המדינה תוכל לקדם את התוכנית להעתיק את מפעל תעש מערכות (כיום בבעלות אלביט) מרמת השרון לרמת בקע שבנגב. זו משמעות החלטתו של שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, אשר ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע ולפיה ניתן לערער על התוכנית בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה.
מדובר בתוכנית שמטרתה להעתיק לאזור התעשיה, שכבר קיים במקום, מפעלים ביטחוניים הממוקמים כיום במרכז הארץ ובראשם כאמור מפעל תעש. בשטח התוכנית ניצבים מבנים בלתי חוקיים בהם מתגוררות 15 משפחות בדואיות משבט אבו-קרינאת, המנהלות הליכים ממושכים נגד התוכנית שתמנע מהם להכשיר את הבנייה הבלתי-חוקית. בית המשפט המחוזי (השופט גד גדעון) דחה בפברואר השנה את כל טענותיהם של התושבים, אך התיר להם לערער על התוכנית בפני המועצה הארצית.
עמית קיבל (1.11.20) את ערעורה של המדינה וביטל את החלטתו של גדעון. הוא שב ומזכיר, כי בית המשפט איננו "מתכנן על" ויתערב בענייני תכנון ובנייה רק במקרים יוצאי דופן. "מתן רשות ערר למועצה הארצית עלול לעכב את אישור התוכנית ולהביא להתדיינויות נוספות. ועיקרו של דבר, שיש ממש בטענת המדינה כי לא היה מקום לכרוך את עניינם הפרטני של המשיבים עם הנושא הכללי והרגיש של הסדרת התיישבות האוכלוסייה הבדואית בנגב. המשיבים לא התיימרו לייצג את כלל האוכלוסייה הבדואית בנגב או האוכלוסייה שבמרחב התוכנית, ודרישתם להכשיר את הבנייה למגורים היא סוגיה נקודתית שאין מקום להביאה לדיון בפני המועצה", מנמק עמית.
"המשמעות המעשית של פסק הדין של בית משפט קמא, ולמצער קיים חשש כי כך יתפרש פסק הדין, שלא ניתן לקדם תכנון כל עוד קיימת במרחב התוכנית בנייה בלתי חוקית שלא הוסדרה", מוסיף עמית. "מפסק דינו של בית משפט קמא עשוי להשתמע כי לא ניתן לממש את התוכנית בשל קיומה של בנייה בלתי חוקית, וכי אישור תוכניות ומימושן כרוך בפינוי בנייה בלתי חוקית בתחום המגבלות. לכך השלכות רוחב אשר חורגות מגדר התוכנית נשוא הדיון, שהרי קשה להלום כי כל עוד לא נמצא פתרון התיישבותי, לא ניתן לקדם או לממש תוכנית.
"למעשה, כך קבע בית משפט קמא בפסק דינו, בציינו כי העובדה שהמשיבים בנו על מקרקעין שלא כדין אינה יכולה להכתיב את המצב התכנוני. הלכה עימנו כי התכנון אינו אמור 'לרוץ' בעקבות הבנייה בשטח, אלא להפך, וקשה להלום כי 76 נפשות ב-15 מבנים יעכבו תוכנית בעלת היבטים לאומיים-אסטרטגיים של העתקת מפעלים ומתקנים ביטחוניים ממרכז הארץ. גבולותיו של הישוב המוכר והמתוכנן אבו קרינאת נקבעו בהתאם למגבלות הבנייה באזור התעשיה רמת בקע, וקשה להלום כי תינתן למערערים מעין זכות וטו על התוכנית".
לבסוף מעיר עמית: "המקרה דנן הוא 'קריאת השכמה' נוספת לרשות המבצעת לפעול להסדרת הבנייה הבלתי חוקית והכפרים הבלתי מוכרים בנגב. מאז דוח ועדת גולדברג, דוח ועדת פראוור, מתווה פראוור-ח"כ בני בגין, מים רבים זרמו בנחלי הנגב אך דומה שהפתרון מתכב". השופטים ענת ברון ויוסף אלרון הסכימו עם עמית. את המדינה ייצגה עו"ד יעל מורג יקו-אל, את התושבים ייצג עו"ד קייס נאסר, ואת תעש - עו"ד ברק קינן.
