X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  חדשות / מבזקים
פינק. "כשלים מהותיים וקשים"
שתי ילדות הותקפו תוך שבוע [צילום אילוסטרציה: נתי שוחט, פלאש 90]
השופטת אפרת פינק זיכתה נאשם בתקיפת שתי ילדות ביבנה בשנת 2018 מתארת על פני עשרות עמודים את הכשלים וחוסר החוקיות שליוו את החקירה לכל אורכה: זיהום הזיהויים, מניעת היוועצות עם עורך דין, טפיחות על גבו של החשוד, איומים והבטחות שווא, אי-בדיקת אליבי, כבילה לכיסא, עדויות בלתי מהימנות של שוטרים ועוד הפרקליטות גיבתה את מעשי המשטרה וניהלה את התיק עד סופו
▪  ▪  ▪
צ'ק ליסט לפעולות פסולות
אם מישהו ירצה להכין פעם רשימה של כל הפעולות הפגומות והפסולות שניתן לבצע בחקירה - הוא יוכל להשתמש בפסק הדין של אפרת פינק. זהו פסק דין מזעזע, שבמדינה מתוקנת היה מרעיד את אמות הסיפים. אבל לא אצלנו. עובדה: מי שהייתה קצינת החקירות ביבנה כבר קיבלה קידום לרחובות. תהיו בטוחים לחלוטין שאיש לא ישלם את המחיר - לא החוקרים שרמסו את החוק והפגינו חובבנות מוחלטת, ולא הפרקליטים שנתנו להם גיבוי מלא. היחיד שישלם את המחיר הוא הנאשם, שאולי איכשהו יצליח לשקם את חייו ואולי איכשהו יצליח לכסות את הוצאות הגנתו.
פינק כתבה פסק דין מקיף ביותר, שיהיה כנראה בלתי אפשרי להפוך בערעור (אם הפרקליטות תהיה מספיק טיפשה/גאוותנית כדי להגישו). שורה אחת חסרה בסיומם של אותם 182 עמודים: הוראה למזכירות להעביר את פסק הדין לידיעת מח"ש. לא שזה היה בהכרח מועיל, אבל בתי המשפט חייבים להפסיק להתנהג כאילו עבירות שמתגלות בפניהם אינן מעניינם.

