מנדלבליט מטרפד את ועדת הצוללות

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מטרפד למעשה (יום ג', 22.12.20) את עבודתה של ועדת הבדיקה לפרשת הצוללות אותה מינה שר הביטחון, בני גנץ. זאת, לאחר שחברי הוועדה המקורית התפטרו וכאשר גנץ עשוי להיות מעוניין במינוי חברים במקומם לקראת הבחירות הקרובות. גנץ הודיע לפני חודש בדיוק על הקמת הוועדה בראשות השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, והטיל עליה לבחון את הליכי הרכש של ספינות המגן "סער 6" ושל הצוללות. מאחר שהפרשה (תיק 3000) מצוי בהליכים פליליים - שימועים לקראת החלטה האם ונגד מי להגיש כתבי אישום - ביקש גנץ ממנדלבליט לוודא, כי תחומי בדיקתה של הוועדה אינפ מפריעים להליך הפלילי. נציגיהם של מנדלבליט ומשרד הביטחון נפגשו לדון בנושא, ולקראת המסקנות המתגבשות התפטרו הבוקר חברי הוועדה, בנימוק שלא יוכלו למלא את תפקידם. הערב הודיע מנדלבליט לגנץ, כי חברי הוועדה לא יורשו לפנות לחשודים בתיק 3000 ולגבות מהם גרסה בכתב או בעל-פה. החשודים העיקריים הם מפקד חיל-הים לשעבר, אלוף (מיל') אלי ("צ'ייני") מרום; מיקי גנור, שהיה נציג טיסנקרופ וחזר בו מהסכם עד המדינה; תא"ל (מיל') אבריאל בר-יוסף, לשעבר המשנה לראש המטה לביטחון לאומי; השר לשעבר מודי זנדברג; ועו"ד דוד שמרון, פרקליטו ובן-דודו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. עוד קובע מנדלבליט, כי הוועדה תוכל לזמן עדים בתיק 3000, אך הם לא יוכלו להתייחס להיבטים הפליליים של עסקות הצוללות וכלי השיט בשנים 2016-2009: הליכי הרכש לצוללת השישית, הליכי הרכש לספינות המגן, הליכי הרכש לשלוש הצוללות הנוספות עד 2015, הליכי הרכש לספינות נגד צוללות וההסכמה הישראלית בשנת 2010 למכירת צוללות תוצרת טיסנקרופ למצרים. הוועדה תוכל לעסוק בנושאים אחרים, שוליים יחסית - אשר לא הבשילו להליכים פליליים. מדובר בהסכמה הישראלית למכירת הצוללות למצרים בשנים 2015-2014, אך בלא להתייחס להסכמה הקודמת; רכש גומלין בין טיסנקרופ לבין ישראל; היוזמה להפריט את מספנות חיל-הים ולהעביר את פעילותן לטיסנקרופ, לפחות בנוגע לצוללות ולספינות המגן; והליכי הרכש של שלוש הצוללות הנוספות מאז אוגוסט 2015 (המועד בו עזב בר-יוסף את המל"ל). עוד אומר מנדלבליט, כי לאחר הליכי השימוע יתברר שחלק מן הנושאים הכלולים כיום בתחום הפלילי לא יבשילו לכתבי אישום - תוכל הוועדה לעסוק גם בהם. כך גם אם יתברר באותו שלב שחשודים מסוימים לא יהיו נאשמים, אזי תוכל הוועדה לגבות את עדויותיהם. מנדלבליט אינו אומר מהו לוח הזמנים להכרעה בשימועים, אך ברור שמדובר בטווח של לפחות מספר חודשים. ספק אם בצורה כזאת יש טעם לעבודת הוועדה גם בנושאים האחרים, במיוחד לנוכח העובדה שפרטי הפרשה שלובים זה בזה, והיא לא תוכל לדעת האם ומתי תיחשף למידע נוסף. לבסוף מבקש מנדלבליט, כי כאשר ימנה גנץ חברים חדשים לוועדה - הללו יפנו אל נציגיו "לשם סיכום פרטני של דרכי העבודה לאור הנחיות אלו".