שר הפנים
אריה דרעי מבקש למחוק את התיקון לחוק הדרכונים שקבע כי לא יסרב השר לתת דרכון ראשון למי שקיבל את אזרחותו מכוח שבות רק משום שטרם השתקע בישראל.
בתזכיר חוק שהפיץ (יום ג', 24.11.20) משרדו, הוסבר כי בחלוף שלוש שנים מאז תיקון החוק, נעשתה בחינה של השלכות התיקון ממנה עלה כי תיקון החוק הביא לתופעה רחבת היקף, לכאורה, של ניצול האפשרות לקבל אזרחות ישראלית מידית מכוח חוק השבות אך לשם קבלת דרכון ישראלי, ללא קיום זיקה ממשית אחרת למדינה. גורמי הביטחון העלו חשש כי תיקון זה עלול להקל על ניצול לרעה של חוק השבות, למתן תיעוד ישראלי לגורמים שאינם זכאים לכך, ולשם ביצוע פעולות הפוגעות בביטחון המדינה.
ביום 28.7.2017 נכנס לתוקף חוק הדרכונים (תיקון מס' 9), תשע"ז- 2017 (תיקון 2017). משמעות תיקון 2017 הייתה כי עולה חדש, הזכאי לאזרחות ישראלית מיד עם עלייתו, זכאי גם לדרכון ישראלי מיד עם קבלת האזרחות הישראלית.
עד לתיקון 2017 מדיניות שר הפנים בהתאם לדין שנהג, הייתה ככלל שלא להעניק דרכון לעולה בשנת עלייתו הראשונה, וזאת בהתאם להחלטת ממשלה מס' 303 מיום 23.2.1964, לפיה אין ליתן דרכון לעולה הנמצא בישראל פחות משנה, אלא במקרים חריגים, ומכוח סעיף 4(א) לחוק הדרכונים, אשר קובע כי אזרח ישראלי שלא השתקע עדיין בארץ - רשאי שר הפנים להעניק לו דרכון לתקופה קצרה מעשר שנים, או תעודת מעבר.
מדיניות זו באה ברקע העובדה כי בשונה מרוב מדינות העולם, בהן קבלת האזרחות נעשית באופן הדרגתי ולאחר תושבות של מס' שנים באותה המדינה, הרי שבישראל עולים מקבלים אזרחות מיד עם כניסתם אליה. לאור זאת היה צורך למנוע מצב של שימוש בדרכונים ישראלים על-ידי מי שמימשו את זכותם לקבל אזרחות ישראלית מכוח שבות, אך למעשה זיקתם לישראל היא פורמלית בלבד, והביטוי היחיד לה הוא השימוש בדרכון ישראלי.
