דירקטוריון דיסקונט השקעות הודיע על סיום כהונת יו"ר הדירקטוריון,
אדוארדו אלשטיין. זאת, לאחר שאלשטיין הפסיד ביום שישי (20.11.20) במאבק המשפטי על רכישה מחודשת מצידו של מניות השליטה של החברה. יחד עם אלשטיין הסתיימה כהונת חברי הדירקטוריון האחרים של דסק"ש, שכיהנו מטעמו: מריו בלכר, אלחנדרו אלשטיין, דיאנה אלשטיין דן, מאוריסיו ביאור וסאול זאנג.
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב,
חגי ברנר, קיבל ביום שישי את הצעת הרכישה של מגה-אור למרות טענות שהעלה אלשטיין בדבר המסמכים שהגישה מגה-אור, ולמרות שהצעתו של אלשטיין הייתה גבוהה יותר מהצעת מגה-אור. זאת, משום שאלשטיין לא הצליח לקבל את התמיכה של 10% מבעלי איגרות החוב של דסק"ש, בכל אחת משלוש הסדרות. אלשטיין גם נתקל בהתנגדות מצד כונסי הנכסים של דסק"ש, שהעדיפו את הצעת מגה-אור.
"מה שהכריע את הכף, ומה שעמד לאלשטיין לרועץ מראשית הדרך, היה חוסר האמון והחשדנות הרבה שגילו כלפיו מחזיקי האג"ח ובעלי התפקיד. 'החטא הקדמון' של אלשטיין היה סירובו להזרים בספטמבר 2020 לקופתה הריקה של אי.די.בי 70 מיליון שקל אותם התחייב בכתב להזרים לה אך שנה אחת בלבד קודם לכן. אלמלא ניתנה התחייבות זו, שלבסוף לא קוימה, יש להניח כי הליכי חדלות הפירעון היו נפתחים שנה תמימה קודם למועד בו נפתחו בפועל", כתב ברנר בהחלטה. לדבריו, סירוב זה של אלשטיין לקיים את התחייבותו, הוא שגרם למשבר אמון עמוק ובלתי ניתן לאיחוי בין מחזיקי האג"ח לבינו, והוא גם שהביא לתחילת הליכי חדלות הפירעון של אי.די.בי. לשיטתם של מחזיקי האג"ח, קשה לתת אמון במי שהיה מוכן להפר התחייבות כתובה וחתומה, הגם שלמען ההגינות ציין, כי אלשטיין הציע הסבר מדוע סירב לקיים את התחייבותו.
עוד ציין אלשטיין, כי העובדה שמקורותיו הכספיים של אלשטיין נותרו עלומים פעלה לרעתו. "אלשטיין הזרים בעבר לאי.די.בי סכום עתק של 3 מיליארד שקל, אלא שמחזיקי האג"ח חששו שמא 'באר המזומנים' יבשה ברבות השנים, ואלשטיין לא השכיל לפזר את עננת החשדות וסימני השאלה בהקשר זה", כתב.
