הוועדה לענייני ביקורת המדינה דנה (יום ד', 18.11.20) בדוח המבקר 70ב' המעלה ביקורת על ההפחתה העקבית בחלק של משרד החוץ בתקציב המדינה - מהלך, שעל-פי המבקר "פגע בפעילות המשרד בארץ ובעולם".
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, אמר כי החלטות הממשלה לא מתקיימות בנוגע למשרד החוץ בכוונת מכוון. "צריך להחליט שהדבר חשוב, ולעגן את זה בחוק כך שלא יהיה מו"מ מדיני שלא מנוהל ע"י משרד החוץ", אמר שלח. "כבר כמה שנים ששר החוץ מודר כמעט מכל המהלכים שישראל עשתה. ולכן נוכח הגישה המתעמרת הן בחוסר השיתוף ובקיצוץ התקציבי, צריך לעגן את מעמד משרד החוץ. אין תחליף למרכזיות של משרד החוץ - העובדה שיש למשרד אנשים על הקרקע לאורך שנים שנמצאים בכל מקום ומייצרים ידע שלא קיים במערכות האחרות, מחייבת שהם ינהלו את הדברים. הדבר הזה לא מובן לאורך הרבה שנים במדינת ישראל ועל כן זה דורש התערבות של הכנסת".
מנהל חטיבה במשרד המבקר, יובל חיו, הציג את עיקרי הדוח והוסיף: "מדינת ישראל צריכה מערך חוץ הרבה יותר משוכלל ומתוחכם מכל העולם. יש לה מאפיינים ייחודים מאוד. הצורך הזה לא עומד בהלימה לדברים שעלו בדוח, כי ההסכמות התקציביות בכל הנוגע למשרד החוץ יתנו ביטוי להוצאות קשיחות וגמישות לצד ייזום תוכנית התייעלות בת-יישום, שימנעו את שיבוש פעילות משרד החוץ ויאפשרו לו להמשיך למלא את ייעודו".
עוד אמר כי יש לראות האם יש מי שבודק איפה יש כפילויות בתקציבים של תפוצות וקשר עם קהילות בין שני המשרדים חוץ ותפוצות, כאשר עשירית מתקציב משרד החוץ מוקדש לנושא הקהילות ועל כך יש את משרד התפוצות.
אורנה שגיב, המפקחת הכללית בשירות החוץ במשרד החוץ, הגיבה: "הדוח חשוב שנתן תמונה למצב העגום שנקלענו בגלל התקציב בשנים האחרונות בשנות בחירות. משרד חוץ בכל העולם הוא אחראי על עיצוב מדינות החוץ ותכלול הפעילות של המדינה הן בשגרה והן בחרום. המשרד פרוס ב-106 מדינות בנציגויות ובנוסף עם יחסים עם 160 מדינות. אין עוד גורם ממשלתי שיש לו את היכולת שיש לנו במשרד, ולכן הגיוני שאנו אמורים לבצע את כל התכלול ומשרד החוץ צריך לקחת חלק פעיל בתכלול הפעילות. ולצערנו יש פעילות של משרדים אחרים בשטח שנשמעים בדיעבד, והוא מצב לא בריא. יש גם בזבוז משאבים בכך. אנו מקווים שהסמכויות ישובו למשרד החוץ".
שגיב הוסיפה כי חל שיפור מאז נכנס לתפקידו שר החוץ גבי אשכנזי והמשרד יוזם "שולחנות עגולים" בעיקר עם המשרדים הכלכליים, ו"יחד יש יותר שיח וקשב משני הצדדים. זה קורה גם כששר החוץ יוצא לביקור מדיני או ששר חוץ ממדינה אחרת מגיע הנה".
משה בן לולו, ראש חטיבה במשרד החוץ: "היום כל חברת הזנק מבצעת עיתוק (רילוקיישן) עם תנאים יותר טובים ונוחים מאשר עובדי מדינה. פעם הנושא של משרד ממשלתי היה חזק וקבוע עד לפנסיה. היום אנשים נכנסים לתהליך ולא במטרה להישאר קבוע. אין היום תמריצים או שכר כדי לשכנע אנשים לנסוע לחו"ל. זה פגיעה בתא משפחתי, ולפעמים לבן הזוג אין כל עבודה. זו גם פגיעה בפנסיה. הכל תלוי בידי האוצר וזו לא החלטה של משרד החוץ לגבי כל התנאים של היוצאים לשליחות. יש תקינה הניתנת לנו על-ידי האוצר ועם השנים יש קיצוצים שנעשים כמו בכל המשרדים, ובכך כמות התקינה בעולם ירדה משמעותית ויש משבר של עובדים וקליטת כוח אדם. אגף התקציבים עתה מנסה לפתוח אתנו דף חדש ותקצבו אותנו על פעילות. לאחר מאבקים של השר, עברנו מ-1.38 מיליארד לתקציב של 1.6. לגבי כוח אדם, עדיין אנו במשבר בנושא. אין דיוני תקציב לגבי 2021 וממתינים לראות מה יקרה".
