7,205 תיקים נפתחו במשטרת ישראל בשנים 2020-2018 לשלוש התלונות איומים ברצח, סחיטה והסתה ברשתות החברתיות. כך עולה מדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת המלמד עוד כי בשנים 2019-2018 נרשמה עלייה של כ-19% במספר התיקים. וכי בתיקי העבירות המקוונות שהמשטרה סגרה, עילת הסגירה הנפוצה ביותר היא "עבריין לא נודע" (59%). וכי רק 58 תיקים נפתחו בשלוש השנים הנ"ל בגין הסתה.
יו"ר הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית, ח"כ מנסור עבאס, התייחס בפתח הישיבה לתוכנית הממשלתית שעתידה להתפרסם בקרוב ואמר: "אנחנו נמצאים בישורת האחרונה לפני אישור התוכנית הממשלתית למיגור הפשיעה והאלימות. ראש הממשלה הבטיח לי בוועדה שהיא תובא לאישור הממשלה בתוך שבועיים. אני ממתין לשמוע על הקצאת תקציב של 500 מיליון ש״ח למשך חמש שנים. 2.5 מיליארד זו העלות של מערכת הבחירות הרביעית למשק".
עבאס ציין כי התוכנית גובשה בשיתוף עם נציגים מהחברה הערבית במטרה להציל חיי אזרחים ואמר: "אין ספק שאישור התוכנית בהקדם האפשרי נחשב פיקוח נפש. אני קורא לכל חברי הממשלה והכנסת לפעול למען אישור התוכנית".
בדיון עלו התייחסויות לתופעת ההזדהות בשמו של אחר במסגרת הרשת החברתית פייסבוק. מנהלת מדיניות בפייסבוק, ג'ורדנה קטלר, אמרה בתגובה: "אי אפשר להיות בפייסבוק בזהות של מישהו אחר. אנחנו עובדים צמוד עם הגופים השונים, קרי הפרקליטות, וחוסמים גישה לתוכן פוגעני". ג'ורדנה ציינה בפני הוועדה כי בחברת פייסבוק מעוניינים תמיד לעבוד עם יותר גורמים מהשטח, ואמרה: "חשוב לנו להיות מודעים אם ישנה בעיה במדיניות או בעיה באכיפת המדיניות".
בדיון השתתף גלעד בנט, ראש מדור אסטרטגיה ושותפויות סייבר במשטרה, והתייחס ל-58 תיקי ההסתה שעלו מדוח מרכז המחקר של הכנסת והסיבר, והשיב כי כדי לפתוח תיק נגד הסתה יש לעבור אישור מקדים מפרקליטות המדינה ולשם כך התהליך הוא מורכב. "יש להבין כי עבירות
חופש הביטוי הן לא רק הסתה, ישנן המון עבירות שהן לא במישור הפלילי, ואנחנו מנסים לטפל בהן".
כמו-כן, ציין בנט בפני הוועדה כי הם עמלים על מבצעים הסברתיים ואמר: "אנחנו עומדים לצאת בכמה מבצעים תודעתיים על שלוש תופעות הפשיעה שהוזכרו. המבצעים התודעתיים יתחילו ברבעון הראשון לשנת 2021, ומטרתם היא העלאת מודעות בחברה הערבית".
בתשובה לשאלת שאלת יו"ר הוועדה בעניין הסכסוכים ברשת החברתית, שמביאים להגברת השנאה והתקוטטויות, השיב בנט ואמר כי בשנים האחרונות הוקם במשטרה מרכז ארצי במטרה להסביר לתחנות בחברה הערבית ולעזור לפונים, ואמר: "המטה שהוקם הוא מרכז ידע, ועמלים על הקמת עוד מרכזי ידע במחוזות השונים, יש עבודת מטה גדולה שמטפלת בטיוב נתונים בעבירות הונאה בשיתוף פעולה עם הסקטור הבנקאי ואיגוד האינטרנט. חלק מהטיפול בתופעה הזו הוא לא חקירתי".
בתגובה לנתונים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, אמרה אלכסנדרה קרא, הממונה במחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ואמרה כי הם מטפלים בתיקים פליליים ביחידות שונות קרי מוקד 105 וכי הם אמונים על אכיפה חלופית: "המענה שלנו הוא די יעיל. יש להגביר את השיח בנושא זה וההתעניינות סביבו. יש לציין כי ישנם מקרים שונים, מחברות אחרות למשל, התמונות שמועברות הן בעלות משמעויות שונות. מישהי ששלחה תמונה בלי רעלה וזה מהווה עבירה חמורה מאוד עבורה".
בנושא ההסתה בציבור שעלה בדיון, השיב עורך הדין חן בן שלום מלשכת המשנה לפרקליט המדינה ואמר כי הם לא מכירים תלונות על עבירות הסתה בתוך ציבור מסוים, ואמר: "אנחנו בוחנים את המילים - ממתי הן עוברות למעשים פליליים וחוצות את הרף הפלילי, ואנחנו מפעילים את הכלים הרלוונטיים. ככל שתגענה אלינו פניות מציבור כזה או אחר נטפל בהן באותה רמה".
מאיגוד האינטרנט הישראלי השתתפה מיטל גרייבר-שוורץ, סמנכ"ל קשרי קהילה באיגוד, והציגה בפני הוועדה כי האיגוד מפעיל קו חם לפניות, וכי מתוך 5,000 הפניות שהתקבלו מכלל האוכלוסייה, 30% היו בשפה הערבית, ואמרה: "מזהים פניות על עבירות סחיטה ואיומים קרי איומים בפרסום סרטונים מיניים על נשים בחברה הערבית". גרייבר-שוורץ הוסיפה כי חלק מהפניות שמגיעות למוקד הן בעקבות פנייה לתחנות המשטרה ביישובים הערבים שלא מצליחים להתנהל מול הפונים בנושא.
יו"ר הוועדה עבאס סיכם את הדיון בפנייה למשרדים השונים בבקשה לפילוח הנתונים וקרא להקמת שולחן עגול: "יש לקיים שולחן עגול לפרקליטות למשטרה לייעוץ המשפטי ומשרד החינוך ונציגים מהחברה הערבית, כדי להביא לגיבוש מתווה לטיפול שורש באלמנטים פוגעניים המביאים להתנהגות אלימה פיזית ולא רק מילולית לכלל האוכלוסייה במדינת ישראל".
