הרפורמה במבחני הנהיגה, במסגרתה הופרט ביצוע המבחנים והועבר לשתי חברות פרטיות, אומנם קיצרה את ההמתנה למבחנים - אך גם ייקרה אותם למדינה והורידה את שיעור המעבר בהם. כך אומר (יום ב', 15.3.21)
מבקר המדינה,
מתניהו אנגלמן.
יישום הרפורמה החל ביולי 2018. זמן ההמתנה התקצר משמעותית וירד מחודשיים לשבוע-שבועיים בלבד. הוא גם אפשר שיפורים, ובהם אחידות של הבחינה, ללא תלות במקום הבחינה ובזהות הנבחן; קביעה אקראית של הבוחן ומסלול הבחינה על-ידי המערכת; צילום הבחינה ותיעודה כדי שתוכל לשמש ראיה לנבחן בעת ערעור ולשם בקרה מקצועית על הבוחנים.
לצד תועלות אלו, מצביע אנגלמן של שורה של חסרונות. ערב הרפורמה עמד שיעור המעבר על 44.8% והיה במגמת עלייה; לאחר הרפורמה הוא ירד ל-38.8% במחצית הראשונה של 2020. אנגלמן אינו אומר זאת, אך יש לזכור שהזכיינים מקבלים תשלום לפי מספר המבחנים, כך שעלול להיות להם אינטרס כלכלי להגדיל את מספרם על-ידי הכשלת יותר נבחנים. אותה מגמה ניכרת בשיעור הערעורים המוצדקים, אשר זינק מ-1.7% בתשעת החודשים הראשונים של הרפורמה ל-8.5% בין אפריל 2019 לאוגוסט 2020.
המדינה גם מפסידה כספית מן הרפורמה. בשנת 2019 שילם
משרד התחבורה לזכיינים בממוצע 161.40 שקל תמורת כל מבחן, בעוד שהאגרה שגבה מן הנבחנים הייתה 141 שקל. המשמעות באותה שנה הייתה תשלום עודף של 12.6 מיליון שקל. במקביל, העניק המשרד לזכיינים הקלות שונות משום שהתקשו לעמוד בתנאי המכרז. אנגלמן מזהיר: "הדבר עלול להוות תמריץ למציעים עתידיים במכרזים דומים למיקור-חוץ של שירותים חיוניים להגיש הצעות כדי לזכות במכרז, ולאחר מכן לבקש הקלות ושינויים". המשרד לא צפה את הקושי בגיוס בוחני נהיגה בעלי ניסיון ונדרש לתת הקלות לזכיינים, בין היתר בתנאי ההכשרה של הבוחנים שנקבעו במכרז.
