודעים שכאן יש תקציב שחונה, אז להעביר אותו לטובת הסיוע למשפחות, ולהוסיף תקציב, באיגום משאבים ממשרדי הממשלה השונים, במידת הצורך. אנו סבורים שרח"ל היא הגוף הנכון לרכז את איגום המידע והמשאבים בנושא מול כלל משרדי הממשל והגופים".
יו"ר הוועדה, ח"כ ג'בארין, סיכם את הדיון: "ילד רעב הוא ילד שלא יכול לממש את הפוטנציאל הגלום בו ולכן הוועדה מדגישה את הצורך לתת מענים לילידם הנזקקים, הרעבים - מה גם שחלק מחובה זו מעוגנת בחוק ויש לקיים אותו. הוועדה מביעה תמיהה שכמעט 8 חודשים לתוך המשבר אין מתווה ברור ומאושר שמבטיח את המשך קיומו של מפעל ההזנה והגעת הארוחה החמה לילדים הזכאים".
"הוועדה מודאגת מהמצב שבו כנראה עשרות אלפי ילדים נופלים בין הכסאות ולא מקבלים את הארוחה החמה שאמורים להיות מובטחת להם דרך מערכת החינוך ומצד שני לא מוכרים למחלקות הרווחה ברשויות. הוועדה מדגישה את הצורך בהקמת מנגנון סנכרון מידע בין הגורמים השונים, לטובת אותם ילדים שסובלים כיום מהיעדר ביטחון תזונתי. הן אלה שנהנו ממפעל ההזנה בטרם הסגר והן המעמד החדש של 'הרעבים החדשים' בעקות משבר הקורונה, אשר עדיין אינם רשומים ברשויות".
"הוועדה קוראת לשיתוף פעולה בין כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים למציאת פתרונות, ומציעה כי רשות החירום הלאומית תהיה הגוף אשר יתכלל הן את הנתונים והן את הפתרונות בנושא".