נתניהו מבקש לדחות את המענה לכתב האישום

סניגוריהם של ארבעת הנאשמים בתיקי האלפים, ובראשם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מבקשים לדחות את המועדים שנקבעו למתן המענה לכתב האישום. הבקשה הוגשה (יום ד', 6.1.21) לבית המשפט המחוזי בירושלים בידי סניגוריו של נתניהו, עוה"ד בועז בן-צור ועמית חדד. לוח הזמנים הנוכחי הוא מענה בכתב עד 11.1.21 ומענה פורמלי, בנוכחות הנאשמים, ב-13.1.21. במרכז הבקשה עומדים שני נושאים: כתב האישום המתוקן שהוגש השבוע והמחלוקת בשאלה האם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אישר כחוק את פתיחת הבדיקות והחקירות נגד נתניהו. בנוגע לכתב האישום אומרים הסניגורים, כי קיבלו בפועל חמישה ימי עבודה בלבד להגיב עליו, למרות שיש בו עשרות פרטים חדשים ולמרות שלמדינה היו 20 ימים להכין אותו. הם מדגישים, כי נתניהו אינו מתכוון לכפור בצורה כללית וגורפת בכתב האישום, אלא להשיב לכל סעיף - ולשם כך יש צורך לבחון באופן יסודי את חומר הראיות הרב אל מול כתב האישום המתוקן. בן-צור וחדד חוזרים על הטענה, אותה העלו דובריו של נתניהו, ולפיה כתב האישום המתוקן - הכולל רשימה של 315 פניות לאנשי וואלה לגבי הסיקור באתר - מצביע על עשרה מקרים בלבד בהם היה מעורב נתניהו אישית. פרטים רבים מספור, לדבריהם, "כוללים עבודת דוברות שגרתית ביותר" כמו זו הניתנת לאישים וארגונים אחרים - וזאת לעומת 10,000 פרסומים אחרים בעניינם של נתניהו ומשפחתו בשנים בהן מדובר (2016-2012). לגבי חוקיות כתב האישום טוענת ההגנה, כי יש לקיים כבר כעת את הדיון בבקשתה לבטל את כתב האישום. בשבוע שעבר אומנם קבעו השופטים, כי "הבקשה לא רלוונטית כרגע", אך לשיטת ההגנה - בעקבות תגובתה של המדינה אתמול, הדיון צריך להתקיים במועד שנקבע בשבוע הבא. הסניגורים שבים וטוענים, כי המדינה לא קיימה את החלטת בית המשפט בכך שהגישה מזכר של מנדלבליט המפרט את צעדיו, במקום את התיעוד האותנטי. בשולי הדברים נרמז, כי נתניהו עשוי לטעון שכתב האישום המתוקן מחייב לחזור לכנסת ולאפשר לו לבקש חסינות. כאמור, הבקשה נתמכת בידי סניגוריהם של שאול אלוביץ, איריס אלוביץ ונוני מוזס, המציינים גם את השפעות הסגר על עבודת משרדיהם.