היהלומן דן גרטלר מנסה "להלבין" את שמו ומשתמש בכספו בניסיון למנוע מאמצעי התקשורת מלעסוק בעלילותיו בעבר ובהווה. ואילו איש העסקים צחי אבו מנסה באלימות משפטית למנוע פרסומים נגדו. כך טוענים העיתון דה-מרקר ובכירי קבוצת הארץ, בראשות המו"ל עמוס שוקן, בכתבי הגנה בתביעות שהגישו נגדם גרטלר ואבו.
התביעו הוגשו בעקבות תחקירים בהם נאמר כי מקורבים לגרטלר הפקידו "מזוודות מזומנים" בסניף בנק בקונגו במטרה להתחמק מסנקציות שהטיל עליו משרד האוצר האמריקני ואשר הקשו עליו לנהל את עסקיו. על-פי הנטען, מי שהפקידו את הכספים עבור גרטלר היו אלאן מוקונדה, אזרח קונגו, שלמה אבוחצירא ואבו. התחקיר כלל תאריכים וסכומים של ההפקדות הנטענות, ונאמר בו גם, כי כספים אלו הגיעו בחלקם לעורכי דין ויועצים ישראלים. גרטלר ואבו טענו בתביעותיהם, כי נסחטו בידי דה-מרקר. גרטלר הוסיף וטען, כי התחקירים התבססו על מסמכים מזויפים; ואילו אבו טען שהעיתון ניסה להוציא ממנו מידע שלילי על גרטלר ועל אביגדור ליברמן (ראו קישורים משמאל).
בכתב ההגנה בתביעתו של גרטלר, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, חוזר דה-מרקר ומתאר (22.11.20) את העברות הכספים בהן לטענתו מדובר, תוך ציטוט של מקורות נוספים. לדברי העיתון, גרטלר טוען לזיוף רק לגבי המסמכים המתייחסים להפקדות בבנק אפרילנד - שהמוניטין שלו מפוקפקים - ואינו מכחיש הפקדות בבנקים אחרים. קיים עניין ציבורי רב בפרסום, נאמר עוד, בשל הקשרים המסועפים והמוסתרים; הניסיון להרחיק לכת עד לבירת קונגו כדי לבצע הפקדות בעייתיות; ההעברות הכספיות העצומות של מקורבי גרטלר; ההכחשות החלקיות של גרטלר; והיותו מקורב לנשיא קונגו לשעבר ולליברמן.
דה-מרקר מפרט את הבדיקות הרבות שלדבריו ביצע לנוכח טענת הזיוף שהעלה גרטלר, ואומר שבמשך חודשים עמל ומצא הוכחות רבות התומכות בפרסומיו. לעומת זאת, נטען, גרטלר סירב להראות לעיתון ולאנשיו את המסמכים שלדבריו מוכיחים את טענת הזיוף (כולל חוות הדעת הגרפולוגית שלדבריו נמצאת ברשותו) - והוא עצמו עשה שימוש במגעיו עם העיתון במסמכים מפוקפקים ומזויפים. לדברי העיתון, גרטלר הצליח לכל היותר להוכיח שאולי פקיד בנק אחד טעה בפרטי רישומה של הפקדה אחת.
בכתב ההגנה בתביעתו של אבו, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, אומר דה-מרקר (26.11.20), כי מדובר בתיאוריות קונספירציה חסרות בסיס במטרה להוכיח שנרקמה נגדו קנוניה. לדברי העיתון, אבו ניסה למנוע פרסומים עליו כאשר הוא זה שהציע למסור מידע על גורמים שליליים ואף היה מוכן לבדות עובדות בתצהיר. ואילו הציטוטים הנכללים בתביעתו של אבו מתוך שיחותיו עם אנשי העיתון, הם חלקיים וערוכים. לדברי דה-מרקר, הפרסומים בנוגע ל-אבו היו אמת, הוא בדק אותם בצורה אחראית ואף אפשר ל-אבו להגיב עליהם. כתבי ההגנה הוגשו באמצעות עוה"ד טלי ליבליך ותהילה קיסרמן.
