ועדת החוקה דנה (יום ב', 26.10.20) בנושא מחשוב בתי הדין הרבניים הזהיר היו"ר ח"כ יעקב אשר מפני פערים הנוצרים בין בתי הדין לבין בתי המשפט ביחס למרוץ הסמכויות ודרש להציג מתווה התקדמות להנגשת מערכת בתי הדין לציבור.
"בתי הדין הרבניים נמצאים הרבה פעמים תחת מתקפה וכבר כמה שנים טובות יש שינוי באוויר והרבה רצון לשפר ורגישות לדברים שנמצאים תחת ביה"ד" אמר אשר. "יש פער גדול למי שנמצאים עם מערכות מקוונות. המערכות בביה"ד הרבניים בנויות רק על פקס ומייל ואין אפשרות להעברת מסמכים מקוונים, ולקביעת דיונים בצורה יותר מהירה. מרכז הדיון הוא איך הולכים לשינוי, לתוכנית שדרוג והחלפה של המערכת. אני לא רוצה שיהיה פער, לא בהרגשת האזרח שמגיע לבתיה"ד, עוה"ד וכל מי שמגיע לממשק זה מול בתי המשפט. אני רוצה לסגור פערים. חשוב לראות איך מנגישים את בתיה"ד לציבור, איך הופכים אותו לרלוונטי ולא יוצרים פער במרוץ הסמכויות".
ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) טענה כי יש חוסר תום לב מקומם ובלתי נסבל בעמדת בתיה"ד בדיון. זאת משום שאת הכסף שקיבלו להשקעה במערכות השקיעו במאגר חקירות יהדות. "זה שמצבם בכי רע הוא מן הידועות אלא שאת הכספים שקיבלו לשיפור המערכת השקיעו במאגר חקירות יהדות צדדי ג', דבר שאין להם כלל סמכות לעשותו. על זה הלך הכסף. אנחנו מדינת חוק ובחוק אין להם סמכות. ככל שיש לנו כבוד להלכה, המדינה אינה מדינת הלכה ואין לבתיה"ד סמכות לעשות מאגר בירור יהדות צד ג'. בנוסף, הם לקחו לכך את הכסף שהיה אמור להיות מושקע במחשוב. עליהם לתת דין וחשבון לאן הלך הכסף", אמרה.
עודד פלוס, מנכ"ל המשרד לשירותי דת, אמר בדיון כי הוקמה ועדה להשוואת תנאים בין בית המשפט לביה"ד. "בדיונים הגענו למסקנה שההשוואה צריכה להיעשות מול בית המשפט למשפחה שזו ערכאה מקבילה, אותם אנשים מגיעים אליהן. בחנו שורה ארוכה של נושאים - מספר שופטים, עוזרים משפטיים, מתמחים, תנאים פיזיים, משמר בית המשפט ומחשוב. נקודת המוצא הייתה שמצב בית המשפט יותר טוב מבתיה"ד למרות השירות הטוב. לא כל חברי הוועדה הסכימו לחתום על הדוח כך שחתמתי עם מי שהיו מוכנים וחתרתי לסיכומים תקציביים. בנושא משמר בתי המשפט, הצענו להשוות או להצטרף למערך השמירה בבית המשפט, מנגנון חזק ורציני ונתקלנו בהתנגדות מהנהלת בתיהמ"ש. עוד לא ידוע אילו מגבלות נוספות ישנן לצורך ההשוואה. כשקיימנו את הוועדה, נציגי לשכת עוה"ד השיבו שמערכת בתיה"ד למרות הקשיים, מתנהלת טוב יותר ממערכת בית המשפט. אנחנו רואים בקורונה הזדמנות להנגשה של שירותים מרחוק. נתחבר לכל מהלך כזה ונתמחר אותו".
אורי אהרונסון מנהל מערכות המידע בבתיה"ד הרבניים: "יש בעיה שאנחנו סוחבים מ-2018, מבחינת הנגשת שירותים עשינו המון בשנה האחרונה. אנחנו מגישים בקשות דרך אתר gov.il".
קובי כהן, ראש מנהלת מערכות המחשוב של בתיה"ד הרבניים: "מרבית השירותים ניתנים דרך אתר האינטרנט של בתיה"ד הרבניים. בשנה האחרונה לאור משבר הקורונה נעשתה פעילות אדירה למרות המחסור הכספי והאתר שודרג. מאוד חשוב שהפעילות הזו תימשך לטובת האזרחים ועוה"ד. מערכת רשת הדיינים אפשרה לעובדים רבים לעבוד מהבית ולכן חל עומס משמעותי על הרשת של עבודת הדיינים. סביבת בתיה"ד ישנה, הוקמה לפני כמעט 12 שנים והיא מהות הבעיה, היא זו שקרסה.
"אני צועק בשנה האחרונה מול החשבות, מנכ"ל האוצר ואגף התקציבים, היחס לבתיה"ד אני מקווה שהוא לא בגלל תדמית בתיה"ד. צריך היה לראות שיש פה צורך אמיתי מול משרדי הממשלה".
רפאל אלטמן, ראש לשכת נשיא ביה"ד הגדול הרב דוד לאו: "כשיש בעיה במחשוב, זו לא בעיה פרטית של בתיה"ד הרבניים, זה אומר שדיינים לא יכולים לתת החלטות, שפסקי הדין לא מתקיימים וזה אומר שהמערכת קרסה כשיש מסרב גט שמנסה לברוח מן הארץ. התקלה האחרונה הייתה הקש ששבר את גב הגמל. לאורך כל השנים יש תלונות ובעיות אך בקריסה הגדולה בחודש וחצי האחרונים צפות כל הבעיות".