מחדלי חקירה חמורים, שלילת זכות ההיוועצות, כבילה לכסא, חבטה בגב, אי-בדיקת אליבי, תשאולים ופעולות שלא תועדו, התעלמות מזיהומים חמורים בהליכי הזיהוי, הקלטת שיחה בין החשוד לעורכת דינו, התעלמות ממצבו הנפשי הקשה של החשוד, הפרת הוראה של בית המשפט להעביר לו משקפיים, איומים וצעקות, לחצים פסולים. כל אלו נפלו בשנת 2018 בחקירתו של אדם בידי משטרת יבנה, כחשוד בעבירות מין בילדות.
סגנית נשיאת בית משפט השלום ברחובות, אפרת פינק, זיכתה את הנאשם (8.11.20) בפסק דין המשתרע על פני 182 עמודים, אשר רובם עוסקים בפעולותיה הפגומות, הפסולות והבלתי-חוקיות של המשטרה. פינק קבעה, כי משקל זיהויו של הנאשם בידי שתי הילדות שהותקפו הוא אפסי, בשל זיהום הזיהויים. ואילו להודאתו של הנאשם אין כל משקל, בשל התנהלותה של המשטרה ובשל הנסיבות בהן ניתנה ההודאה. שמו של הנאשם אסור בפרסום.
המעשים הפסולים של החוקרים עלו לאורך כל המשפט, ולמרות זאת התעקש התובע, עו"ד מיכאל פלוס (פרקליטות מחוז מרכז - פלילי) לנהל את המשפט עד תומו. פלוס אף טען, כי כל מעשיהם של החוקרים היו תקינים וכי אין מקום לפסול את הזיהויים ואת ההודאה. כאמור, מסקנתה החד-משמעית של פינק הפוכה לחלוטין. היא גם מצביעה על התנהלות פסולה של המשטרה במהלך המשפט, כאשר כל מעשיה היו כפופים לפרקליטות.
פינק מונה את שמותיהם של כל השוטרים שהיו מעורבים בחקירה. את החקירה הובילה רס"מ אוקסנה גרגיר, חוקרת מין בתחנת יבנה, שהייתה אז חסרת ניסיון ולמרות זאת הופקדה על חקירה כה מורכבת ורגישה. פקד מזי באני היא ראש משרד החקירות בתחנת המשטרה ברחובות, ואז שימשה באותו תפקיד בתחנת יבנה; בעדותה היא נתנה גיבוי לחלק מן המהלכים הפסולים ואף לא הבינה את חומרתם של כמה מהם.רס"ב ולדיסלב זרובימסקי הוא חוקר זירה טכנית בתחנת יבנה והיה מופקד על הפעולות הטכניות בתיק.
כבר בתחילת פסק הדין אומרת פינק: "נמצאו כשלים מהותיים וקשים בחלק גדול מהליכי החקירה ואף בהשלמות חקירה שהתבצעו במהלך ניהול ההליך הפלילי עצמו. מקצת המחדלים כוללים בעיקר את הפגמים הבאים: אי-עריכת פעולות חקירה בסיסיות לאיתור מצלמות וסרטונים; אי-עריכת בדיקות פורנזיות נדרשות; מתן אפשרות למשפחות הקטינות לשוחח לפני מסדרי זיהוי וחשיפת הקטינות לצילומים וייתכן אף לנאשם עצמו; אי-תיעוד פעולות חקירה מהותיות; מחיקת היסטוריית חיפוש על-ידי אמה של א' [הילדה הראשונה שהותקפה] בדף פייסבוק של הנאשם, וזאת במסגרת השלמת חקירה; פגיעה בזכות ההיוועצות והקלטת שיחה עם עורכת דין; אי-בדיקת האליבי של הנאשם בזמן אמת ועוד".

זיהום ראיות הזיהוי

לאחר תקיפתה של הילדה הראשונה בת השבע, ב-8.5.18, לא ביצעה המשטרה פעולות חקירה בסיסיות כגון תפיסת מצלמות אבטחה באזור בו התרחש האירוע. במקום זאת, אומרת פינק, שלחה המשטרה את הוריה של הילדה לנסות לאתר את החשוד, והם שהובילו למעצרו של הנאשם. התוצאה הייתה, שהם יצאו עם הילדה שוב ושוב לרחובות יבנה בתקווה לאתר את הפדופיל, היו משוכנעים בזיהויו והמוטיבציה שלהם להפלילו באה לידי ביטוי בנכונותם למסור עדויות שאינן מהימנות, כלשונה של פינק. ההורים קיימו שיחות רבות עם בתם והראו לה תמונות של חשודים פוטנציאליים, בצורה העלולה לזהם את זיהויו של הנאשם על ידה. הם גם החליפו תמונות עם הוריה של הילדה השנייה, שהותקפה שמונה ימים מאוחר יותר.
הוריהם של שתי הילדות אף ישבו יחדיו ושוחחו בתחנת המשטרה לפני מסדר הזיהוי שנערך לנאשם, כאשר איש מבין השוטרים אינו מעלה על דעתו שיש למנוע שיחה זו. השוטרים שהעידו על מפגש זה מסרו גרסאות סותרות, ופינק מותחת ביקורת במיוחד על עדותה של גרגיר. באני לא ראתה כל פסול בשיחה זו, ופינק מוצאת עובדה זו כ"מטרידה ביותר" וכהוכחה לכך שהיא אינה מבינה את משמעות הדבר. פינק מותחת ביקורת גם על עדויותיהם של רס"ב יואב וונה, שערך את מסדר הזיהוי, ושל חוקרת הילדים זוהר מנשאוף, שגם הם לא התערבו באותה שיחה.

