הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי אישרה (יום ד', 2.12.20) לקריאה ראשונה את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (שלילת אפוטרופסות מהורה שהורשע ברצח או בניסיון רצח בתוך המשפחה). הצעת החוק, שהוגשה על-ידי ח"כ
גדעון סער, היו"ר
עודד פורר וחברי כנסת נוספים, אושרה פה אחד.
בפתח הדיון הסבירה היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד ענת מיימון כי הורה שהורשע בביצוע עבירת רצח או בביצוע עבירת ניסיון לרצח של ההורה השני או של אחד מילדיו, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל ביצוע עבירה כאמור וכל עוד מתנהל ההליך הפלילי כנגדו (ההורה הפוגע), תישלל אפוטרופסותו על הקטין. אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מחובות אחרים הקיימים בין הורים לבין ילדיהם או הנובעים מקשר זה, לרבות מזונות, וכן מזכות הקטין לרשת את ההורה הפוגע - אנחנו מבהירים שזה משהו אוטומטי מרגע הגשת כתב אישום או הרשעה. לקראת קריאה שנייה ושלישית נבצע בדיקה מעמיקה מול ביטוח הלאומי לכך שלא יגרעו מהקטין זכויות וקצבאות של הביטוח הלאומי. יש מצבים של אסירים שנולדים להם ילדים כשהם כבר בכלא - גם להם תשלל האפוטרופסות באופן אוטומטי".
פורר אמר כי הוא מצפה שהקריאה השנייה והשלישית לחוק האפוטרופסות תהיה כבר בשבוע הבא. הוא הודיע שיבקש שהחוק יוחל למפרע לאחר אישורו.
עו"ד איילת ששון, ממונה ייעוץ משפטי במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ציינה כי גם כיום כשיש רצח במשפחה נכנסת לתמונה עובדת סוציאלית לחוק הנוער ונעשית הוצאת הקטין ממשמורת ההורים והעברה של הקטין באופן חוקי לרשויות הרווחה. "אנחנו שם כל הזמן ומודעים לכל ההיבטים של מה נדרש לקטין", אמרה, "נדע ליישם זאת גם עם החוק המוצע".
ח"כ אוסאמה סעדי ביקש במהלך הדיון להוסיף לחוק בקריאה שנייה ושלישית גם סעיף של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת - "זאת הריגה". ח"כ
עאידה תומא סלימאן ביקשה אף להחמיר את החקיקה כך שגם חבלה בנסיבות מחמירות תיכלל בחוק ותמנע מצב שבו אם הפרקליטות הגיעה לעסקת טיעון מקלה עם האב הוא עדיין לא יוכל להיות האפוטרופוס של ילדיו. "צריך להביא בחשבון שהפרקליטות משנה את כתבי האישום. אתמול הייתי בבית משפט במקרה של אישה שזה ברור נסיון-רצח, ובגלל
רשלנות המשטרה באיסוף ראיות זה הפך בכתב האישום לחבלה בנסיבות מחמירות - זה אדם שניסה לרצוח פעמיים". ח"כ פורר: "נבחן הוספת סעיף זה לקריאה שנייה ושלישית".
ח"כ גדעון סער ביקש למחוק את סעיף ב'1 של החוק, הקובע כי אם בית המשפט מצא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, וכי הדבר הוא לטובת הקטין אז ניתן להשאיר את האפוטרופסות אצל הרוצח. "פתיחת פתח לשיקול דעת למי שהורשע ברצח או ניסיון לרצח להישאר אפוטרופוס היא מדרון חלקלק. נסיבות מיוחדות זה לא מספיק חזק. נוסח חלופי שאולי עדיף יהיה נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן אבל אני באופן עקרוני מעדיף את הצעת החוק בלי הסעיף הזה".
היו"ר: "לגבי הערת ח"כ סער לגבי סעיף ב'1, תהיו בטוחים שלא יהיה אחד שלא ינצל את הסעיף הזה. רוצח שיושב על עבירות אלימות במשפחה הם ממשיכים להתעלל בקורבנות גם כשהם יושבים בבית הכלא. מטרידים אותי ההליכים המשפטיים שיידרשו אליהם הקורבנות. לא לכולם יש את הזמן, התקציבים וההתמודדות הנפשית להתנגד. אני מבין את הזכות החוקתית של הערעור אבל אותי מטרידה האפשרות שכל הזמן יוגשו התנגדויות".
