חמישה בעלי תפקידים בחברת קצא"א זומנו לשימוע (יום ג', 27.10.20) בעקבות הזיהום הכבד שנגרם לנחל עברונה בשל דליפת ענק מצינור נפט של החברה בדצמבר 2014. גם החברה עצמה זומנה לשימוע.
קצא"א (קו צינור אסיה-אילת, לשעבר קו צינור אילת-אשקלון) היא חברה ממשלתית המפעילה את הצינור מאילת לחוף הים התיכון. החברה עשויה להוביל נפט מן המפרץ הפרסי לעבר אירופה, בעקבות ההסכמים עם איחוד האמירויות ובחריין. הודעת השימוע נשלחה ביי המחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה.
בדצמבר 2014 דלפו 5 מיליון ליטרים של נפט גולמי מצינור קצא"א לעבר שמורת ערבת עברונה, הנמצאת 10 ק"מ מצפון לאילת ומשתרעת על שטח של 40 קמ"ר. במסגרת בניית שדה התעופה רמון ולצורך סלילת שביל גישה, נדרש שינוי תוואי של חלק מהצינור מאילת לאשקלןו, אשר משמש להובלת דלק גולמי, וזאת באמצעות הסטה מערבה של מקטע צינור המצוי סמוך לצומת באר אורה.
על-פי החשד,
במסגרת עבודות הסטת הצינור, אירע כשל הנדסי בגינו התפרק הצינור ופרצו ממנו 5,000 מ"ק דלק גולמי, זרמו על פני הקרקע, וזיהמו שטחים נרחבים בשמורת עברונה. 144 דונם ספגו את הפגיעה הקשה ביותר, ועלויות הנזקים הוערכו בחוות דעת של מומחים ביותר מ-100 מיליון שקל. בכתב החשדות נטען, כי הגורם העיקרי לדליפה הוא ביצוע הפרויקט באופן לקוי, תוך הפרת נהלים פנימיים והוראות בטיחות של קצא"א, בלא שהוכנה תוכנית משורטטת ומפורטת, ובהעדר תיאום מספק בין גורמי התכנון והביצוע בחברה.
הפרקליטות מייחסת לחשודים עבירות סביבתיות של זיהום מים בנסיבות מחמירות לפי חוק המים, השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן לפי חוק שמירת הניקיון, הפרת חובת נושא משרה לפקח ולמנוע עבירות על חוק למניעת מפגעים לפי חוק למניעת מפגעים ועוד.
קצא"א אומרת בתגובה, כי היא נהגה במהירות ובאחריות בעת האירוע, ומאז היא פועלת לשיקום הקרקע ולניקויה במימון מלא שלה. לדבריה, מאמצי השיקום נושאים פרי, ואנשי מקצוע מעידים על גידול עקבי באוכלוסיות החי והצומח בשמורה.