מחדלי חקירה

החוקרים לא מיצו את הליך זיהויו של הנאשם: הילדה הראשונה לא התבקשה להשתתף במסדר זיהוי; לא נבדקו הסתירות בתיאורו בידי שתי הילדות; לא נבדקו אפיקי חקירה נוספים; לא מוצתה בדיקת תלונתה של ילדה נוספת שלדבריה הותקפה גם היא. החוקרים לא ביצעו בדיקות ביולוגיות ראויות בבגדיהן של הילדות ועל גופן, וקיים חוסר בתיעוד הבדיקות בבגדים בתירוץ ש"עובדי המעבדה היו בחופש"

פינק אומרת: "את החקירה הובילה חוקרת ללא ניסיון ממשי בחקירת עבירות מין, וזאת למרות מורכבות החקירה. כפי שעוד יתואר, החלק הראשון של החקירה – טרם מעצרו של הנאשם – נוהל בצורה חובבנית ומבלי שנערכו פעולות חקירה בסיסיות. פעולות רבות לא תועדו כפי הנדרש ופעולות מהותיות לא בוצעו כלל. החלק השני של החקירה – לאחר מעצרו של הנאשם – גם הוא סבל ממחדלים רבים, ובמקביל לווה בעודף מוטיבציה להביא את הנאשם לדין ולא לחקור ולבדוק כיוונים נוספים או קשיים שהיו בתיק".
פינק פורסת על פני עמודים רבים את המחדלים הקשים והמשמעותיים שנפלו לאורך החקירה. החוקרים לא איתרו וממילא לא תפסו צילומים ממצלמות אבטחה ליד זירות האירועים; אימה של הילדה הראשונה הפנתה אותם למצלמה ספציפית, אך הם התעלמו; כיוון שכך, ההורים איתרו בעצמם את הצילומים והחזיקו בהם – דבר המהווה מחדל חמור; גם בעניינה של הילדה השנייה לא אותרו מצלמות ולא נתפסו צילומים.
מחדלים קשים נפלו גם בתיעוד חקירתו של החשוד (ולימים הנאשם). בין היתר לא תועדו המפגש הראשון של החוקרים עם הוריה של הילדה הראשונה (ובאני אף טענה שאין צורך בתיעוד שכזה); זיהויו של הנאשם בידי הילדה הראשונה בתחנת המשטרה לא תועד; השוטרים לא תיעדו את השיחה בין הוריהן של שתי הילדות. החוקרים לא מיצו את הליך זיהויו של הנאשם: הילדה הראשונה לא התבקשה להשתתף במסדר זיהוי; לא נבדקו הסתירות בתיאורו בידי שתי הילדות; לא נבדקו אפיקי חקירה נוספים; לא מוצתה בדיקת תלונתה של ילדה נוספת שלדבריה הותקפה גם היא. החוקרים לא ביצעו בדיקות ביולוגיות ראויות בבגדיהן של הילדות ועל גופן, וקיים חוסר בתיעוד הבדיקות בבגדים בתירוץ ש"עובדי המעבדה היו בחופש".
הפגמים נמשכו גם בהשלמות החקירה שבוצעו תוך כדי המשפט, מדגישה פינק. המשטרה בדקה בצורה בלתי מקצועית את מכשיר הטלפון של אביה של הילדה הראשונה, אשר צילם את הנאשם והציג תמונות שלו לבתו; היא לא מיצתה את החקירה בשאלה האם המשפחות העבירו ביניהן תמונות של הנאשם; וזרובימסקי מחק בטעות את היסטוריית החיפוש של אימה של הילדה הראשונה בדף הפייסבוק של הנאשם, שיכלה להצביע על כך שהכווינה אליו את בתה (הוא לא צילם את החקירה וכך לא ניתן היה לדעת מה אירע). עוד התברר, כי תוך כדי המשפט שוחחו גרגיר ושוטרים אחרים על התיעוד מן המצלמות – בלא שקיבלו הוראה לעשות זאת ובלא שתיעדו את שיחתם.

