שיחת ישועה-אלוביץ לא תיחקר

בג"ץ דחה (יום ה', 5.11.20) את העתירה שביקשה להורות לפתוח בחקירה על הדלפת שיחות בין אילן ישועה לשאול אלוביץ, שהן חלק מחומר החקירה בתיק 4000. העתירה הוגשה בידי שאול אלוביץ, איריס אלוביץ ובנימין נתניהו. הנשיאה אסתר חיות מציינת, כי ניתן יהיה לעתור שוב אם עדותו של ישועה במשפט נתניהו תצדיק זאת. השיחות פורסמו ביוני השנה בתוכנית "המקור" בערוץ 13, כאשר הן לא היו בידי ההגנה - ולכן טענו סנגוריהם של אלוביץ ונתניהו, כי מקורן יכול להיות רק ישועה עצמו, גורמים במשטרה או גורמים בפרקליטות. בדיון הביעו השופטים בראשותה של חיות חוסר נוחות מכך שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לא הורה אפילו לקיים בדיקה מקדמית של ההדלפה. בתגובה, חזר מנדלבליט על עמדתו לפיה אין מקום אפילו לבדיקה שכזאת, במיוחד בנימוק שיהיה צורך לבדוק 150 איש וכלל לא בטוח שהבדיקה תעלה תוצאות. השופט ג'ורג' קרא מזכיר, כי לרשויות יש שיקול דעת נרחב בשאלה האם לפתוח בחקירה, וכי "ההחלטה האם לפתוח בחקירה פלילית נגד עובדי ציבור בנוגע לעבירה של מסירת מידע האסור בגילוי, טעונה איזון עדין ומורכב בין כלל השיקולים הנוגעים בדבר". אלוביץ ונתניהו לא הצביעו על אי-סבירות קיצונית בהחלטתו של מנדלבליט, במיוחד לנוכח העובדה שהוא עצמו קיבל אותה. בעניינו של ישועה, מוסיף קרא, "ספק אם עבירת שיבוש הליכי משפט, שעניינה 'כוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי', מתגבשת בעניינו של ישועה. "תוכן ההקלטות, אשר אינן סודיות, הוא חלק מהראיות בהליך הפלילי, ובית המשפט שידון בהליך הפלילי יהא חשוף אליהן. למעשה, תמלילי ההקלטות נמסרו לעותרים, כך שנראה שהנזק שנוצר כתוצאה מפרסום ההקלטות הוא בעיקרו נזק תדמיתי הנובע מעצם הפרסום. חזקה על בית המשפט הדן בהליך הפלילי, כי אף אם נחשף להקלטות מחוץ לכותלי בית המשפט, יכריע בהליך הפלילי באופן מקצועי, אובייקטיבי וענייני. לפיכך, ומבלי להמעיט מחומרת מעשה ההדלפה, אינני סבור כי פרסום ההקלטות פגע בהוגנות ההליך הפלילי, שהוא הליך אשר בית המשפט יכריע בו על בסיס הדין וחומר הראיות. אכן, המקום לבירור טענות לגבי השלכות הפרסום על ההליך הפלילי הוא בהליך הפלילי גופו". השופט נעם סולברג הסכים עם קרא לגבי המקרה הנקודתי, אך הוסיף: "אכן, מחד-גיסא, רואה היועץ המשפטי לממשלה 'בחומרה רבה', כלשונו, מסירת מידע האסור בגילוי; אך מאידך-גיסא, חקירה איןִ, אין מי שנותן את הדין, ורעה חולה זו של 'הדלפות' פושה במקומותינו. בנסיבות העניין שעל הפרק, דעתי כדעתו של חברי, השופט ג' קרא, על סמך נימוקיו, כי דינה של העתירה להידחות. חקירת אילן ישועה, שהוא אינו עובד מדינה, והוא, לדעת העותרים, 'החשוד המיידי', לא תוכל כנראה לבסס אישום בפלילים. ברם, במבט צופה פני עתיד, שומה להתריע, שלא תהא אותה 'חומרה רבה' שב'מסירת מידע האסור בגילוי', שהכל תמימי דעים לגביה, מס שפתיים בלבד: צריך לעשות מעשה". חיות הסכימה גם היא עם קרא, "ומבלי לגרוע כהוא זה מהחשיבות שאנו מייחסים לנקיטת פעולות המיועדות למיגור תופעה של הדלפות בידי עובדי ציבור". עם זאת, היא מוסיפה: "חזקה על העותרים שבמסגרת חקירתו הנגדית של ישועה הם יעמתו אותו עם הסוגיות המועלות בעתירה, וככל שלאחר מתן העדות יסברו כי נוספה תשתית ראייתית המצדיקה לשקול מחדש את האפשרות של פתיחה בחקירה פלילית נגדו, טענותיהם שמורות להם". את אלוביץ ייצגו עוה"ד ז'ק חן, מיכל רוזן-עוזר, נועה פירר ובן שושן; את נתניהו ייצגוו עוה"ד בועז בן-צור, עמית חדד וכרמל בן-צור; ואת מנדלבליט - עוה"ד שוש שמואלי, יונתן נד"ב וענת גולדשטיין.