ארגון נהגי האוטובוסים בישראל מבית ההסתדרות הלאומית מפרסם (יום א', 24.1.21) סקירה ובה נתוני האלימות כלפי נהגי האוטובוס לשנת 2020.
במסגרת סקר שנשלח לכ-12,000 נהגים מכל המגזרים ושכבות הגיל, יחד עם איסוף מקרי האלימות שהגיעו לפתחו של ארגון הנהגים, עולה תמונת מצב מדאיגה במיוחד ולפיה הנהגים נמצאים במתקפה יום יומית.
בשנת 2020 חוו הנהגים 3,644 מקרי אלימות גופנית. בפועל, המספר גבוה בהרבה, שכן רק 47% מהמקרים דווחו.
לשאלה האם הנהגים חוו אלימות מילולית או גופנית נגדם, 65% מהנהגים דיווחו כי נתקלו באלימות מילולית בעבודתם בשנה הנוכחית - 27% מהם דיווחו על שישה מקרי אלימות ויותר, 40% מהנהגים דיווחו שחוו אלימות גופנית בעבודתם - 19% מהם דיווחו על שלושה מקרים ויותר ו-38% מהנהגים חוו גם אלימות פיזית וגם אלימות מילולית.
בנוגע לשאלה האם נהגי האוטובוס דיווחו על האלימות כלפיהם, ענו הנהגים כי רק כמחצית מהם שנתקלו באלימות פיזית דיווחו למשטרה (47%), ורק מעט יותר דיווחו לחברת האוטובוסים בה הם עובדים (54%).
סיבת אי-הדיווח על אלימות נגדם היא בעיקר בגלל חוסר אמון כי הנושא יטופל: 27% מהנהגים סברו כי אין טעם להטריח את המשטרה בעניין פעוט, 25% מהנהגים העריכו כי המשטרה לא תטפל כלל במקרים אלה בעוד ש-36% מהנשאלים טענו כי זה נובע מסיבות אישיות וחוסר אמון במשטרה.
כ-55% מנהגי האוטובוס השיבו כי הסיבה שלהם לאי דיווח לחברות התחבורה הציבוריות נובעת מכך שהחברה לא מטפלת כלל בנושא כי אין גיבוי מהחברה.
בנוגע לשאלה עד כמה הינך בטוח בתפקידך כנהג אוטובוס, שיעור גבוה (68%) מהנהגים מדווחים על חוסר תחושת ביטחון בתפקידם, מהם 20% דיווחו שהם חשים "מאוד לא בטוחים".
כצפוי, נמצא קשר ישיר בין מספר אירועי האלימות שבהם נתקל הנהג ובין תחושת הביטחון שלו. ככל שנהג נתקל ביותר אירועי אלימות - כך תחושת הביטחון יורדת. נהגים מבוגרים (+56) מדווחים על תחושת ביטחון רבה יותר, ועל כך שהם נתקלים פחות באירועי אלימות, מאשר נהגים צעירים יותר.
על-פי הנהגים, אמצעי ההגנה הטוב ביותר עבור הנהגים הוא התקנת המחיצות בין הנהג לנוסעים. במענה לשאלה באיזה מידה ישפר כל אמצעי את תחושת הביטחון האישי שלך, השיבו 69% מהנהגים שמחיצת הפרדה תשפר את תחושת הביטחון שלהם, 60% השיבו כי לחצן מצוקה ישפר את תחושת הביטחון שלהם, ו-54% מהנהגים השיבו כי התקנת מצלמות באוטובוס תשפר את תחושת הביטחון שלהם.
61% מהנהגים ציינו כי לא קיבלו כל הדרכה בשנתיים האחרונות בהתמודדות מול ציבור הנוסעים בדגש על דרכי פעולה מול אלימות. רק 39% מהנהגים העידו כי קיבלו הדרכה בנושא בשנתיים האחרונות וזאת על-אף תקצוב שמגיע מ
משרד התחבורה לחברות התחבורה הציבורית.
על-פי הסקר, ככל שהנהגים צעירים יותר כך הם סובלים יותר מאלימות נגדם. 77% מהנהגים בני 35-18 דיווחו כי חוו אלימות נגדם, 74% מהנהגים בני 45-36 דיווחו כי חוו אלימות נגדם. 68% מהנהגים בני 55-46 דיווחי כי חוו אלימות נגדם והנהגים שדיווחו על הכי פחות אלימות נגדם היו הנהגים המבוגרים יותר בני 56 ומעלה שרק כמחיצתם (54%) דיווחו על אלימות נגדם.
בחלוקה על-פי ותק, הנהגים שחוו הכי הרבה אלימות נגדם היו בעלי ותק של 5-3 שנים (73%), 72% מהנהגים בעלי ותק של 10-6 שנים דיווחו כי חוו אלימות. 69% מהנהגים בעלי ותק של עד שנתיים דיווחו כי חוו אלימות נגדם, 64% בעלי 20-11 שנות ותק דיווחו כי חוו אלימות נגדם והנהגים הוותיקים בעלי 21 שנות ותק על הכביש ויותר דיווחו כי 60% חוו אלימות נגדם.
ישראל גנון, יו"ר ארגון נהגי האוטובוסים בישראל, מסר בתגובה כי "תוצאות הסקר לא יכולות להשאיר אף גורם אדיש. יש לפעול במהירות להכרה של נהגי האוטובוסים כעובדי ציבור, לסיים להתקין את מחיצות ההפרדה באוטובוסים, להפעיל מערכות הדרכה והנחיות ברורות לנהגים איך עליהם לתפקד באירועי אלימות וכמובן לתגבר את האבטחה, האכיפה והענישה על-מנת לצמצם את האלימות ולמנוע שפיכות דמים. סקר זה רק מאשש את הידוע לנו ולפיו המצב בשטח הוא איום ונורא. היום בו נהג ירצח על הכביש קרוב מתמיד".
במכתב ששלח הארגון לאחרונה לרשות הארצית לתחבורה ציבורית ולמנכ"לי חברות התחבורה הציבורית, הוא ממליץ לפעול במספר מישורים:
- האצת התקנת המחיצות, קביעת יעד לסיום ההתקנות עד חג הפסח ויצירת תמריצים כלכליים
לחברות שיעמדו ביעד.
- הקמת מערך אבטחה על אופנועים, שתסייר בערים ותגיע למוקד האלימות בתוך מספר דקות.
- גיוס הרשויות המקומיות לאבטחת האוטובוסים על-ידי יחידות כמו השיטור העירוני ואבטחת מוסדות.
- בניית קמפיין הסברה ארצי, למניעת אלימות נגד הנהגים.
- בניית מערך הדרכות לנהגים למניעת אירועי אלימות והכוונה כיצד עליהם לנהוג שכבר נקלעו
למקרה כזה.
- לפעול להגדרת הנהג כעובד ציבור לצורך הרתעה, אכיפה וענישה.
