שלמה פילבר, עד המדינה במשפטו של
בנימין נתניהו, אמר ב-2018 שמדובר בתיק בו הרשויות משחקות כרצונן עם הראיות ולמעשה מדובר ב"שטות". הדברים נאמרו בשיחה בין פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, עם עיתונאי ששמו לא נמסר ונקלטו בהאזנות הסתר לפילבר.
השיחה נחשפה כאשר הפרקליטות העבירה אותן בסוף השבוע (12.11.20) להגנה, ובן-צור ציטט אותה (יום א', 15.11.20) בדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשות של כל הנאשמים לקבל חומרי חקירה נוספים. לדבריו, הפרקליטות הודיעה שהחליטה להעביר את השיחות בעקבות "בקרה נוספת על האזנות הסתר", וקבעה שהן רלוונטיות לתיקים 1000 (המתנות) ו-2000 (
ידיעות אחרונות), ולא לתיק 4000 (בזק).
פילבר אמר: "ראיתי שמנסים לעשות הנשמה מלאכותית לשטות הזאת של [שאול] אלוביץ ונתניהו. אומרים לי שמה שעשיתי היה מרמה והפרת אמונים, כי פעלתי לטובת בזק; זה בערך אותו הדבר. הם המציאו פה שוחד שזה שוחד דרדל'ה. תראה ותחשוב שמה שאנחנו רואים עכשיו, זה מאמץ עילאי של מערכת ענקית שעובדת שנתיים ומתחה את עצמה עד הקצה. המשטרה משחקת עם הראיות. היא אוספת כמה שיותר חלקים של הפאזל ואז בונה לעצמה את התמונה שהיא רוצה. כאשר זה לא מתאים לה, היא בונה אותו מחדש".
בן-צור טען, כי לנוכח עובדה זו ודומותיה - הפרקליטות צריכה "צניעות מסוימת" כאשר היא טוענת שעומדת לה חזקת תקינות המעשה המינהלי. ראש ההרכב,
רבקה פרידמן-פלדמן, הגיבה: "יש חזקת תקינות בהתנהלות המדינה. טעויות יכולות לקרות. נצטרך לבדוק את המסמכים שבבקשה. אנחנו נשקול בהתאם לנתונים שיש לנו. אם אחרי המענה לאישום תחשבו שצריך לעיין מחדש, נעיין מחדש".
עוד טען בן-צור, כי הפרקליטות לא מסרה להגנה תכתובות ווטסאפ בין פילבר לבין החוקרים, אלא רק מזכרים לגביהן. "הבקשה שלנו צנועה בתכלית: לקבל את השיחות בין חוקרים לנחקרים, גם אם נעשו מחוץ לחדר החקירות. מה הסיבה האמיתית שלא למסור מידע על שיחות בין חוקרים לעדי מדינה?". בן-צור התייחס גם לטענות המדינה ולפיהן חומרים מסוימים מהווים פגיעה בפרטיות של צדדים שלישיים, ואמר שבמהלך החקירה עצמה – החוקרים פגעו בצורה קשה בפרטיות של אחרים. "צנעת הפרט שלך תרד בבית השימוש של ההיסטוריה", אמרו לדבריו החוקרים לכמה מן הנחקרים המרכזיים. התובעת, עו"ד ליאת בן-ארי, טענה בנקודה זו, כי הטיעון של ההגנה חורג ממסגרת הדיון.
לגבי מנכ"ל וואלה לשעבר,
אילן ישועה, האמור להיות עד התביעה הראשון, אמר בן-צור, כי ההגנה תוהה כיצד הוא נכנס לחדר החקירות בלא שתינתן לו כל הבטחה שהיא לאור מעורבותו בעסקות שבמרכז כתב האישום. לטענתו, המשטרה ניסתה להפעיל את ישועה כסוכן, תוך שהוא מבשל מסרון ומתבקש לסייע בהקלטה תוך הליך החקירה. לדברי בן-צור, התכתובות בין ישועה לחוקרים לימדו, כי בין היתר הוא דיווח להם של שהתרחש בישיבת דירקטוריון וואלה.
בן-צור סקר גם מגעים בין עד המדינה
ניר חפץ לבין החוקרים, בטענה שמדובר ב"סדרה של טובות הנאה מופלגות שניתנות לעד מדינה": אישור נסיעה לארה"ב, בקשות לאיסורי פרסום, בקשה לשנות את עילת הסגירה נגדו בתיק 1270 (הניסיון להשפיע על
הילה גרסטל), אישור לקדם מיזם עסקי באירופה ועוד. לדבריו, ההגנה לא קיבלה מידע זה וזאת למרות שאין ספק שמדובר בליבת חומרי החקירה.
