"הצוות למניעת הכפשות שופטים ברשת" עורר לא מעט ביקורת על התנהלות הרשות השופטת בנושא. בין היתר פורסם לאחרונה בעיתון הארץ שבמסגרת עבודתו של הצוות פנתה הנהלת בתי המשפט לגוגל כדי להסיר פרסומים וכתבות נגד שופטים. היום חשף (יום ד', 28.10.0) כתב
גלי צה"ל יובל אראל את ההליך שבוצע מאחורי הקלעים בנושא.
בשנת 2015 פנתה הנהלת בתי המשפט לקבלת ייעוץ משפטי-מחקרי פרטי מטעם משרד הרצוג פוקס נאמן. הדבר נעשה ללא קבלת אישור מתאים ממשרד המשפטים, אישור שנדרש לצורך קבלת שירותי ייעוץ חיצוניים בתחום המשפטים. כך לדוגמה, שר המשפטים לשעבר,
אמיר אוחנה, שלא קיבל לאחרונה אישור לייעוץ פרטי בלי אישור היועץ המשפטי לממשלה.
לטענת הנהלת בתי המשפט, מדובר בתחום טכנולוגי שלא דורש אישור מיוחד. אלא שבדיקת שירותי הייעוץ שניתנו מגלה, שהם מכילים היבטים משפטיים רבים. כמו-כן, היועצים החיצוניים לא חתמו על הסדר למניעת ניגודי עניינים, נקודה שמעוררת שאלות במיוחד לאור העובדה שהמשרד וחלק מעורכי הדין שייעצו להנהלת בתי המשפט, מייצגים במקביל גם את פייסבוק, חברה שעשויה להיות בעלת עניין בהסרת פרסומים מהרשת.
בנוסף, שירותי הייעוץ לא נרכשו בהליך מכרזי, למרות שהעלות המצטברת שלהם עלתה מאה אלף שקלים. אם סכום התשלום הוא מעל חמישים אלף שקל יש צורך במכרז. במקרה הזה הסכום בהתחלה היה מתחת לחמישים אלף, אבל בהמשך הוציאה הנהלת בתי המשפט אישור חריג להגדלת הסכום למאה אלף, בלי מכרז.
בסיפור הזה מתקיים היבט בעייתי נוסף, לכאורה. מי שהוביל את הצוות שייעץ להנהלת בתי המשפט התמנה רק כמה חודשים אחרי תחילת ההתקשרות לוועדה אחרת שנקראת ועדת ארבל. מדובר בוועדה שהוקמה במטרה לעצור את תופעת האלימות המילולית ברשתות כלפי אנשי ציבור, בהם גם שופטים. זו ועדה חשובה מאוד להנהלת בתי המשפט, שבאותם ימים עוסקות בקדחתנות בהתמודדות עם הכפשות נגד שופטים. בהסדר ניגוד העניינים שנעשה עמו, אותו עורך דין ממשרד הרצוג פוקס נאמן לא מציין שהוא משמש גם יועץ חיצוני להנהלת בתי המשפט. יתרה מכך, הכפלת התשלום האמורה למשרד הרצוג פוקס נאמן קרתה בדיוק יום אחרי שהוא מונה לחברות בוועדת ארבל.
- מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: הדברים המצוינים כ'עובדות' משוללי יסוד. ההתקשרות נעשתה לפי דין. נערך הליך תיחור בין שלושה מציעים, כאשר המציע בעל ציון האיכות הגבוה ביותר נבחר. התשלום בגין השירותים נעשה בהתאם לתעריף יועצים של החשב הכללי במשרד האוצר ובהתאם להוראות התכ"ם.
"תחילה אושרה התקשרות עד סך של 50,000 שקל כולל מע"מ. ועדת המכרזים אישרה מתוקף סמכותה לפי תקנה 3 (4)(ב)(1) לתקנות חובת מכרזים הגדלת התקשרות ב-50,000 שקל נוספים כולל מע"מ. ההתקשרות התמקדה בהיבט הטכנולוגי ולא בהיבט המשפטי ועל כן לא נדרשה פנייה לאישור העסקת יועמ"ש חיצוני.
"בעניין הטענה בדבר
ניגוד עניינים לכאורה של הייעוץ החיצוני, ראוי לפנות אליו ולבקש את התייחסותו. בעת ההתקשרות לא היה ידוע להנהלת בתי המשפט על ניגוד עניינים כאמור.
"לא ידוע להנהלת בתי המשפט על התנגדות משרד המשפטים להתקשרות. לשם בחינת פעילות הנהלת בתי המשפט בנושא הסרת הפרסומים הפוגעניים מונה צוות משותף להב"ה ולמשרד המשפטים אשר בעקבות עבודתו עודכן נוהל העבודה באופן המעניק כלים בין היתר להתמודדות עם תופעת הטרדת השופטים במרשתת במטרה לצמצמה, זאת תוך שמירה על האיזונים המתחייבים בדין.
- מטעם עורך הדין במשרד הרצוג פוקס נאמן נמסר: ״אני גאה שראשי מערכת המשפט מצאו לנכון להיוועץ במומחיות הבינלאומית האקדמית שצברתי בתחום ההגנה על חופש הביטוי באינטרנט והאמצעים הטכנולוגיים לניטור שימוש פוגעני. מומחיות זו שמבוססת על עשרים שנות מחקר וכתיבה בתחום מהאוניברסיטאות המובילות בעולם הועמדה ללא תמורה כלשהי ובהתנדבות מלאה לרשות ועדות הכנסת, משרד המשפטים והרשות השופטת בעשרות ועדות ציבוריות, סמינרים ודיונים. מעולם לא קיבלתי תמורה כלשהי בעבור פעילות ציבורית זו.
"גם בנושא האמור של הגנה על שופטים ואישי ציבור מפני ביטויים פוגעניים ברשת ניתן הייעוץ בהתנדבות לגופי הממשל השונים ולוועדות הציבוריות ועל-פי מינוי פומבי. כל זאת נעשה תוך הקפדה יתרה על גילוי נאות ושקיפות מלאה בפעילות האמורה וחשיפה מלאה של פעילותי וקשריי.
"במסגרת הייעוץ ובשל היקף המחקר הניכר התבקשו שירותים של עוזרי מחקר והוקצה לכך תקציב מהנהלת בתי המשפט להתקשרות עם עוזרי מחקר מהשוק הפרטי ואלה נשכרו בהתקשרות חיצונית על-ידי הנהלת בתי המשפט, מבלי שניתנה לי תמורה כלשהי.
"צר לי שמחלוקת בין גופי ממשל על מתכונת ההעסקה של עוזרי מחקר חיצוניים ואופן ההיוועצות בגורמים מהשוק הפרטי, כורכת את שמי הטוב בסכסוך שביניהם. דומה כי מומחים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי יחששו להעמיד את מומחיותם בהתנדבות לרשות ועדות ציבוריות אם יערבו אותם, מבלי שהם קשורים בדבר, במחלוקות פנימיות בין גופי ממשל ויפגעו בשמם הטוב".
ח"כ
שלמה קרעי (ליכוד) הגיב לפרסום: "חטא על פשע מצד המערכת ש'אף פעם לא טועה'. גם רודפים אחרי אזרחים שמבקרים את המערכת וגם עושים מה שבא להם כאילו אין דין ואין דיין. מן הסתם, ניסנקורן יגיב שזו שוב התקפה על-כנופיית שלטון החוק, כי מה לא עושים כדי להגן על המערכת שמגינה עליך ועל ראש מפלגתך".