אחיזה כשורה היא זכות משפטית המשפיעה בצורה מהותית על גביית שיקים חוזרים במסגרת תיקי הוצאה לפועל. מדובר במעין חסינות המוענקת לזוכה ומאפשרת לדחות טענות ״התנגדות לביצוע שטר״ בקלות יחסית. על-מנת שתובע יוגדר כ-״אוחז כשורה״ ישנם מספר תנאים שיש לעמוד בהם בהתאם לסעיף 28(א) לפקודת השטרות. בתור זוכים, חשוב לדעת את זכויותיכם על-מנת לייעל את הליכי הגבייה של צ׳קים חוזרים בצורה המיטבית. מדוע קיים צורך לזכות חוקית של ״אחיזה כשורה״? מהם התנאים לאחיזה כשורה? מה הקשר בין הליכי הוצאה לפועל לאחיזה כשורה? על כל אלו ועוד תוכלו ללמוד במאמר הבא! המשיכו לקרוא!

מדוע קיים צורך לזכות חוקית של ״אחיזה כשורה״?

במסגרת מערכת יחסים עסקית בין שני צדדים, למשל ספק ולקוח, ישנם מקרים בהם התשלומים מתבצעים באמצעות שיקים שניתנו על-ידי החייב באופן ישיר, או באמצעות שיקים שהוסבו מהחייב לידי הזוכה. הסיבה למצבים כאלו נובעת מכך ששיקים הם שטרות סחירים שניתן להסב, במקרים רבים, לגורמים שלישיים ללא הסכמת כותב השיק. עובדה זו מאפשרת חיי מסחר יותר יעילים. אולם, מציאות זו עלולה לייצר פגיעה מהותית באדם האחרון שקיבל את השטר. אם משהו יקרה לשטר שלא יאפשר את פירעונו, למשל שיק שחזר, האוחז בשטר עלול לעמוד בפני שוקת שבורה. כתוצאה מכך, החוק יצר זכות חוקית שבאה להגן על האוחז בשטר, ולתת לו יכולת לתבוע את ביצוע השטר בלשכת ההוצאה לפועל. קל להבין את המשמעות של ״אחיזה כשורה״ על-ידי השוואה מדיני מקרקעין. החוק מתייחס למקרה שבו אדם קנה נכס ממי שלא היה בעליו, ולא הייתה לו הזכות לבצע את המכר. אם הקונה ממלא תנאים מסוימים (בעיקר תום לב) - הוא יוכל לזכות בנכס למרות הפגם המהותי בעסקה. הסדר משפטי זה נקרא ״תקנת השוק״. ״אחיזה כשורה״ היא מעין תקנת שוק בדיני שטרות.

מהם התנאים לאחיזה כשורה?

סעיף 28(א) לפקודת קובע כי:

״(א) אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:

(1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא הייתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אומנם חולל;

(2) נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא הייתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה.״ לפי הסעיף, זכייה במעמד של ״אוחז כשורה״ מחייבת בעמידה במספר תנאים מרכזיים:

• מחזיק השטר הינו ״אוחז״ בשטר: בהתאם לסעיף 1 לפקודת השטרות, אוחז בשטר הינו "מי שהוא הנפרע או הנסב של שטר או שטר-חוב ומחזיק בו, או מי שהוא המוכ"ז", או בקיצור - מי שקיבל את השטר לידיו.

• השטר שלם ותקין לפי מראהו: על-מנת ששטר יהיה תקין ושלם, לא די בכך שלא יהיה קרוע. הכוונה לתקינות הינה גם במובן המסחרי. דהיינו, מדובר בשיק הכולל חתימה, תאריך, המספר הנקוב תואם את המילים במדויק, הצ׳ק לא תוקן או כולל מחיקות, ההמחאה כוללת חותמת אם ניתנה על-ידי חברה ועוד.

• האחיזה בשטר התבצעה לפני מועד פירעונו: אם אדם קיבל את השטר לידיו לאחר שמועד פירעונו חלף, הפסיקה רואה בעובדה זו עדות לכך שמקבל השטר היה מודע לזה שמדובר בשטר פגום. מצב זה מעיד על חוסר תום לב ומפקיעה את הזכות לטענת ״אוחז כשורה״.

• אם השטר חולל, האוחז בשטר לא היה מודע לכך: שטר שחולל משמעו שטר שהוגש לבנק ונדחה. ישנם מקרים לגיטימיים בהם האוחז בשטר מחזיק בשטר שחולל ולא ידע על כך. למשל, במקרה של עסקה בה המוכר קיבל לידיו שטר שחולל, ולמרות שידע על כך, לא סיפר למוכר והטעה אותו.