עו"ד ששון ציינה כי תיקון של חוק זכויות החולה יצר מהלך דומה של מניעת החלטות רפואיות וקבלת מידע, ושם נכנס המנגנון של הפוגע לקבל את המידע ולא הוגשו כלל בקשות. "בחוק נקבע כאשר בוצעו עבירות מין אז להורה התוקף אין שום זכויות בהיבטים רפואיים או פסיכולוגיים ועד היום לא הוגשו בקשות לביטול ההגבלות הללו. עו"ד ליאת יעקובוביץ' ממשרד המשפטים: "ההליך מתחיל מרגע כתב האישום. לאדם עומדת חזקת החפות. חייבים מידתיות בנסיבות מיוחדות ולכן חייבים להשאיר את הפתח הזה כדי שהמידתיות תהיה נוכחת בחוק". ח"כ סער: "אתם שולחים את כולם בסעיף הזה לסרטים. להידיינויות מיותרות בבית המשפט".
ח"כ מיכאלי: "לעיתים לקטין אין אלטרנטיבה טובה יותר. אני חושבת שאסור לנו לשכוח שאנחנו חייבים כמדינה לפעול לקראת שיקום. אם שוללים את האפוטרופסות לא פתרנו את כל הבעיות. צריך הסדר כולל מיטבי". ח"כ פורר: "אם ננהל הליך של הלוך ושוב בבית משפט - לא יהיה שיקום". מרים ספיר, עו"ס ארצית לענייני סדרי דין במשרד הרווחה: "צריך לעשות הפרדה בין הליך פלילי לאזרחי. במבחן התוצאה לאחר שנים של שינוי בחוק זכויות החולה לא הייתה ולו בקשה אחת שהופנתה מהורה שנשללה זכותו להביע עמדה לגבי טיפול. בטיפולים מתגלים הסודות של הפגיעה המינית".
ד"ר איאד זחאלקה, מנהל בתי הדין השרעיים, אמר כי לבתי הדין השרעיים יש סמכות לדון באפוטרופסות - "יש עברות שהן לא פחותות מרצח כגון אונס של אב בבנותיו ולמה הוא כן צריך להישאר אפוטרופוס? לכן העמידה רק על עבירות הרצח אולי מפספסת דברים אחרים. אונס של ילדות זה לא פחות מרצח. השלילה האוטומטית עלולה לעיתים לפגוע בטובת הקטין. קביעה גורפת בחוק בלי שיקול דעת של טובת הקטין עלולה לפגוע לפעמים בקטינים, ויש מקום למתן שיקול דעת שיפוטי שיתחשב בכל הגורמים ורק על-פי טובת הילד".
עו"ס תמר דהן: "אם יבוטל הסעיף בצורה גורפת זאת תהיה פגיעה קשה בנשים כגון סימונה מורי ודלאל דאוד. החוק מאוד בעייתי ולא רואה את האופציה של האדם להשתנות ולעבור טיפולים". עו"ד גלי עציון מנעמ"ת: צריך להתייחס לכלל ולא ליוצאים מהכלל והכלל הוא נשים שנרצחות וילדים שנשארים יתומים. צריכה להיות זכות ערעור אבל היא צריכה להיות מדודה. אמירה של טובת הילד זה משהו כללי מדי. אני בעד שיקום אבל יש קושי מאוד גדול בשיקום ומה שיצא זה שנעקוף את הרעיון של החוק".
ח"כ פורר סיכם את נושא הסעיף שבמחלוקת: "אני באמת רוצה שהסעיף יהיה בנסיבות מיוחדות ועל-פי ההצעות של ח"כ סעדי ומיכאלי אולי באמת נציע להגביל את מספר הפניות לבית המשפט. אנחנו עושים פה משהו חריג כבר בשלב האישום וזה לא סטנדרטי".
ח"כ
קרן ברק: "אני חתומה על החוק ובשביל זה באתי לפוליטיקה. כולי תקווה שהחוק הזה ייכנס לספר החוקים למרות המצב הפוליטי. כל בר דעת מבין שהחוק הזה צריך להיות מחוקק. בתיקון חקיקה הזה אנחנו עושים צדק. טוב שהגיע לוועדה הזו כי באותו שבוע אנו מסיימים את החקיקה".
עו"ד מיימון הוסיפה לנוסח החוק: "נוספה עבירת אינוס או מעשה סדום כנגד קטין כאשר השלילה היא רק כלפי אותו קטין נפגע. נוספה הוראה כי מרגע כתב האישום מדובר בהוראה זמנית שהופכת לקבועה בעת ההרשעה. ננסח את סעיף ב'1 כך שהכוונה היא למקרים חריגים שבחריגים".
ח"כ פורר אמר בטרם ההצבעה: "החומה שיצרנו מאוד חזקה באפוטרופסות של הילד. אני מודה למשרדי המשפטים והרווחה שסייעו לנו, ח"כ סער ולכל מי שליווה אותנו. אני לא וותיק כמו גדעון בבניין הזה אבל מבחינת העיסוק פה והרגישות הנדרשת והחשיבות שאני מרגיש היום - כזה חוק לא היה לי - בואו נצביע".
