ועדת הקורונה שבה ודנה (יום ג', 17.11.20) במדיניות הפיצוי של הממשלה לעסקים ועצמאיים שנפגעו מהמשבר. יו"ר הוועדה,
יפעת שאשא-ביטון, הזהירה כי ההערכה של גורמים כלכליים היא כ-85 אלף עסקים ייסגרו בעקבות המשבר. "חלק ניכר מהענפים טרם נפתחו לחלוטין עוד מהסגר הראשון - והם עדיין לא מקבלים פיצוי ראוי שיאפשר להם לשרוד. יש לחפש את פשטות ההליכים כדי לסייע לעסקים, עם מינימום מגבלות וכללים. תחושת בעלי העסקים היא כי המדינה מקשה עליהם לממש את זכויותיהם".
עו"ד
רועי כהן, נשיא לשכת ארגוני העצמאים והעסקים, הדגיש כי מי שהפסיד עד 40% בחודש הקיץ - טרם קיבלו פיצוי. כך גם העסקים החדשים המקבלים פיצוי חד-פעמי של 2,000-1,500 שקל בלבד. בנוסף, נעצר האשראי לעסקים שהמחאותיהם חזרו בגלל העדר הכנסות. עוד מצויים כ-40 אלף איש, העובדים כשכירים ועצמאיים, שטרם קיבלו מענה, וכך גם אלו העובדים כשכירים בשני מקומות.
יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) ביקר את היעדרות חברי הקואליציה מהדיון, וההימנעות עד-כה מקביעת דמי אבטלה לעצמאים, ו"המסר לצעירים הוא שבו בבית ואל תעבדו",
ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת) האשים כי "הממשלה לא נרתמת להצלת העסקים הקטנים והבינונים, במקום לקבוע מדיניות מקלה בעניינם", לדברי
יואל רזבוזוב (יש עתיד) ממשק של אתר רשות המיסים עם העצמאיים לא ידידותי, וגם המיליארדים שהממשלה ביקשה כפיצויים לעסקים - רובם טרם מומשו, ואילו
מרב מיכאלי (העבודה) עו"ד טלי ירון-אלדר, נציבת מס הכנסה בשנים 2002 - 2004, שאלה "למה להמציא את הגלגל מחדש? יש תקנות קיימות לפיצוי עסקים על נזק עקיף. זה כבר קיים בחוק, למה הלכו והסתבכו עם תקנות ובדיקות ומגבלות חדשות, ולא לקחו את התקנות הקיימות של נזק עקיף שהיה במס רכוש?. התקנות האלה מאפשרות לקבל את הנזק העקיף שנגרם, אובדן הרווחים, בלי המגבלה של אחוז ירידה מסוים במחזור, ובנוסף, לקבל את הפיצוי על השכר ששולם. בחיים שלפני הקורונה, ואחרי הקורונה, רואי חשבון מגישים דוחות למס הכנסה, מס הכנסה קולט את הדוחות האלה כמות שהם. אם צריך החזר, הוא נותן בלי לבחון אותם. אז למה לא הולכים במסגרת הקיימת של הפיצויים, ומסתמכים על חתימתם של רואי החשבון, כמו שסומכים עליהם תמיד? כך נהגו גם בעבר, בפיצויים עקיפים במסגרת מס רכוש. זה לא חדש".
לדבריה, "אנו בתוך מסגרת תקציב קיימת, ובמסגרתה צריך להפעיל שכל ישר, צריך להסתמך על רואי החשבון ויועצי המס, תנו פיצוי שכולל הוצאות קבועות, שכר עבודה ואיזשהו אחוז מהרווחים, ובכך הורדנו 80% מהביורוקרטיה. וכלפי מי שהערים או שיקר, יש מספיק סנקציות אזרחיות ופליליות. ואני מסכימה גם שעדיף לשלם פיצויים על שכר למעסיק, ולא להוציא עובדים לחל"ת".
שוקי שדה, מנכ"ל ארגון חברות ההסעה, הלין כי לא נידחים החזר-הלוואות שנלקחו לרכישת אוטובוסים, וכיום חברות רבות, שאין להם כמעט הכנסה - צריכות להחזיר כ-500 אלף שקל מדי חודש. בנוסף, לא נענתה בקשתם לדחיית מועדים להגשת מכרזים. "חברות עומדות בפני תהום - שאי אפשר יהיה לקום ממנה".
לדברי שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות והברים, טרם התאפשר לבקש הנחות לארנונה - אך העיריות דורשות לשלם בינתיים את מלוא הסכום. בנוסף, קיים סרבול בהשגת אישורי רשות המיסים על הירידה בהכנסות, והרשות מפרשת את החוק בצורה המקשה ביותר על בעלי העסקים, "והדבר המטופש הזה שנקרא חל"ת - גומר את המשק".
נתנאל היימן, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, הזהיר אם העסקים לא יקבלו את האישור מרשות המיסים - הם לא יכלו לקבל את ההנחה בארנונה מהרשות לעסקים קטנים, גיל ועקנין, יו״ר איגוד שכירים בעלי שליטה, האשים כי התאמה בין מענק סוציאלי, ירידה בהכנסות - לבין הנחה בארנונה ואילו דותן סופר, מייסד התאחדות העצמאיים, הזהיר כי "העתיד הכלכלי שלנו לוט בערפל. המשבר עדיין בתחילתו, ויישאר עימנו לשנים רבות. עסקים שסוגרים היום יגיעו לחדלות-פרעון ולעובדים שלהם לא יהיה לאן לחזור".
לפי גל ברנס, רכז תעשיה ומסחר באגף התקציבים באוצר, הוענקו 18.5 מיליארד שקל מענק סוציאלי, וכן 7.7 מיליארד שקל בגין הוצאות קבועות לכ-240 אלף עסקים. רוב המענקים נוצלו 74-54% מהתקציב שהוקצה, וכמעט כל מי שביקש והיה זכאי - קיבל. לכל מענק יש הגיון וממילא כללים משלו. הוגשו כבר בקשות להחזר ארנונה לחודשי מאי-יוני ומחר כבר תיפתח האפשרות להחזר לחודשים יולי-ספטמבר. רשות המיסים התאמצה להקים מערכות בזמן קצר להגשת בקשות. לדבריו, מנגנון קרן מס רכוש מיועד לזמן חירום - כמו במבצע צוק איתן, ולא מיועד לשגרה. אתמול אושר בוועדת העבודה והרווחה מתווה להחזרת מובטלים עובדים בחל"ת, והוא יפורסם בהרחבה בימים הקרובים. לדברי
אמיר דהן, מנהל הפיצויים ברשות המיסים, רק מתוך 230 אלף בקשות שאושרו והועברו להם 8 מיליארד שקל, רק ב-450 מקרים, בהיקף של 60 מיליון שקל התברר כי שולם להם כסף שלא כדין, הם אינם זכאים והתבקשו להשיב את הסכום שקיבלו.