ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום ופיתוח תחבורה ציבורית בחברה הערבית, התכנסה (יום א', 15.11.20) לישיבתה הראשונה, שעסקה בהנגשת התחבורה הציבורית בחברה הערבית לאנשים עם מוגבלות. היו"ר ח"כ אימאן ח'טיב יאסין פתחה את הישיבה והדגישה את חשיבות התחבורה הציבורית בכלל, והנגשתה לבעלי מוגבלויות בפרט. לדבריה, בעוד שבישראל אחד מכל 5 אזרחים הוא בעל צרכים מיוחדים, בחברה הערבית מדובר באחד מכל ארבעה. מציאות זו מצטרפת לאתגרים רבים בכל הקשור להפעלת תחבורה ציבורית בחברה הערבית, מה שמוביל לכך שרק 30% מהאזרחים הערבים מצליחים להשתמש בתחבורה ציבורית ובתוך 85 יישובים ערבים אין תחבורה ציבורית כלל - כאשר כמחצית מהם הם יישובים בהם מעל 10,000 נפש.
נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רינת בניטה, הציגה ממצאי מסמך שהוכן לקראת הדיון ואמרה כי בעשור האחרון הצטמצם הפער בין היישובים היהודים לערבים. עם זאת, בניטה ציינה כי הפער הצטמצם בעיקר ביישובים הקטנים, בהם לא היה שירות, בעוד שבישובים הגדולים המצב הורע. לפי הנתונים שהציגה בניטה, איכות שירות האוטובוסים ביישובים הגדולים, בהם מתגוררים כמחצית מאזרחי ישראל הערבים, נמוכה בשליש מרמתה ביישובים יהודים בעלי מאפיינים דומים. ח"כ חטיב יאסין אמרה כי הפער אדיר וצריך לעשות הכל לצמצם אותו.
מנהלת אגף תח"צ במשרד התחבורה, נעה אבירם, אמרה כי בשנים אחרונות מושקעים 100 מיליון שקל בשנה לצמצום פערים בשירות ועוד 280-250 מיליון שקל לתשתיות. לדבריה, החסם העיקרי הוא בתשתיות בכלל ובתשתיות עירוניות בפרט. באשר להנגשה, אמרה אבירם כי כל השירות העירוני הונגש. מנהל אגף נגישות בתח"צ, גבי נבון, הוסיף כי "במגזר הערבי צריך להתחנן לרשויות כדי שיבצעו הנגשה. יש תקציבים והרשויות לא נוגעות בזה".
סמנכ"ל המגזר הערבי במרכז השלטון המקומי, חיאם קעדאן, אמר מנגד כי הרשויות מנצלות כל שקל שנותנים להן, והבעיה היא שחלק מהתקציבים דורשים השקעה נוספת של הרשויות. ח'טיב יאסין אמרה כי שיטת המצ'ינג גורמת לבעיות במיוחד ברשויות הערביות וצריך להעביר את האחריות אל משרד התחבורה.
עו"ד אמל עוראבי חוסיין, נציג עמותת סיכוי, אמר כי בעלי מוגבלות מופלים באופן כפול, גם בגלל שהם ערבים וגם בגלל שהם מוגבלים. הוא הוסיף כי מחקר של העמותה העלה פערים גדולים בין ערים ערביות ליהודיות בעלות מאפיינים דומים, וציין כי בצפת, למשל, יש פי 13 קווים בתדירות של פי 7.5 מאשר בטמרה. מנכ"ל עמותת אל מנארה, עבאס עבאס, הוסיף כי תקנות ההנגשה הותקנו ב-2003 ונכנסו לתוקף בסוף 2013 וגם 7 שנים אחרי עדיין המצב בשטח הוא עגום והחוק והתקנות לא מיושמים. הוא אף קרא לשתף את הציבור בטיפול בבעיה.
באשר להדרכת נהגים בדבר הנגשה לאנשים עם מוגבלות, אמר נבון כי עד כה האחריות הייתה של מפעילי התח"צ, אולם לאחרונה יצא המשרד בקול קורא לקבלת הצעות להדרכה שתוכן בסיוע המשרד. מנהל אגף מדיניות ממשלתית ברשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, אמיר וייס, אמר כי יעדי הביצוע של תוכנית החומש הכוללת להשקעה במגזר הערבי (922) השיגה 80-70 אחוז מהיעדים, וישנה עבודה על תוכנית החומש הבאה.
ח"כ חטיב יאסין ביקשה לקבל דיווח על מה שבוצע ועל החסמים הקיימים, וכן דיווח על פרטי התוכנית לחומש הבא. אבירם התייחסה לחסמים ואמרה כי החסם העיקרי הוא מערכת היחסים עם השלטון המקומי.
היא סיכמה את הישיבה הראשונה של ועדת המשנה, ואמרה כי הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה להעביר אליה את תוכנית האס שגובשה לתחבורה ציבורית בחברה הערבית ולדווח על ניצול תקציב הנגשת תחנות האוטובוס לאנשים עם מוגבלות בחברה הערבית, ובכלל זה דיווח על תקציב שרשויות לא ניצלו, עד תחילת דצמבר הקרוב.
עוד אמרה ח"כ יאסין כי "הוועדה קוראת למשרד התחבורה לתת מענה למינוי ממונה תח"צ בחברה הערבית גם ביישובים בהם מספר התושבים קטן מ-15 אלף איש, והציעה לשקול את הצעת עמותת סיכוי למינוי ממונה אזורי. הוועדה קוראת למשרד התחבורה להאיץ את הקמת מערך ההדרכה החדש לנהגי התח"צ, באשר למתן שירות לאנשים גם מוגבלות, וסבורה שיש להדריך בעלי מקצועות נוספים בענף". היא אמרה כי ניתן להיעזר בישומון שיתריע לנהג על כך שבתחנה ממתין לו אדם עם מוגבלות וקראה לטפל גם בהנגשת מידע בשפה הערבית.