חקירתו של הנאשם

"המסקנה המתבקשת היא כי העדר התיעוד לא היה בגדר אירוע נקודתי אלא שהוא ליווה את החקירה כולה. בתופעה זו יש משום פגיעה אנושה בהליך המשפטי ובגילוי האמת. ניהול חקירה ללא תיעוד וללא שקיפות, אינו מאפשר בחינת החקירה על ידי בית המשפט באופן מלא. מידע שעשוי להיות מידע מהותי נעלם מעינו של בית המשפט. ממילא, נוכח העדר התיעוד וגרסאות שוטרים שנמצא ספק לגבי מהימנותן, בשל סתירות, העדר היגיון והסתרת מידע, יש לאמץ את עיקרי גרסתו של הנאשם באשר לאותם אירועים בלתי מתועדים"

גרגיר חקרה את הנאשם שלוש פעמים, ובניגוד לגרסתה בתמלול החקירה ובעדותה – פינק קובעת, על סמך ציפייה בתיעוד המצולם, כי בשתי החקירות הראשונות כלל לא מסרה לו על זכותו להיוועץ בעורך דין וממילא זכות זו נשללה ממנו. "עמדתה של גרגיר לאורך כל עדותה אינה מעוררת אמון רב", כותבת פינק, ומציינת שהיא עמדה על גרסתה ולפיה הנאשם שוחח עם עורך דין – למרות שהתיעוד המצולם מוכיח שאין לה כל אחיזה במציאות.
לפני חקירתו השנייה של הנאשם נערך לו "תשאול נעלם" – שיחה עם השוטרת ענבל שטר, שלחצה עליו להודות בחשדות נגדו, ואשר לא תועדה. גם לפני שיחה זו לא הובהר לו שזכותו להיוועץ בעורך דין. שטר וגרגיר אף יצרו בפני הנאשם את הרושם, כאילו כבר התייעץ עם עורך דין. רק בחקירה השלישית, ולאחר שהודה, נאמר לו שזכותו להיוועץ – אך החקירה התנהלה למרות שביקש לממש זכות זאת ולמרות שעורכת דינו הייתה בדרכה לתחנה. הנאשם שוחח עימה בהפסקה במהלך חקירתו, והתברר שהשיחה הוקלטה בידי גרגיר וזרובימסקי; פינק אומרת, שקשה עד מאוד לומר שהייתה זו תקלה בתום לב. ההקלטה לא הופסקה וגם לא נמחקה לאחר מכן.
הנאשם היה אזוק בידיו ורגליו ונכבל בידיו לכיסא במהלך חקירתו, וזאת ללא כל צורך ותוך הפרת נוהלי המשטרה – שכן לא היה כל חשש שיימלט. פינק מציינת, כי דווקא בעת שיצא עם חוקריו לתחנת המשטרה, הוא לא היה אזוק. כאשר התלונן הנאשם בחקירתו השלישית שהאזיקים לוחצים על ידיו, הבטיחה גרגיר לבדוק זאת – אך לא עשתה דבר.
הנאשם טען שהחוקרים הפעילו עליו לחצים פסולים ואיימו עליו; מאחר שחלקים משמעותיים מן החקירות לא תועדו והתגלו סתירות בגרסאותיהם של החוקרים, קיבלה פינק את גרסתו. בין היתר קבעה פינק, כי גרגיר הרימה את קולה על הנאשם ודפקה על השולחן (גרגיר הכחישה, אך התיעוד ברור). החוקר אבינועם בשארי נכנס לחדר למרות שלא היה חלק מצוות החקירה, חבט מספר פעמים בגבו של הנאשם וכינה אותו "פדופיל"; פינק דוחה לחלוטין את הטענה שהייתה זו "כאפה ידידותית". גרגיר צילמה את הנאשם בתקריב ואיימה לפרסם את תמונתו אם לא יודה, ופינק אומרת שגם בנקודה זו עדותה הייתה בלתי מהימנה ו"עוררה אי-נחת רבה".
השוטרות יסמין גואטה ומור חדד, ששמרו על הנאשם בחצר לפני חקירתו הראשונה, איימו עליו: "אם לא תודה, הם יוציאו ממך במצב של אלימות ומכות". גם שטר אמרה לו, בתשאול הנעלם, כי אם לא יודה – "זה יכול להגיע למצב של מכות". הנאשם פונה לבית החולים לאחר שהתעלף בתום חקירתו הראשונה, אך פינויו לא תועד. הוא טען, כי השוטרים מזי שאואט ורוני גטנך, אשר ליוו אותו באמבולנס, השפילו אותו ואיימו עליו. השניים הכחישו, אך פינק קובעת שאינה מאמינה להם. שוטרים שלא היו קשורים לתיק נכנסו לחדר החקירות ללא צורך, וגרגיר ערכה תיעוד סלקטיבי של כניסות אלו. כל אלו, מדגישה פינק, מעוררים חשש של ממש שמא השוטרים מסרו לנאשם מידע מוכמן – אותו כלל לאחר מכן בהודאתו.
פינק מסכמת נושא זה: "המסקנה המתבקשת היא כי העדר התיעוד לא היה בגדר אירוע נקודתי אלא שהוא ליווה את החקירה כולה. בתופעה זו יש משום פגיעה אנושה בהליך המשפטי ובגילוי האמת. ניהול חקירה ללא תיעוד וללא שקיפות, אינו מאפשר בחינת החקירה על-ידי בית המשפט באופן מלא. מידע שעשוי להיות מידע מהותי נעלם מעינו של בית המשפט. ממילא, נוכח העדר התיעוד וגרסאות שוטרים שנמצא ספק לגבי מהימנותן, בשל סתירות, העדר היגיון והסתרת מידע, יש לאמץ את עיקרי גרסתו של הנאשם באשר לאותם אירועים בלתי מתועדים".

