הוועדה לענייני ביקורת המדינה דנה (יום ד', 25.11.20), בעיכוב בקבלת ההחלטה בעניין גיל הפרישה לנשים והשלכותיו.
יו"ר הוועדה ח"כ
עפר שלח אמר בפתח הדיון: "הדיון היום יעסוק בנושא שבוער אצלנו כבר שנים ושום דבר לא נעשה באמת. בימים אלה הנושא מאיים לא רק על הכלכלה והאקטואריה של הפנסיה בישראל, אלא על קצבאות הפנסיה הנוכחיות של הגמלאים בקרנות הפנסיה הוותיקות - נושא העלאת גיל הפרישה לנשים. נושא זה עלה בדוח
מבקר המדינה מ-2016 בנושא הסדרי הפנסיה בישראל, שעסקנו כבר בחלקים אחרים ממנו, וכן בדוח מעקב של מבקר המדינה מחודש מאי".
עו"ד צחי סעד, מנהל החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה: "גיל פרישת הנשים בישראל נמוך משמעותית ביחס לרוב מדינות ה-
OECD והדוח מפרט את השיקולים נגד העלאת גיל הפרישה לנשים ואת השיקולים בעד.
העלייה המתמשכת בתוחלת החיים מחייבת בחינה של מתווה העלאת גיל הפרישה של נשים תוך השוואה למקובל בעולם. לסוגיית גיל הפרישה לנשים יש גם השלכות חברתיות וסוציאליות שנדרש לשקול אותן. דחיית ההכרעה בעניין עלולה להעצים את הנזק העתידי במישורים השונים.
ביוני 2019 פרסם משרד האוצר תזכיר חוק לתיקון חוק גיל פרישה. במסגרת התיקון הוצע מתווה להעלאת גיל הפרישה לנשים בשלב ראשון עד גיל 65 באופן הדרגתי, ובשלב שני, להחיל מנגנון אוטומטי להעלאת גיל הפרישה בהתאם לשינויים בתוחלת החיים.
הדוח פורסם לפני כינונה של הממשלה, ונאמר בו כי מאחר שדחיית ההחלטות בעניין גיל הפרישה לנשים עלולה לפגוע ביכולת להעלות את גיל הפרישה באופן הדרגתי על פני זמן, ויכול שתביא לידי פגיעה כלכלית במדינה - על משרד האוצר לבחון את קידום הנושא עם כינונה הצפוי של הממשלה, לשם השלמת גיבוש המדיניות,. זאת בשל המשמעות הנרחבות הנוגעות לסוגיה, לרבות בכל הנוגע לפעולות הנדרשות בהתייחס לגירעון קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר".
עו"ד סעד סיכם את דברו ואמר: "הנושא הזה הוא דוגמה לכך שמקבלי ההחלטות דוחים את ההחלטה לאורך השנים, כי זה נוח, ומגלגלים את האחריות למי שיבוא אחריהם, אך הדחייה רק מעצימה את הנזק. הדוח לא מתערב בקביעת המדיניות, וגם להשאיר את גיל פרישת הנשים כמות שהוא זו החלטה לגיטימית, אבל המצב של לא להחליט בכלל הוא הגרוע ביותר, כי לא מתמודדים על המשמעויות של החלטה כזו או אחרת".
ח"כ
קארין אלהרר: השר כ"ץ הודיע בתחילת החודש כי בכוונתו לפעול להעלאת גיל הפרישה, ואין ספק שזה דרוש, אבל דרושה גם התייחסות מובחנת לקבוצת הנשים בתחתית שרשרת המזון - נשים במקצועות שוחקים, שלרוב מפסיקות לעובד בגיל מוקדם יותר מגיל הפרישה כיום, והפגיעה בהן תהיה קשה מאוד. דווקא בשלהי תקופת הקורונה, כשניכר שנשים נפגעו בה הכי הרבה, זו יהיה טעות לעשות זאת דווקא בתקופה זו ללא פתרונות לנשים אלה".
יו"ר הוועדה: "אי ההחלטה היא ההחלטה הגרועה מכולם בנושא הזה. הדיון מתמשך שנים, ונדמה לי שיש קונצנזוס כולל בכנסת מה צרך לעשות - העלאה הדרגתית לאורך שנים, לדאוג לנשים במקצועת שוחקים שלא מגיעות לגיל הפרישה. יש להחלטה גם פן נוסף והוא פתרון לנשים שנאלצות לפרוש בגיל 62, גיל שבוא הן עדיין בשיא הפוריות ותרומתן לעבודה. זה חלק מההתמודדות של מדינת ישראל עם השינויים בשוק העבודה, בתוחלת החיים ובאיכות החיים - וככל שנדחית ההתמודדות, כך זה יהיה גרוע יורת במורד הדרך".
מיכל היימן, מנהלת מחלקת פנסיה ברשות שוק ההון: "אני אחראית על קרנות הפנסיה הוותיקות. כרגע אנחנו במצב שיש ממשלה ולכאורה ניתן לחוקק חוק לעניין גיל הפרישה ומבחינתנו ב-1 לינואר 2021 האיזון האקטוארי אמור להיכנס לתוקף".