המשנה לראש המל"ל, איתן בן דוד: "משרד החוץ, אין לו תחליף. הוא משרד מקצועי עם תשתיות רחבות של דיפלומטיה והבנה עמוקה של יחסי החוץ בין מדינות וכל הארגונים הבינלאומיים. כל נושא הקיצוץ במשרד החוץ שייך לנושא של סדרי עדיפות שלא נמצא בסמכותי או נתון להחלטתי. מנכ"ל משרד החוץ והשגריר במדינה כזו או אחרת היו שותפים קרובים לעשייה וכאשר דבר כזה לא קרה הסיבה הייתה רק בשל רמת חשאיות גבוהה ונדרשת של מהלכים נקודתיים".
יום טוב רענן, ראש מטה משרד התפוצות: "הממשלה הפקידה בידי משרד התפוצות את הקשר עם הקהילות היהודיות ואנו בקשר מאוד טוב עם משרד החוץ והמשפטים. נפגשים זה עם זה ומחליפים תוכניות עבודה ומעבירים מידע. חלוקת העבודה בין המשרדים - משרד החוץ אחראי על הקשר הדיפלומטי עם המדינה ועם הקהילה זה אנחנו ובעיקר בתום החינוך".
ד"ר נמרוד גורן, ראש המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית 'מיתווים': "למרבית ההזדמנויות, האתגרים והאינטרסים של ישראל יש כיום מרכיב מדיני בולט. דיפלומטיה זה לא רק הסברה, והיא לא נועדה רק לשרת את צורכי מערכת הביטחון. זה נכון, לדוגמה, לגבי ההסכמים עם מדינות המפרץ, לבניית יחסים עם הממשל החדש בארה"ב, למניעת הסלמה בעזה, ואפילו למאבק בקורונה. לשם כך דרוש מערך דיפלומטי חזק ויעיל. הדיפלומטיה העולמית משתנה. הזירה המדינית כבר לא נשלטת רק על-ידי מוסדות ממשלתיים ולאומיים. כיום, יש ריבוי שחקנים שפועלים להשפיע - חברות עסקיות, גורמי חברה אזרחית, ארגונים בינלאומיים, יזמים פרטיים ועוד. התחרות קשה והאינטרסים רבים. אל מול זאת, תקציב משרד החוץ הלך וקוצץ, תקנים בנציגויות מרכזיות בחו"ל נותרו בלתי-מאוישים, דיפלומטים הודרו מצמתי קבלת החלטות, והירידה במוטיבציה של אנשי משרד החוץ נתנה את אותותיה. את ההשלכות אנחנו רואים ממש בימים אלו, בכל הנוגע לכינון היחסים ההיסטורי עם מדינות המפרץ. משרד החוץ, שמילא תפקיד מרכזי ולאורך שנים בפיתוח הקשר עם איחוד האמירויות ובחריין, הודר מהשלבים הסופיים של כינון היחסים, ושר החוץ אפילו לא ראה מראש את ההסכם שהושג. משרדים ממשלתיים שונים עומלים בימים אלו על פיתוח קשרים עם מקביליהם במפרץ. מההתרשמות שלנו במתווים, ניכר שרבים מהם פועלים לבדם ומנסים לפלס דרך למפרץ, לעיתים תוך בחירה מודעת לעקוף את משרד החוץ".
אשר פרידמן, מכון קהלת: "הייתי במערכת הממשלתית כמה שנים בתפקידים וכיום אני עמית-מחקר בנושא ובודק איך לשפר את מערך יחסי החוץ במדינת ישראל. כאשר מציגים את השאלה איך לתקן את העוול שנעשה למשרד החוץ למעשה מפספסים את העיקר כיוון שיש לשאול כיצד ניתן לשפר את המצב הדיפלומטי של מדינת ישראל. דוח המבקר לא דיבר על נושא ההוצאות הקשיחות במשרד החוץ ועל איזה רפורמות דרושות במשרד החוץ. הקיצוץ במשרד החוץ מתרחש באופן דומה ובמקביל במשרדי חוץ במדינות רבות בעולם".
טל שחם, רפרנט שכר וכלכלה באגף התקציבים, משרד האוצר: "העבודה הפרטנית על תקציב משרד החוץ בדומה לעבודה על תקציבי משרדי ממשלה אחרים לשנת 2021 עדיין לא החלה. תקציב משרד החוץ המקורי עמד על 1.38 מיליארד ש"ח כאשר בפועל התקציב עמד על 1.66 מיליארד שקל, כך שניתן לראות שכן הועבר תקציב משמעותי נוסף. חשוב למשרד האוצר ליישם תוכנית אסטרטגית בהקשר למבנה משרד החוץ ובימים אלה מבוצעות פעולות להתנעת עבודה זו".
