התעריף המרבי לנסיעה בודדת בביקושית (קו שירות מותאם ביקוש) יעמוד בקרוב על 18 שקל. על-פי החלטת ועדת המחירים, המשותפת למשרדי האוצר והתחבורה, המתפרסמת לראשונה ב-News1, המפקח על התעבורה יקבע ברישיון ההפעלה מנגנון לקביעת מחיר הנסיעה שלא יעלה על גובה התעריף המרבי כאמור.
הביקושית, המכונה גם שירות גמיש, היא שירות תחבורה ציבורית בו כל נוסע בנפרד מזמין ומשלם מראש בעבור נסיעתו באמצעים טכנולוגיים, לרבות יישומון סלולרי. מסלול הנסיעה משתנה ונקבע בהתאם לביקושי הנוסעים בפועל, במסגרת מפה תחומת-גבולות שנקבעה מראש. גמישות השירות באה לידי ביטוי בכך שהמסלול אינו קבוע, תחנות ההעלאה וההורדה של הנוסע יכולות להשתנות מנסיעה לנסיעה ואינן קבועות, ולוח הזמנים אינו קבוע.
כיום שירות זה פועל בשלושה מתארים שונים באסדרה של קו שירות נסיוני: "באבל" (°bubble Dan), אשר מופעל על-ידי חברת דן מאז באפריל 2019 במטרופולין תל אביב; "תיק-תק" בחיפה, אשר מופעל על-ידי חברת אגד ממרס 2020; ושירות "תיק-תק" בירושלים, אשר מופעל גם הוא על-ידי אגד מספטמבר 2020.
השירות זמין בימים ראשון עד חמישי בשעות 06:00 עד חצות או אחת. תעריף הנסיעה בקווים אלה נע בין 12 שקלים לנסיעה בשעות השפל, ו-15 שקלים לנסיעה בשעות השיא (09:30-06:30 ו-18:30-15:00, כאשר אזרחים ותיקים זכאים להנחה של 50% ממחיר הנסיעה.
להקטין את מספר הנסיעות הארוכות
לעמדת גורמי המקצוע, קביעת המחיר המרבי על 18 שקל תשנה את תמהיל הנסיעות בשירות,
כך שביחס למצב הנוכחי - מספר הנסיעות הקצרות יגדל ומספר הנסיעות הארוכות יקטן -
מהלך שיאפשר יותר נסיעות שיתופיות והגדלת מספר הנוסעים. ניתוח התנהגות לקוחות השירות עד כה מצביע על נטייה לביצוע נסיעות ארוכות, וועדת המחירים סבורה שהגדלת התקרה ל-18 שקל צפויה למתן מעט נטייה זו ולהוריד את המשקל היחסי של נסיעות אלו מתוך כלל הנסיעות המבוצעות. עם זאת, ציפיית גורמי המקצוע היא שקביעת תקרת המחיר על 18 שקל נדרשת
כדי להשאיר את סך הפדיון מהנסיעות בשירות גמיש על אותו סכום כולל, באופן השומר על
הרציונל שלפיו נקבעו התעריפים הנוכחיים ומבלי ליצור שינוי בשיעור הסבסוד של השירות. כלומר, על-אף הציפייה שסך כמות הנסיעות תגדל במעט וישתפר מקדם המילוי ברכבים, סך ההכנסה מנסיעות בשירות גמיש לא צפוי להשתנות, אלא רק כמות הנסיעות המצרפית ותמהיל הנסיעות הארוכות והקצרות.
80% סבסוד
להערכת גורמי המקצוע, עלויות ההפעלה של השירות כפי שהוערכו לפני שנתיים לא צפויות להשתנות, והחלוקה הקיימת שבין סבסוד המדינה להכנסה מפדיון נוסעים תישאר דומה.
בהתאם להסכמי ההפעלה עלות הביקושיות בשלוש הערים במונחים שנתיים היא כ-70 מיליון שקל לשנה בהפעלה מלאה, כאשר הפדיון מנוסעים עומד על כ-15 מיליון שקל בלבד - כ-20% מהעלות. היקף המשתמשים בשירות עולה עם הזמן ונרשם גידול עקבי מתחילת הפעילות בחודש מאי 2019 אז עמד מספר המשתמשים על כ-12,100 נוסעים (ב-39 רכבי הבאבל), ועד לפברואר 2020 (טרום משבר הקורונה), אז עמדה כמות המשתמשים על כ-101,900 נוסעים בחודש (ב-100 רכבי הבאבל).
ועדת המחירים מציינת כי
במהלך החודשים שלאחר התפרצות מגפת הקורונה צומצם היקף השירות בצורה דרמטית ובהתאמה העלות, אך אינה מוסרת נתונים כלשהם על הביקוש הנוכחי - התנהלות המעוררת תמיהה.
פילוח שימושים שונה מהעולם
במהלך תקופת ההרצה, גיבשו גורמי המקצוע ברשות הארצית לתחבורה ציבורית מספר תובנות. בין היתר, עלה כי לשם עידוד השימוש והעלאת מקדם הנסיעה, נכון יהיה לבחון גם מתכונת מחירים גמישה יותר מזו שנקבעה בצו הפיקוח, שתתאים למתכונת ההפעלה ושנגזרת ממנה.
הם הציגו לוועדת המחירים ממצאים שעלו מניתוח של נתוני הנסיעות שבוצעו עד כה בקווי השירות הגמישים במטרופולין תל אביב:
- משך הנסיעה הממוצע בשירות הוא ארוך בהשוואה לשירותים דומים בחו"ל. בעוד שבישראל משך הנסיעה הממוצעת עומד על כ-23 דקות, בשירותים דומים בעולם משך הנסיעה הממוצע עומד על כ-12 דקות;
- בנסיעות למרחק קצר, שיעור קבלת הצעות המחיר על-ידי נוסעים נמוך מאוד בהשוואה בינלאומית:
- רק 2% בנסיעות למרחק של 0 עד 0.5 מייל (0.8 ק"מ);
- רק 12% בנסיעות למרחק של 0.5 מייל עד 1 מייל (8.0 ק"מ עד 1.1 ק"מ).
כלומר, תחת מנגנון המחירים הקיים, המתחשב רק במועד הנסיעה (שעת שיא או שעת שפל) ולא במרחק או בפרמטרים אחרים, הנוסעים מעדיפים לעשות שימוש בקווי השירות הגמישים
בעיקר לנסיעות למרחקים ארוכים.
מצב זה, בו קווי השירות הגמיש משמשים בעיקר לנסיעות למרחקים ארוכים, מפחית את היקף הנסיעות שמפעיל קו שירות גמיש יכול להציע, ובהתאמה את מספר הנוסעים שהוא יכול לשרת. למשל, מניתוח השירות במרחב תל אביב, ניתן לראות כי קיימת נטייה חזקה לבצע נסיעות ארוכות. במצב זה, הרכב מוסט מהמרכזים העמוסים לכבישים מהירים יותר שלאורכם לא ניתן לאסוף נוסעים, וכתוצאה נפגע פוטנציאל צירוף נוסעים נוספים לאותו הרכב. לכן, לעמדת גורמי המקצוע ברשות נדרש לבחון מנגנון מחירים אחר שיתמרץ ביצוע נסיעות קצרות במרכזים העמוסים.
הצלחת מערכת התעריפים החדשה או כשלונה יועמדו למבחן עד סוף שנת 2021, ולאחריה תחליט ועדת המחירים כיצד יש לנהוג.