"נשיא ביה"ד הרב לאו שלח מכתב לכל הגורמים. רק אתמול הגיעה תשובה מחברת טלדור שאומרת שכל הבעיות ידועות ואין צפי לטיפול. המשמעות היא שדיינים לא יכולים לתת החלטות. הפתרונות חייבים להימצא".
משה גורט, לשכת מנהל בתי הדין: "בסגר הראשון גם בבתי המשפט לא היו יכולים לפתוח תיק מרחוק. בתיה"ד כן נתנו יכולת לפתוח תיק מרחוק באתר האינטרנט בצורה ברורה ופשוטה. אנשים פעלו ועשו זאת. אחרי שבתי המשפט ראו שזה פועל הם נתנו אישור לפתיחה מרחוק בלי הגעה פיזית, כך שבעניין זה מצבנו יותר טוב. אנחנו בתהליך פיתוח של פתיחת תיק מרחוק בעניין גירושין. הבעיה היא שתיק גירושין הוא מאוד מסובך ונושא גבית הכסף מסתבך כך שגם אצלנו וגם בבית המשפט עוד לא ניתן לעשות זאת. אנחנו בשלב האחרון של הפיתוח ואני מאמין שנסיים בתוך חצי שנה".
הוא ציין כי מתוכנן מעבר לניהול תיק דיגיטל: "מדובר על מוצר מדף שכבר קיים בבית המשפט באנגליה, בדרא"פ והתהליך נעצר כי הגענו ל-2020 עם תקציב מימון מאוד נמוך".
הרב מאיר כהנא יו"ר נציגות הדיינים: "הצפי לסיום תיקון המערכת הוא חודשיים כך שהוצאנו מכתב לדיינים לדלל דיונים כדי לא לעמוד במצב בו יש קריסות נוספות. עוד לפני הקריסה, אנחנו חווים כבר שנה וחצי תקלות חוזרות".
ליאור אשכנזי מנהל אגף בכיר טכנולוגיות במשרד לשירותי דת: "מערכות בנות 12 שנים הן מערכות מיושנות כשהטכנולוגיות מתעדכנות כל חצי שנה. חוסר תקציבי הוביל לכך שאנחנו לא נותנים שירות. זה אירוע קשה ביותר שלא נותן שירות לדיינים ומחייב טיפול שורש. יש צרכים שלא נמצאים בסדר היום הממשלתי ולצערי אנחנו מרגישים את זה יומיומית בכלל המשרדים הקטנים שתקציבם רעוע וחיים על עודפים".
עו"ד יוסי ויצמן המשנה לראש לשכת עוה"ד: "עבור ציבור גדול של עו"ד שעוסק בתחום וצריך לקבל שירות מבתיה"ד, מערכת שנופלת זה סיוט מחשובי, וזה פוגע בכל אזרח במדינה שלא מסוגל לקבל פרוטוקול בזמן, לראות את התיקים, כדי להוציא צו בקשה דחופה צריך לחפש אב בית דין. יש מערכת משפט נוספת של בתי המשפט שעובדת תחת 'נט המשפט', מערכת חזקה שעובדת, ניתן להגיש חומרים 24 שעות ביממה. למה של כל המערכות המשפטיות יהיו תחת אתר אחד? ימי הקורונה הוכיחו כמה מערכת מחשוב אינה פריבילגיה".
יפתח עשהאל ממשרד האוצר: "מדינת ישראל מבינה את חשיבות הנגשת המערכות. התקציב הוקצה ואנחנו מחכים שבתיה"ד יוציאו את המכרזים".
יו"ר הוועדה ח"כ אשר סיכם את הדיון: "חייבת להיות השוואה מוחלטת בשירות שניתן לאזרחים בבית המשפט משפחה ובבתיה"ד. ככל שזה קשור בוועדה אפעיל את כל הלחץ, הוועדה רואה את העניין הזה כצורך ויש רצון להשתדלות של המערכת לעשות את המקסימום. נערוך מעקב ונקבל לידינו את הדוח המסכם של עבודת המשרד לשירותי דת בעניין.
הוועדה קוראת לאגף החשבות במשרד האוצר לשחרר תקציבים מוקדם ככל שאפשר, את מעורבות מנכ"ל משרד הדתות ודיווח אחת לשבוע שבועיים מה מתקדם ומי תוקע את הדברים. זה חלק מהפיקוח הפרלמנטרי.
"אני רוצה שלמשתמשי הקצה תהיה הרגשה לפחות כמו בבית המשפט אם לא יותר. יש לשם עוד דרך ארוכה ויודעים להתיש אותנו אך נפנה יחד עם יו"ר ועדת הכספים גפני לשר האוצר לקדם את תוכנית הפיתוח הזו.
"יש פה ניסיון שנתקל הרבה זמן בבעיות ביורוקרטיות - דרישת החש"כל ללכת על מכרז גדול להביא את בתיה"ד לרמה נאותה, שחולק לספקים קטנים שגם מכרזיהם תקועים ולא מתקדמים.
אנחנו לא בוועדת כספים אבל תפקידנו בוועדת חוקה לגרום לכך שבתיה"ד יהיו נגישים, איכותיים ואפקטיביים ולא יכול להיות מצב בו מסיבות כאלו ואחרות הדברים נראים אחרת והתוצאה הסופית היא הבדל גדול בין תפקוד בית המשפט לבתיה"ד למרות מאמצים בלתי נלאים של בתיה"ד לעשות את המקסימום אך כשאין כלים מחשוביים אין יכולת לקיים זאת".
