פייסבוק נהגה כהלכה כאשר חסמה את חשבונו של איש השמאל הקיצוני פרופ' אמיר חצרוני - קובע (יום ב', 11.1.21) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, רחמים כהן. חצרוני פרסם פוסטים פוגעניים העלולים לגרום נזק, תוך שהוא מודע לכך שהם מפרים את מדיניות פייסבוק, אומר כהן.
הפוסטים של חצרוני נכתבו בלשון בוטה ביותר, כולל נגד חרדים, מתנחלים, אפריקנים, אוטיסטים ויוצאי עדות המזרח, תוך ריבוי של דימויים מיניים גסים. הוא טען שהחסימה מהווה פגיעה בחופש הביטוי, אך כהן קבע שמדובר בדברי שטנה על-פי הגדרותיה של פייסבוק בתנאי השימוש המחייבים את המשתמשים בה. "התכנים שפרסם התובע מכוונים כלפי קבוצות וכלפי אינדיבידואלים, על-פי שיוכם לאותן קבוצות", אומר כהן. "הפוסטים שפרסם התובע מכילים תכנים המבטאים שנאה וזלזול בכבודם של אנשים ושל קבוצות על בסיס מאפיינים עדתיים ועל בסיס מוגבלות פיזית.
"...בין התכנים ניתן למצוא מונחים אשר מקובל להניח כי השימוש בהם אינו לגיטימי. ולכל הפחות, ניכר שהתובע ידע (עת פרסם את התכנים) כי השימוש בהם בפייסבוק, אינו לגיטימי. כך למשל, הפוסטים של התובע מכילים שימוש במילים 'כו-שים, כו-שונים, יהו-דו-נים'. התובע כתב את המונחים האלה באופן אשר נועד לעקוף את מגבלות פייסבוק", כפי שאישר בעדותו.
חצרוני טען, כי מדובר בין היתר בהתבטאויות סאטיריות, ואף הביא מומחה מטעמו - דרור נובלמן - לתמיכה בטענה זו. כהן לא השתכנע: "החלטת פייסבוק לחסום את החשבון לא נעשתה בחלל ריק או כתוצאה אוטומטית של אלגוריתם, שסרק את תוכן הפוסטים שפרסם התובע. פייסבוק קיבלה דיווחים ממשתמשים שקראו את התכנים וסברו, שמדובר בתוכן פוגע ושאינו לגיטימי. משתמשי פייסבוק הם אלה שאמורים, כלשון מר נובלמן 'להבין את הקטע'. אותם משתמשים, שדיווחו על התכנים, אינם בעלי אותו ניסיון שיש למר נובלמן ואינם מבינים את עבודתו 'המורכבת' של התובע. העדר הבנה זה בקרב המשתמשים אינו יכולה להיחשב כ'כישלון של פייסבוק', אשר צריכה לבחון, בין היתר, את הנזק שעלול להיגרם ושכבר נגרם ובכלל זה, הפגיעה שחשו אותם משתמשים בשל אותם תכנים".
בנוסף לכך, לא ניתן לדעת מתי חצרוני כותב "סאטירה" ומתי הוא מתכוון ברצינות. "קושי כאמור מתחזק עוד יותר על-רקע טענותיו של התובע, כפי שהועלו בתצהיר מטעמו, שלפיהן, הוא מבקש להציג עמדות שנויות במחלוקת ולהפיץ את משנתו האידיאולוגית ברשת החברתית... התובע, אינו יכול לטעון מצד אחד, שדבריו סאטיריים ומצד שני לטעון, שהוא מבקש להציג עמדות אידיאולוגיות - וכל זאת באופן אשר יעמוד בקנה אחד עם מדיניותה של פייסבוק".
כהן מדגיש: "התכנים שפרסם התובע עלולים לגרום לנזק. והתובע אף היה מודע להיתכנות זו. התובע היה מודע לעובדה, שפרסומיו אינם מקובלים על ציבורים מסוימים וכי אלו פנו בבקשה להסיר תכנים אלה, בין היתר בטענה, שמדובר בתכנים פוגעניים. חרף ידיעתו, כי התכנים שפרסם פוגעים בציבורים שלמים, התובע לא פעל בשום שלב להבהיר, כי כוונותיו כלפי אותם ציבורים היא אחרת. התובע המשיך באותו קו וכינה את אותם משתמשים שפנו לפייסבוק בבקשה להסיר את התכנים" בכינויי גנאי חריפים ביותר.
חצרוני אישר שפייסבוק התריעה בפניו מספר פעמים שחשבונו ייחסם אם ימשיך לפרסם פוסטים כאלו, אך הוא המשיך בדרכו. "לא ניתן להתעלם ממצבור התכנים שפרסם התובע אשר יש בהם תוכן שעלול לפגוע במשתמשי פייסבוק ואחרים ולגרום לנזק. לא מדובר במקרה חד-פעמי, שלגביו ניתן לומר שפייסבוק פעלה באופן שרירותי כלפי התובע. מעדותו של התובע ברור, כי במשך תקופה ממושכת פייסבוק לא חסמה את חשבונו, חרף פניות רבות שקיבלה להסרת תכנים מפרים", ומכאן שהיא לא פעלה בצורה שרירותית כאשר לבסוף אכן חסמה אותו.
כהן מסכם: "הודאותיו המפורשות של התובע, כי פרסם במודע ובמכוון פרסומים מפרים, מצביעות על הפרה מכוונת מצד התובע של מדיניות פייסבוק. התובע בחר להוסיף ולבצע את ההפרות באופן חוזר ונשנה, תוך ידיעה, כי הפרות אלה עלולות להביא לחסימת החשבון. מכאן, שחסימת החשבון על-ידי פייסבוק לא הייתה שרירותית אלא תוצאה ידועה מראש בשל ריבוי הפרות מצד התובע, שנמנע מלהפסיק לפרסם תכנים פוגעניים והוסיף בצורה מכוונת להפר את מדיניות פייסבוק".
כהן דוחה את נסיונו של חצרוני להעביר את הדיון למחוזות חופש הביטוי: "אף אם ניתן היה להתייחס אל התובע כדמות סאטירית לכאורה, שמבקשת להפנות אצבע מאשימה כלפי הגזענות בחברה הישראלית, הרי שפייסבוק אינה מחויבת לספק לו פלטפורמה לעשות כן, שעה שמדובר בתכנים אשר עלולים לפגוע במשתמשים אחרים. כאמור, עניינה של תובענה זו בסוגיה חוזית, כפי שהתובע עצמו העיד וטען בכתבי טענותיו. התובע עמד, לאורך כתבי טענותיו, על טיב החוזה, כפי שהוא ראה אותו. אלא, שהתובע עצמו הפר את החוזה עם פייסבוק, פעם אחר פעם, וכעת הוא נתלה בטענות שעניינן חופש הביטוי והיקפו". חצרוני חויב בתשלום הוצאות בסך 29,000 שקל. את חצרוני ייצג עו"ד יהונתן קלינגר, ואת פייסבוק - עוה"ד יעקב שרביט, שי כגן ומעין שגיא.
