X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  חדשות
הסערה הבאה ביחסי דת-מדינה ודתיים-בג"ץ

בג"ץ מכיר בגיור לא-אורתודוקסי בישראל

מי שעלו ארצה והתגיירו בקהילות רפורמיות או קונסרבטיביות, ייחשבו ליהודים לעניין חוק השבות - כמו מי שמתגיירים בקהילות כאלו בחו"ל, וכמו מי שמתגיירים בבתי דין חרדיים פרטיים בארץ חיות: מדובר רק בהקניית המעמד מכוח חוק השבות ולא בהכרעה דתית; המחוקק יכול לצקת בעתיד תוכן אחר למושג הגיור בחוק זה
▪  ▪  ▪
חיכו לשווא לפוליטיקאים [צילום: יוסי זמיר, פלאש 90]

מי שהתגייר בארץ בגיור רפורמי או קונסרבטיבי, ייחשב ליהודי בישראל לעניין חוק השבות - כפי שכבר נקבע לגבי גיורים כאלו בחו"ל. כך קובעת (יום ב', 1.3.21) נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות. פסק הדין צפוי לעורר סערה עזה, בעיקר מצד הציבור הדתי והחרדי, שכן משמעותו היא - לראשונה - הכרה בגיור ישראלי שאיננו אורתודוקסי.
העתירות הוגשו לפני 16 שנים בידי מי שעלו ארצה והתגיירו כאן שלא במסגרת אורתודוקסית, ובג"ץ חיכה שוב ושוב להכרעה פוליטית (למשל: הוועדה בראשות יעקב נאמן והדוח של משה נסים). לדברי חיות, "לא ניתן להמתין ללא סוף וללא תוחלת ולהימנע מהכרעה, רק בשל אפשרות ערטילאית כי חקיקה כלשהי תקרום עור וגידים – אפשרות שעצם התממשותה מוטל בספק רב ומועד התממשותה אינו ידוע... ההכרעה בעתירות דנן נדחתה שוב ושוב מתוך תקווה כי סוגיה רגישה ומורכבת זו תמצא את פתרונה מחוץ לכותלי בית המשפט ולאורך השנים אף היו ניסיונות להגיע להסכמות בין כל הגורמים הנוגעים הדבר. אך משהוברר כי הסיכוי להסדרה מוסכמת של הסוגיה אפסיים, וכי גם מהלך של חקיקה אינו נראה באופק, אין מנוס ממתן פסק דין בעתירות שבפנינו".
חיות מציינת, כי "לאורך השנים עמדתה העקבית של המדינה בפני בית משפט זה הייתה כי יש
לצמצם את ההכרה בגיור לעניין חוק השבות. הטענות שהעלתה המדינה בהקשר זה נדחו בעיקרן". לדבריה, "מן הפסיקה ארוכת השנים שנדרשה למונח 'גיור' עולה, כי מדובר בהליך שנערך על-ידי אורגנים דתיים במסגרת קהילה יהודית מוכרת ועל-פי אמות המידה הנוהגות באותה קהילה".
מטרתו של חוק השבות "היא לעודד כל יהודי – בין שהוא יהודי מלידה ובין שבחר להצטרף לעם היהודי באמצעות גיור – לעלות לישראל ולהשתקע בה. מבחן הקהילה היהודית המוכרת מגשים תכלית זו, ובד בבד הוא מהווה מבחן אובייקטיבי של הכרה ציבורית בהליך הגיור כך שיובטח שמדובר בהכרה שיוונית המתמקדת בקהילה, ולא במקום הגאוגרפי שבו עבר הגר את הליך הגיור", מציינת חיות.
"הקהילות הלא-אורתודוקסיות שבהן התגיירו העותרים שבפנינו הן קהילות מבוססות בישראל, והן בעלות זהות יהודית משותפת וידועה ומסגרות קבועות של ניהול קהילתי. הליך הגיור בהן נעשה על-ידי גוף דתי שהוסמך לכך בקהילה שאותה הוא משרת, בהתאם לאמות מידה קבועות, ולאחר שקדם לו הליך הכנה ולמידה משמעותי. קהילות אלו, כפי שכבר נפסק, הן 'חלק מהזרמים המרכזיים של היהדות בעולם', והמשיב עצמו [משרד הפנים] הכיר זה מכבר בגיורים שעורכות קהילות אלה בחו"ל לעניין חוק השבות. משבפנינו לכל הדעות 'קהילה יהודית מוכרת', וכל עוד לא קבע המחוקק אחרת, אין כל טעם מבורר שלא להכיר כיהודים לעניין חוק השבות במי שהתגיירו, כמו העותרים, בקהילות הלא-אורתודוקסיות הללו בישראל", קובעת חיות.
בסיום פסק דינה מדגישה חיות: "ההכרעה בעתירות דנן מצומצמת לשאלת הקניית מעמד מכוח חוק השבות. מדובר בשאלה אזרחית-ציבורית ולא בשאלה דתית, ומשהמחוקק לא הכריע בה במשך למעלה מ-15 שנים, לא ראינו מנוס ממתן פסק דין בעתירות. בכך אין כדי למנוע מן הכנסת לצקת
בעתיד תוכן נוסף או אחר למושג הגיור בחוק השבות, ככל שתמצא זאת לנכון". כלומר: בג"ץ מאפשר במפורש לכנסת לקבוע שגיור יהיה אורתודוקסי בלבד, והדבר לא ייראה כ"חוק עוקף בג"ץ".
השופטת דפנה ברק-ארז אומרת כי ההכרעה המשפטית בעתירות אלו היא פשוטה, לנוכח התקדימים עליהם מצביעה חיות, וכי אין אפשרות להמשיך ולהמתין כאשר על הכף מונחות זכויותיהם של העותרים. השופט עוזי פוגלמן מזכיר, כי בג"ץ הכיר בגיורים אורתודוקסיים הנערכים בישראל שלא במסגרת הגיור הממלכתי (בבתי דין חרדיים) - ומכאן שיש להכיר גם בגיורים שאינם אורתודוקסיים. גם השופטת ענת ברון אומרת שפסק הדין הנוכחי הוא פועל יוצא ישיר מן התקדימים - הן לגבי גיורים אורתודוקסיים פרטיים בארץ והן לגבי גיורים לא-אורתודוקסיים בחו"ל.
השופט יצחק עמית מעיר: "דומה כי גם הפעם, כמו בסוגיות רגישות אחרות, יש המעדיפים שלא לקבל החלטה ולהותיר לבית משפט זה להוציא את הערמונים מהאש בסוגיה שמזה שנים מהווה סלע מחלוקת בציבור הישראלי". השופט דוד מינץ אומר כי היו אלו בתי הדין האורתודוקסיים הפרטיים "שגרמו לפריצת כל הגדרות", שכן בכך "נפתח הפתח להכרה בכל גיור בקהילה יהודית מוכרת על-אף שלא נעשה במערך הגיור הממלכתי". השופט ניל הנדל מציין: "כנסת ישראל לא בחרה לאמץ את הצעת חלק מחבריה, ולהוסיף למונח 'שנתגייר' את המילים 'לפי ההלכה' או 'לפי הרבנות הראשית'. אפשרויות אלה עמדו בפני המחוקק, אך הוא בחר להשאיר את הכתוב כפי שהוא. מכאן שקשה מבחינה משפטית להבחין בין קהילה מוכרת בארץ או בחוץ לארץ".
השופט נעם סולברג סובר בדעת מיעוט, שיש להקפיא את מימוש פסק הדין למשך שנה מהקמת הממשלה הבאה, כדי לאפשר לה למצוא פתרון חקיקתי מוסכם. לדעתו יש להעניק לרבנות הראשית סמכות בלעדית על הגיור, אך מאחר שבג"ץ כבר שלל זאת - הוא לא יפסוק כך. הדבר מצוי בידי המחוקק, אשר שתיקתו ארוכת השנים היא שגרמה לפיחות הזוחל במעמדו של הגיור הממלכתי; לדעת סולברג, המחוקק צריך להעניק את הבלעדיות לרבנות. סולברג סבור, כי למרות הסחבת הניכרת עד כה - עדיין יש לאפשר לממשלה לדון בדוח נסים, שלמעשה לא היה בידיה לדון בו בשל הבחירות התכופות והקורונה. את העותרים ייצגו עוה"ד ניקול מאור, אורלי ארז-לחובסקי וגלעד קריב, ואת שר הפנים - עו"ד רועי שויקה.

