המשרד איכות הסביבה הודיע לאחרונה כי בתוך שנה צפוי מחסור משמעותי במקום לאתרי הטמנת אשפה. אתר ההטמנה אפעה שהוא הגדול ביותר במדינה, כבר ביקש להגדיל את שטח ההטמנה שלו ב-600 דונם. למרות מצוקת המקום המשרד דוחה את גישת המטמנות המתחדשות המביאה לחיסכון במקום ולהתייעלות תהליך ההטמנה.
מדיניות המשרד להגנת הסביבה לטיפול באשפה היא "מניעה של הגעת הפסולת להטמנה על-ידי טיפול בה בשלבים המוקדמים" בעיקר על-ידי תהליכי הפרדה ומיחזור וזאת "לפי הנורמות של האיחוד האירופי, ותוך ניסיון לצמצם למינימום פליטות גזי חממה". מומחים לנושא טוענים מנגד כי זוהי מדיניות מיושנת שנכשלה ברבות ממדינות העולם: "תהליך הפרדת הפסולת בעולם כולו מוגדר ככישלון ואחת הסיבות העיקריות היא הקושי לשמור על פסולת ממוינת בלי שתתערבב בה פסולת רגילה. בהרבה מקומות, וגם בארץ, מרוקנים את המיכלים של הפסולת הממוינת לאותן משאיות שמובילות את הפסולת הרגילה ומטמינים את כל סוגי הפסולת יחד" מתאר אחד המומחים.
גישת "המטמנות המתחדשות" renewed landfill אותה דוחה המשרד לאיכות הסביבה, מהווה אלטרנטיבה לתהליכי הפרדת האשפה. טומנים את האשפה הלא ממוינת בקרקע ומניחים לתהליכים טבעיים של התססה להפוך את האשפה לגאז. בתום התהליך שיכול להימשך כ15 שנה, כורים את החומרים הבלתי מתכלים landfill mining, ושולחים אותם למיחזור ומכינים את המטמנה למחזור הטמנה חדש. בגאז שנוצר בתהליך התסיסה משתמשים לייצור חשמל וכשהתהליך מסתיים, כורים את הפסולת שלא התפרקה, לרוב אלו חומרים פלסטיים ושולחים אותה למיחזור.
בנוסף לחיסכון בתהליך ההפרדה, השיטה מביאה לחיסכון משמעותי במקום שכן ניתן להפוך את כל אתרי ההטמנה הישנים למטמנות מתחדשות. לדברי המומחים יש ברחבי הארץ מספר מטמנות ותיקות שניתן לכרות מהן את פסולת שלא התפרקה ולהימנע מהקצאת שטחים חדשים למטמנות.
תגובת המשרד לאיכות הסביבה
"תהליך ההטמנה הנקרא landfill mining הוא משופר מעט מתהליך ההטמנה הרגיל, אך עדיין מדובר בהטמנה. מדיניות המשרד להגנת הסביבה היא ברורה, ומכוונת מניעה של הגעת הפסולת להטמנה על-ידי טיפול בה בשלבים המוקדמים, הן בתהליכי הפרדה והן בהליכים מואצים יותר, לפי הנורמות של האיחוד האירופי, ותוך ניסיון לצמצם למינימום פליטות גזי חממה.
"המיון הוא שלב קריטי בתהליך. הנושא נמצא בליבת המדיניות החדשה של המשרד בתפיסת הכלכלה המעגלית, שלפיה יש להחזיר פסולת בת מיחזור למעגל הייצור של התעשיה במשק כחומרי גלם לכל דבר ועניין, ולכן מיון הוא הכרחי. מנגד, היקף ההטמנה בפועל בישראל אינו תואם את התפיסה המקובלת במדינות ה-OECD שאיתן אנו מיישרים קו בתחומים שונים. להטמנה יש השלכות סביבתיות ניכרות ואחת המטרות המרכזיות של מדיניות המשרד היא לצמצם עד כדי 20% את ההטמנה בישראל בתוך עשור, כשהפסולת שתוטמן תהיה רק שאריות פסולת לאחר מיון שלא ניתנות למיחזור בכל דרך שהיא.
"מדיניות המשרד אינה מכוונת להקמת אתרי הטמנה חדשים, אקט שאינו סביבתי, אלא להרחבה ולמיצוי של אלו הקיימים.
"בעתיד הרחוק, מעבר לעשור הקרוב, יידרש תכנון מספר קטן ביותר של אתרי הטמנה, רק עבור אותן שאריות מיון בלתי מתמחזרות. אך הדבר ייבחן רק בשנים הבאות, תוך ניהול מוקפד של נפחי ההטמנה העומדים כיום באתרים הקיימים ביחס לצרכים של ישראל.