הודאתו של הנאשם
כרמלי. אין להתעלם מן הנסיבות

בליל מעצרו הראשון שהה הנאשם בתא קטנטן, ובו שירותי "בול פגיעה", מזרן על הרצפה ומקקים. לדבריו, הוא לא יכול היה לישון ולאכול, ובחקירתו למחרת הרגיש "שבור נפשית". בידי גרגיר היה מידע על מצבו הנפשי של הנאשם, אך היא התעלמה ממנו. עוד נקבע, כי החוקרים התעלמו מהוראתו של בית המשפט ובמשך שבוע לא העבירו לנאשם זוג משקפיים (במקום זה שנשבר בעת מעצרו), ולאורך תקופה זו לא יכול היה לראות כראוי, כולל את ההודעות עליהן חתם

פינק החליטה שלא לפסול את קבילותה של ההודאה, אך נתנה לה משקל אפסי בשל הנסיבות בהן הודה הנאשם. היא שבה ומזכירה את כבילתו לכיסא, הרמת הקול והאיומים, וההבטחות שישוחרר אם יודה. פינק מגיעה למסקנה, כי כל אלו לא הגיעו עד כדי פגיעה ברצונו החופשי של הנאשם, אך הצטברותן מהווה פגיעה חמורה ביותר בזכותו להליך הוגן.
בניתוח משקלה של ההודאה עוסקת פינק במצבו הנפשי של הנאשם, שהיה קשה במיוחד. היא קיבלה את גרסתו לפיה בליל מעצרו הראשון שהה בתא קטנטן, ובו שירותי "בול פגיעה", מזרן על הרצפה ומקקים. לדבריו, הוא לא יכול היה לישון ולאכול, ובחקירתו למחרת הרגיש "שבור נפשית". עוד טען, כי בחקירה זו אמר את האמת, אך גרגיר רצתה "לקבל את האמת שלה". בידי גרגיר היה מידע על מצבו הנפשי של הנאשם, אך היא התעלמה ממנו. עוד נקבע, כי החוקרים התעלמו מהוראתו של בית המשפט ובמשך שבוע לא העבירו לנאשם זוג משקפיים (במקום זה שנשבר בעת מעצרו), ולאורך תקופה זו לא יכול היה לראות כראוי, כולל את ההודעות עליהן חתם. פינק מסכמת באומרה, כי הנאשם שייך לקבוצת סיכון של מי שעלולים להודות בעבירות שלא ביצעו.
בחינת ההודאה כשלעצמה מובילה למסקנה שיש לה משקל ממשי, אך אין להתעלם מן הנסיבות הקשות בהן ניתנה – אומרת פינק. נסיבות אלו, ובהן מצבו הנפשי של הנאשם, הלחצים שהופעלו עליו ומניעת זכות ההיוועצות, מובילות לכך שיש להפחית בצורה ממשית ממשקלה של ההודאה. ואילו הפרטים הרבים המצויים בה, כולל פרטים מוכמנים, עלולים להיות תוצאה של מידע שמסרו לו השוטרים בחקירות ובשיחות הרבות שלא תועדו.
