מחיר הקורונה: הממשלה סיימה את שנת 2020 בגרעון תקציבי של 160.3 מיליארד שקל, שהם 11.7% תוצר - פי שלושה משיעור הגרעון ערב הקורונה. הגרעון העצום נובע הן מההוצאות של עשרות מיליארדי שקלים לטיפול במגיפה ולסיוע למגזר העסקי, והן מן הירידה בהכנסות ממיסים בשל המיתון והסגרים. זהו הגרעון הגדול ביותר מזה ארבעה עשורים, אם כי הוא נמוך מן התחזיות הפסימיות ביותר - בשל התאוששותו היחסית של המשק.
על-פי הערכת האוצר, התוצר ירד אשתקד ב-3.3%, נתון נמוך משיעור ההתכווצות הממוצע של כלכלות המדינות המפותחות בעולם, העומד על 5.5%. הפגיעה היחסית נמוכה בישראל מוסברת בעיקר בעוצמת הייצוא, שכמעט ולא נפגע במשבר. ייצוא השירותים זינק ב-11% וקיזז במידה רבה התכווצות של 70% בתיירות לישראל. מ-150,000 מובטלים ערב המשבר, זינקה האבטלה ל-1.4 מיליון בעיצומו של הסגר הראשון במאי, ירדה ל-450,000 באוגוסט (שיא ההתאוששות מהסגר הראשון) וזינקה ל-950,000 איש באוקטובר (הסגר השני).
הגידול בגירעון מורכב מירידה של 19.3 מיליארד שקל בהכנסות המדינה לעומת התחזית. בנוסף איבד האוצר 22 מיליארד שקל, הכנסות שקיווה לקבל מהמוסד לביטוח הלאומי (אך בסופו של דבר נוצלו לתשלום דמי אבטלה למובטלים ולעובדים בחל"ת). המיתון ב-2020 היה יוצא דופן בכך ששיעור הירידה בהכנסות ממיסים היה נמוך משיעור ירידת התוצר, כיוון שהענפים העיקריים שנפגעו היו בעלי פריון נמוך יחסית. הירידה בגביית המיסים הורגשה בעיקר בהכנסות ממיסים ישירים (בשל הפיטורים והחל"ת בתחום השכירים והסגר וקריסת עסקים בתחום העצמאים), בעוד בגביית המיסים העקיפים הורגשה ירידה קלה בלבד. בחודש דצמבר לבדו גבתה המדינה 2.4 מיליארד שקל במיסוי רכב, כתוצאה מהקדמת רכישות לקראת עידכון מדרגות המס בינואר.
הוצאות הממשלה גדלו ב-68.6 מיליארד שקל בגלל תוכניות הקורונה. יתרת הגירעון, 52.2 מיליארד שקל, היא הגירעון הקבוע של הממשלה במסגרת התקציב ההמשכי - בשל העדר תקציב ל-2020. הוצאות הממשלה הסתכמו ב-478 מיליארד שקל - סכום דומה לזה שהממשלה תוכל להוציא השנה במסגרת התקציב ההמשכי. גיוס החוב המקומי עמד על 190 מיליארד שקל, והיקף הגיוס בחוב עמד על 74.4 מיליארד שקל. היקף פירעונות החוב הגיע ל-84 מיליארד שקל. החשכ"ל הקדים תשלומים לספקים לשנת 2020 בהיקף 11 מיליארד שקל במטרה לסייע למשק.
עוד מוסר האוצר, כי תוכניות הסיוע לקורונה אשתקד והשנה יגיעו לעלות כוללת של 203 מיליארד שקל, - מתוכם 137 מיליארד שקל מתקציב המדינה; האוצר מעריף שהביצוע בפועל מן התקציב יהיה 129 מיליארד שקל. היקף הביצוע במזומן ב-2020 (כולל התחייבויות) עומד על 73 מיליארד שקל, לעומת 84 מיליארד שקל שתוקצבו. הנימוק של האוצר הוא שהמשק התאושש מהר מן המתוכנן ולכן הזכאות לסיוע ירדה. יש שיטענו, כי מדובר בכישלון של המדינה בהעברת סיוע מספיק לזקוקים לו. האוצר צופה, שיהיה עליו להזרים השנה 4-3 מיליארד שקל נוספים למערכת הבריאות, למימון הבדיקות והחיסונים. גם עלויות יום הבחירות הקשורות למגיפת הקורונה יבואו מתוך קופסאות הקורונה ולא מתוך תקציב המדינה.