• השטר התקבל אצל האוחז בעד ערך: דרישה בסיסית לעמידה בתנאי החוק הינה שהאוחז בשטר נתן עבורו תמורה ממשית וסבירה. סעיף 29(א) לפקודת השטרות קובע כי "כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך". דהיינו, די בקיום חתימה על-גבי השטר על-מנת לקבוע חזקה שהאוחז בשטר הינו ״אוחז בעד ערך״.

• השטר נסחר בתום לב: הדרישה המרכזית בחוק לאחיזה כשורה הינה דרישת תום הלב. היות שהדין מודע לעובדה שייתכנו מצבים סבירים אשר גורמים לכך שאדם יקבל שטר שהוסב אליו בצורה תמימה, ואין רצון שיפגע בגלל שרימו אותו - ישנה דרישה לתום ליבו ויושרו של האוחז בשטר. אין דרישה שהאוחז בשטר יערוך חקירה מקיפה המוכיחה את תקינות השטר, אך מצופה ממנו להסיק מסקנות סבירות מעובדות המקרה אשר מעידות על כך שמדובר בסחר תקין בשטרות. למשל, אם האוחז בשטר יגלה שהשטר שבידו התקבל בעקבות הפרת חוזה של נותן השטר, והוא הסכים לקבל לידיו את השטר בכל מקרה - האוחז יוגדר כחסר תום לב. בנוסף לכך, הדין דורש מהאוחז בשטר לא לעצום את עיניו למציאות. אם הוא חושד בחוסר כשרות המצב - עליו לברר את העניין בטרם קבלת השטר לחזקתו. עצימת עיניים נחשבת לחוסר תום לב.

• האוחז בשטר לא היה מודע לכך שזכותו הקניינית של מעביר השטר פגומה: דרישה זו ממשיכה את המגמה בדרישת תום הלב ומרחיבה אותה בצורה יותר מפורשת. מעבר לדרישת תום הלב, אשר מחייבת התנהגות ישרה, החוק גם דורש שהאוחז בשטר, מבחינה סובייקטיבית, אינו מודע לחוסר התקינות הקניינית של השטר בעת קבלתו. על פניו, דרישה זו נדמית כמקלה עם אוחזים בשטר. אולם, עם השנים בית המשפט החיל נורמות התנהגות אובייקטיביות המחייבות מהאוחז לבצע בדיקות סבירות על-מנת לוודא את תקינות השטר.

מה הקשר בין הליכי הוצאה לפועל לאחיזה כשורה?

אם צ׳ק חזר, ניתן להגישו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל באמצעות ״בקשה לביצוע שטר״. אם הבקשה מתקבלת, לאוחז בשטר יש זכות לבצע הליכי גבייה נגד החייב על-מנת לפרוע את החוב. אולם, החייב יכול להגיש התנגדות לביצוע שטר על-מנת לעכב או לבטל את הליכי הגבייה. אחת הסוגיות המרכזיות שנבחנות היא האם האוחז בשטר (הזוכה) הוא ״אוחז כשורה״. אם יוגדר ככזה - הזוכה מקבל מעין ״חסינות״ מפני התנגדות החייב ויכול לפעול לביצוע השטר באופן כמעט מיידי. לכן, יש לזוכים אינטרס לוודא שטענת ״אוחז כשורה״ לא נסתרת על-ידי החייב.

״המוציא על חברו עליו הראיה״ - האמנם?

הציטוט לעיל הינו כלל ראייתי מוכר ומקובל בדין הישראלי, לפיו כל צד צריך להוכיח את טענותיו. באופן הגיוני - התובע צריך להציג את הראיות המוכיחות את צדקת תביעתו. אולם, ישנם חריגים לכלל זה, כאשר אחד מרכזי הינו המקרה שלנו - ״אוחז כשורה״. בשונה מהליכים אחרים, אם אדם הינו ״אוחז כשורה״, הוא יוכל לתבוע את השטר לביצוע, והנטל מוטל על הנתבע להראות שקיימת לו זכות להגיש ״התנגדות לביצוע שטר״. יתרה מכך, היות שאחיזה כשורה נובעת ממצב שבו חלה פגיעה או הטעיה כלפי אוחז בשטר, שהתנהל בצורה תמת לב וישרה, הדין קובע חזקה נוספת, לפי סעיף 29(ב) לפקודת השטרות - ״כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה; אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי-חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי-חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר.״ דהיינו - חזקה כי אוחז בשטר הינו אוחז כשורה. אם הנתבע הוכיח שהאוחז קיבל את השטר לידיו בצורה לא מקובלת (רמאות וכיוצא באלה) - הנטל עובר לתובע להראות שהשטר התקבל לידיו בתום לב ובעד ערך. אחיזה כשורה הינה סוגיה משפטית מורכבת אשר משפיעה בצורה מהותית על יכולת ביצוע השטר בלשכת ההוצאה לפועל. מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בגביית צקים חוזרים לגבייה מהירה ויעילה של שיקים חוזרים.