יצחק זמיר, שהיה היועץ המשפטי לממשלה ושופט בבית המשפט העליון, מציע לקבוע נוהל חדש למקרים בהם הממשלה חולקת על דעתו של היועץ המשפטי: פנייה מוקדמת לבית המשפט העליון כדי שיכריע בין הדעות. הדברים מופיעים במאמרו של זמיר ב"ספר אליקים רובינשטיין".
בית המשפט העליון פסק פעמים רבות, כי חוות דעתו של היועץ המשפטי מחייבת את כל רשויות השלטון, אך לעיתים רשות מסוימת חולקת על היועץ המשפטי. כך למשל אירע כאשר הרבנות הראשית לא הסכימה עם עמדתו בנוגע לשימוש במילה "כשר" שלא בהשגחתה. לאחרונה התנגד השר אמיר אוחנה לחוות דעתו של אביחי מנדלבליט בנוגע לחיסון אסירים ועצורים נגד הקורונה. במקרים כאלו, יכולה הרשות לקבל ייצוג נפרד - אך רק בהסכמתו של היועץ עצמו. אלמלא כן, עמדתה אומנם מוגשת במסגרת תשובת המדינה, אך בשוליה וללא ייצוג בדיון עצמו.
זמיר מתייחס למקרה בו היועץ המשפטי מוציא חוות דעת שאיננה מקובלת על הממשלה, אך אין עתירה נגדה ולכן בית המשפט לא יתבקש להכריע בין הדעות החלוקות. במקרה כזה, חוות הדעת מחייבת את הממשלה למרות שאינה מסכימה לה ולמרות שלא עברה ביקורת שיפוטית. מצב זה "עלול לעורר מתח רב, ואף לשבש את יחסי העבודה הראויים בין הממשלה לבין היועץ המשפטי לממשלה. לפיכך יש מקום לבחון אפשרות של שינוי המצב. כיצד?
"לדעתי, יש מקום לבחון את האפשרות שבמקרים מיוחדים, כאשר קיים ספק משפטי בשאלה מסוימת, היועץ המשפטי לממשלה יוכל לפנות אל בית המשפט העליון, אם לדעתו נסיבות המקרה יצדיקו זאת, בבקשה שיפסוק מה הדין באותה שאלה. אפשרות לקבל את ההכרעה של בית המשפט בשאלת החוקיות של החלטה מסוימת לפני קבלת ההחלטה, בייחוד במקרה של מחלוקת בין היועץ המשפטי לממשלה לבין הממשלה בשאלה שנודעת לה חשיבות ציבורית רבה, עשויה להביא תועלת מבחינות אחרות. בין השאר, היא עשויה להגביר את הוודאות המשפטית, לקדם ביצוע תוכניות, ולמנוע נזק שעלול להיגרם לגורם פרטי שסמך על ההחלטה, או אף לאינטרס הציבורי, מביטול או שינוי ההחלטה לאחר שניתנה".
יצוין, כי גם על-פי הצעתו של זמיר - ההחלטה האם לקבל מבית המשפט העליון "פרה-רולינג" תהיה נתונה בידי היועץ המשפטי, בעוד הממשלה לא תוכל לפנות בצורה דומה לבית המשפט. לכן, הדבר דומה למדי למצב הקיים, בו היועץ המשפטי הוא המחליט הבלעדי בשאלה האם לאפשר ייצוג נפרד שיביע דעה מנוגדת לשלו.
