בית המשפט העליון שוקל את האפשרות להגביל את השימוש בכלי השב"כ לאיתור המגעים של חולי קורונה, רק למקרים בהם החולים מסרבים לשתף פעולה עם החקירות האפידמיולוגיות. כך עולה מצו על-תנאי שהוציאו (יום ג', 17.11.20) הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט ניל הנדל. הצו הוצא בעקבות עתירה של האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, רופאים לזכויות אדם ופרטיות ישראל.
הצו מורה לכנסת, הממשלה והשב"כ לנמק בתוך שלושה שבועות "מדוע לא ייקבע כי הסמכת השב"כ לבצע איתור מגעים של חולים מאומתים בנגיף הקורונה, תוגבל למקרים שבהם החולה המאומת אינו משתף פעולה בחקירה האפידמיולוגית, או שלא מסר כלל דיווח על מגעים". עוד הורה בג"ץ לנמק מדוע לא ייקבע, כי משרד הבריאות "אינו עומד בחובה המוטלת עליו בחוק, לקידום טכנולוגיה אזרחית כחלופה להסתייעות בשב"כ, ומדוע לא יפעל לקידום חלופה כאמור".
כלי השב"כ, שעל מהותו מוטל חיסיון בשל ביטחון המדינה, נמצא בשימוש מאז הגל הראשון של הקורונה. מדובר ביכולת לאכן את מי שהיה בסביבתו של חולה קורונה, כדי להודיע לו שעליו להיבדק ולהיכנס לבידוד. השב"כ עצמו הסתייג מן השימוש בכלי, בעיקר בשל החשש שהדבר יחשוף את יכולותיו המבצעיות. עם זאת, בג"ץ אישר את השימוש בו בגל הראשון - בתנאי שהכנסת תעגן אותו בחוק. הממשלה עיכבה את החקיקה ולבסוף העבירה אותה בסמוך לגל השני.
הקו עליו רומז בג"ץ זהה לקו שעליו המליצה לפני שלושה שבועות הרשות להגנת הפרטיות שבמשרד המשפטים. לדבריה, "על-רקע נתוני התחלואה דהיום, ברי כי לא אמור להיות כל קושי מעשי לבצע חקירה אפידמיולוגית אנושית, בזמן אמת ובאותו היום, לכל מי שאובחן כחולה מאומת. לאור נתונים אלו, סבורה הרשות להגנת הפרטיות כי ההצדקה המרכזית שעמדה מלכתחילה בבסיס ההחלטה יוצאת הדופן לעשות שימוש בכלי הטכנולוגי שבידי שירות הביטחון הכללי לצרכים אלו, אינה עומדת עוד".
הרשות טענה, כי למעשה השימוש בכלי השב"כ נכשל - שכן חלק ניכר ממי שנשלחים לבידוד בעקבות איכונים אלו, משתחררים לאחר שהם מוכיחים שמדובר בטעויות. לדבריה, "נוכח הפגיעה הדרמטית והמתמשכת בזכות החוקתית לפרטיות של כל תושבי מדינת ישראל כתוצאה משימוש רציף במנגנון השב"כ, פגיעה שאת אותות המדרון החלקלק שלה ניתן לראות כבר היום, בין היתר, ביוזמות להרחיב את היקף המידע הנאסף ואף להעבירו לגופים נוספים לצרכים שונים, ובהינתן כי מערך החקירות האפידמיולוגיות המורחב, לצד הבדיקות הרבות, מעמיד כבר היום חלופה בת-קיימא למנגנון השב"כ בהיבט איתור המגעים (כפי שנעשה בכל הדמוקרטיות המערביות האחרות), הדבר משליך במישרין על מידתיות המשך השימוש במנגנון השב"כ, ובנתונים הקיימים מחייב בחינה מחדש של ההצדקה להמשך השימוש במנגנון פוגעני זה".
לדעת הרשות, "ניתן לשקול מנגנון לפיו השימוש במנגנון השב"כ יוגבל אך ורק למקרים בהם החולה המאומת אינו משתף פעולה כלל בחקירתו, או שלא מסר מגעים כלל. זאת, למשך תקופת מעבר קצובה בזמן במהלכה ייעשה מאמץ לשכלל ולטייב את אפקטיביות מערך החקירות האפידמיולוגיות, ולהמשיך בקידום החלופה הטכנולוגית האזרחית". הרשות שבה וקראה, כמו בחוות דעתה הקודמות, לפתח במהירות כלי טכנולוגי אזרחי שיתן מענה במקום כלי השב"כ.
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דיווח בחודש שעבר, כי הכלים שהפעיל השב"כ לא אפשרו לו לעמוד במלואה במשימה שהוטלה עליו לאיתור חולי קורונה ולאיכון מגעיהם. על-פי ממצאיו, אפקטיביות החקירה האפידמיולוגית המבוצעת על-ידי תשאול של החולה גבוהה במידה ניכרת מזו של השב"כ: שיעור החולים מבין המגעים המאותרים בחקירות הוא 24%, לעומת 4.6% בלבד במגעים שמאתר השב"כ. עם זאת, אנגלמן גם הצביע על תופעה בה חולים רבים מסרבים לשתף פעולה בחקירה האפידמיולוגית, כדי שלא לגרום לבידוד של מקורבים אליהם.
