מח"ש מטייחת תלונות על אלימות שוטרים

"המחלקה לחקירות שוטרים סוגרת תיקים בגין אלימות משטרתית, ללא חקירה וכדבר שבשגרה". כך קובע (יום א', 14.3.21) נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן. בעבר קבע רוזן, כי כאשר אזרח מתלונן על אלימות שוטרים - באופן אוטומטי נפתחת חקירה נגדו כאילו הוא שהתנהג באלימות נגדם. דבריו של רוזן גם עולים בקנה אחד עם ממצאי מבקר המדינה דאז, יוסף שפירא, שפורסמו באפריל 2017 (ראו קישורים משמאל). רוזן אומר כי עורך דין התלונן על התנהלות מח"ש, אשר לטענתו סוגרת תיקי אלימות מצד שוטרים, ללא כל חקירה ומבלי לבצע פעולות אלמנטריות, כדוגמת איתור המתלונן, וזאת כדבר שבשגרה. הוא ציין את עניינו של מרשו, אשר במסגרת חקירתו במשטרה התלונן על אלימות שוטרים כלפיו ותיאר מסכת התעללות קשה, בה הוא מוכה ומושפל משך זמן רב, בעודו אזוק על הרצפה והכל לעיני חברתו, אשר גם כלפיה נהגו השוטרים באלימות. כפי שצוין בתלונה, מח"ש שלחה לכתובת שגויה של מרשו מכתב המזמינו להגיש תלונה, אך כאשר המכתב לא נדרש היא סגרה את התיק בטענה לפיה התלונה נזנחה. ראש מח"ש, קרן בר-מנחם, הסבירה, כי המכתב נשלח לכתובתו של המתלונן המופיעה במשרד הפנים במקום לזו שציין בעצמו בחקירתו והודתה בחצי-פה שמדובר בתקלה. רוזן מגיב: "מצופה היה, כי מח"ש תעשה בכוחה בכדי לאתרו, בוודאי עת ניתן היה לאתר בנקל את מספר הטלפון שלו, אשר צוין במסגרת 'פרטי החשוד', המופיעים כחלק מתיעוד חקירתו". על התלונה לגופה אומר רוזן: "המדובר בתלונה בעניינם של שני אזרחים שהוכו, בצורה נמרצת ולא מעט אכזרית על-ידי שוטרים שעשו בתפקידם. שני האזרחים שהותקפו תיארו בעדותם במשטרה היאך הוכו על-ידי השוטרים שהותירו חותם של ממש על גופם. שני האזרחים מסרו בעדותם במשטרה פרטים שבעזרתם ניתן היה בנקל לאתרם, כמו גם פרטים המצביעים בבירור על השוטרים, שפעלו נגדם באלימות בוטה. מעבר לשליחת מכתב בדואר רשום, לכתובת שגויה של אחד האזרחים המותקפים, לא נקטה מח"ש בצעדים כלשהם על-מנת לבחון ולראות האם יש ממש בתלונה, אם לאו. "גם משהמכתב שנשלח בדואר רשום לאחד המותקפים חזר בציון 'לא נדרש', לא מצאה מח"ש לעשות מעשה ולתקן את שניתן היה לתקן, כמו גם לא מצאה ליצור קשר טלפוני עם אותו אזרח מותקף ולא עם מי שהייתה עדה לתקיפה, כך התלונה, והותקפה בבוטות בעצמה על-ידי השוטרים. תמונה עובדתית זו ראוי היה שלא תתרחש משהתרחשה". כאמור, רוזן קובע שמדובר בתופעה שיטתית ולא בתקלה נקודתית. באפריל 2017 גילה שפירא, כי הרוב המכריע של התלונות המוגשות למח"ש נגנזות לאחר בדיקה ראשונית, והן אינן מועברות למשטרה כדי לבחון האם יש מקום לנקוט הליכים משמעתיים או פיקודיים. 43% מתיקי התלונה שנפתחו במח"ש בשנים 2015-2013 נסגרו לאחר הליך בירור ראשוני בלבד ובלי שננקטו כל פעולות חקירה, או לאחר הליך בדיקה בלבד, בלי חקירה באזהרה של השוטר הנילון. ב-16% מתיקי התלונה שנפתחו במח"ש באותם שנים מצאה המחלקה, כי יש לפתוח בחקירה באזהרה של שוטרים. מספר התיקים שמח"ש קיימה לגביהם חקירה באזהרה פחת והלך עם השנים.