בג"ץ 11013/05, נטליה דהן ואח' נ' שר הפנים / פס"ד
גיורים לא-אורתודוכסיים של עולים חדשים הנעשים בישראל יוכרו לצורך חוק השבות
תאריך:  01/03/2021   |   עודכן:  01/03/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
בג"ץ מכיר בגיור לא-אורתודוקסי בישראל
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
מה המשמעות שזה רק לחוק השבות? ל"ת
מתעניין  |  1/03/21 17:55
2
לשופטי בג"צ אין שום זכות לקבוע
חמור ביותר  |  1/03/21 18:54
3
שמן למדורה
יאיר4  |  1/03/21 22:23
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עידן יוסף
ועדת הפנים האריכה בשלושה חודשים צו המאפשר היוועדות חזותית בוועדות לתכנון ובנייה    מינהל התכנון: "78% ענו שההיוועדות המקוונת התנהלה באופן שוטף שאפשר לכל המשתתפים להציג את עמדתם"
עידן יוסף
הממשלה אישרה את הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר ישראל כ"ץ ושר העבודה והרווחה איציק שמולי להעביר לציבור הנכים מענק מיוחד של 562 מיליון ש"ח, זאת בהמשך לכמיליארד שקלים שהוקצו בשנת 2020
עידן יוסף
חבר הכנסת הודיע לפרופסור כי אם לא יחזור בך מהרשומה השקרית, ייפגשו בבית המשפט    כשר האשים את מפלגת הציונות הדתית בתמיכה בטרור    ״על שמו וכבודו של הציבור אני לא מתכוון למחול״
עידן יוסף
תקף את מפיצי חדשות הכזב נגד הצורך להתחסן, אמר: "יש להתחסן ללא כל חשש" ובירך כי "המתחסן תחול עליו ברכת שמיים"
איציק וולף
הרב יעקב אריאל, מחשובי הפוסקים בציונות הדתית, קובע כי מורה שמתנגד לקבלת חיסון נגד קורונה שנדבק במחלה והכניס את הכיתה שלו לבידוד צריך להיתבע בבית דין ולשלם פיצוי כספי לתלמידים ולהוריהם    "אני קורא להורים שלא לשתוק, זכות בריאות ילדינו עדיפה מזכות הפרט של המורים"
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il