יו"ר הוועדה שאל: "איזון אקטוארי זה ניסוח עדין לקיצוץ של כ-1.3% בקצבאות הפנסיה מהקרנות הוותיקות, שלא עשו שום דבר רע. אם יחליטו לדחות את היישום של זה, מה המשמעויות?" והיימן השיבה: "המהלך כולו מדבר על כ-5 מיליארד שקל של גרעון אקטוארי, כאשר כל שנת דחייה היא 200 מיליון שקלים בקירוב. כל פתרון שיינתן לנושא מקובל עלינו, אם זו העלאת גיל הפרישה, או אפשרות דחיית האיזון, אבל כרגע אנחנו על סיפו של הביצוע וצריך לקחת זאת בחשבון".
יו"ר הוועדה ביקש לשמוע מאגף התקציבים במשרד האוצר כיצד נערך משרד האומר למנוע את הפגיעה בחוסכים, והאם, ככל שמתוכנן אישור תקציב מדינה וחוק הסדרים, לצד העלאת גיל הפרישה, יהיו גם פתרונות לנשים אשר יפגעו מכך. יובל טלר, רכז פיננסיים באגף השיב: "להעלאת גיל הפרישה לנשים יש לו יתרונות רבים שנוגעים לשכר נשים ולהשתלבותן בשוק התעסוקה, ומצד שני יש המשמעויות הנוגעות לקרנות הפנסיה הוותיקות, ואת אותן אוכלוסיות שההעלאה תשפיע עליהן. הייתה ועדה ציבורית בראשות ראש אגף תקציבים אז, אמיר לוי, שפרסמה את המלצותיה לגבי העלאת גיל הפרישה ומעטפת התנאים הנדרשת, ותזכיר חור בנושא פורסם באמצע 2018. שר האוצר קיים התייעצויות רבות בנושא, כי הוא רוצה לקדם את זה והנחה אותנו לבחון מה הכלים המשלימים הטובים ביותר ליצור את אותה מעטפת לאותן אוכלוסיות".
יואב פרידמן, מחלקת המחקר בבנק ישראל: "היינו שותפם לוועדה שדובר עליה משנת 2016. תמכנו בהעלאת גיל הפרישה, כולל ההגנות לאוכלוסיות החלשות יותר, שעל היקף הסיוע הנדרש להן היה הוויכוח. הניסיון הראה שהעלאת גיל הפרישה הקודמת הביאה, גם אצל נשים וגם אל גברים, לעלייה משמעותית בשיעורי התעסוקה ומשם לשיעורי התוצר של המשק, ובעידן הפנסיה הצוברת, ודאי שזה תורם אך יותר לצבירה. הדבר הנוסף זו ההדרגתיות וככל שההעלאה תיעשה יותר מוקדם, אז יותר נוח לעשות זאת בצורה מדורגת יותר".
פרידמן הוסיף כי "נשים לא חייבות לפרוש בגיל 62 אלא יכולות להמשיך עד גיל 67, שהוא גיל פרישת החובה, והוא גבוה ביחס לממוצע ה-OECD. גיל פרישת הנשים כיום, 62, הוא גיל תחילת קבלת קצבת זקנה, שלמעשה נותנת לנשים איתות להפסיק לעבוד".
עו"ד אבישג שחם חדד, ויצ"ו ישראל: "אנו מציעות לבצע העלאה איטית תוך מתן מענה הוליסטי. כיום אין הגדרה ספציפית של מקצועות שוחקים בחוק, וללא הגדרות מדויקות אי-אפשר לבנות תוכניות ומענים מדויקים".
ח"כ אלהרר: "אם לממשלה יש כוונה כלשהי להנשים את עצמה ולהמשיך לחיות, עליהם לקדם את הסוגיה הזו שנדחית יותר מדי זמן".
יו"ר הוועדה, ח"כ שלח, סיכם: "גם בנושאים אחרים בהם אני עוסק, כמו נכי צה"ל, ברורה מלכודת העוני שיוצרים מבחני ההכנסה לקצבה, ואנשים מאבדים את התמריץ לעבוד, וכך הדברים גם בגיל פרישת הנשים, ויש לשקול את הניתוק בין הדברים במסגרת הפתרונות. גדלנו בעולם שבגיל מסוים יצאת לפנסיה, הפסקת לעבוד והתחלת לקבל קצבאות, כשהיום התמונה היא אחרת. בהינתן כל השינויים שעולמנו עובר, יש מקום לדון במודלים יותר מורכבים".
"מה שאין מקום לדון בו זה חוסר מעשה, שמוביל לפגיעה מיידית בחוסכים של קרנות הפנסיה הוותיקות, שזה אולי יותר ממאה אלף איש, בגלל מחדל ממשלתי של אי-מציאת הסדר כולל לכל סוגיית גיל הפרישה לנשים. זה בלתי נסבל וצריך לתקן אותו לפחות לשנה אחת, כי הציפייה שאכן נראה משהו בחוק ההסדרים לשנת 20201 זו ציפייה לא ריאלית. אנו נוסיף את קולנו לטפל בנושא הדחוף הזה, ונאמר למבקר המדינה להמשיך לעקוב, שכן רק אם נמשיך לחבוט במלמד הבקר בפר הממשלתי העצל הזה אולי נגיע לפתרון".