עוד מציינת פינק, כי החוקרים כלל לא בדקו את טענת האליבי של הנאשם, למרות שהוא מסר פרטים מדויקים על מקום הימצאו בעת שהילדה הראשונה הותקפה וגם את שמותיהם של מי שיכולים לאמת את האליבי. גרגיר תירצה זאת בכך שהיא אינה "מתייחסת במיוחד" לטענות אליבי, וכי דבריו של הנאשם היו רק "סוג של אליבי" ולא מפורטים די הצורך. פינק אומרת כי הסיבה האמיתית הייתה שגרגיר הייתה משוכנעת באשמתו. "גם כאן ניתן ללמוד על הלך הרוח שליווה את החקירה, ואשר לא אפשר חקירה ממשית של אפשרויות אחרות, למעט האפשרות כי הנאשם הוא האשם במעשים המיוחסים".
פינק מסיימת את פסק הדין באומרה, כי אכן מדובר בתוצאה קשה: מי שתקף מינית שתי ילדות עודנו מסתובב חופשי. אולם, "זאת המסקנה הבלעדית האפשרית נוכח הנסיבות", לאחר שבמהלך התברר שהראיות המוצקות-לכאורה לחובתו של הנאשם "נופלות כמגדל קלפים". את הנאשם ייצגו עוה"ד עדי כרמלי וארז אלוש.

תאריך:  18/11/2020   |   עודכן:  18/11/2020
+מחדלי חקירה ופגיעה בזכויותיו של קטין שהואשם בשוד
08:33 18/11/20  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה

המשטרה שלחה נערים בני 15 לאתר בעצמם את מי ששדד מהם אופניים  ▪  אמירה מפלילה של הנאשם לא תועדה בזמן אמת  ▪  החוקרים הפרו שוב ושוב את זכויותיו כקטין וכנחקר

פרוינד. "באופן המעורר טרדה רבה"

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
שורת מחדלי חקירה קשים ופעולות חמורות ובלתי חוקיות של המשטרה בתיק פדופיליה
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות משטרה במוקד
איתמר לוין
קובע בדיון נוסף בהרכב מורחב: יש לחקור תחילה באזהרה את השוטר נאור יצחק על הריגתו של חיר חמדאן    סולברג מזהיר שניסוח פסק הדין עלול לגרום לכך שיצחק יועמד לדין בכל מקרה
עו"ד עופר רשו
הצמדת פרקליט למשטרה כבר בשלב החקירה מעלה שאלות קשות על היכולת לפקח כראוי על החקירה ולקבל החלטות נקיות בסיומה    המשטרה יכולה להסתפק בייעוץ המשפטי המצוי בשורותיה
איתמר לוין
תינתן עדיפות לתלונות על עבירות של שוטרים בעבירות שנאה, גזענות ופגיעה באנשים עם מוגבלות    היעד המוצהר: לסיים את כל התיקים תוך 14 חודשים מאז קבלת התלונה
איתמר לוין
ראש צוות חשיפה במח"ש יקבל השבוע דרגת סגן-ניצב, יעזוב את המחלקה וייצא לחופשה של 14 חודשים עד לפרישתו מן המשטרה
איתמר לוין
למשטרה אין נוהל לטיפול בסכומי כסף קטנים המצויים בידי עצורים, דבר העלול לאפשר גניבות שלהם בידי שוטרים    שוטר הורשע בגניבת 100 דולר של עצור
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il