מאות מסמכים חדשים הוצגו לאילן ישועה

התביעה במשפטו של בנימין נתניהו ערכה השלמת חקירה בלתי חוקית לעד הראשון, מנכ"ל וואלה לשעבר, אילן ישועה, והציגה לו בעת הרענון מאות מסמכים שלא הוצגו בחקירתו. כך טוענים (יום ד', 24.3.21) סניגוריהם של שאול אלוביץ ואיריס אלוביץ, עוה"ד ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, בפנייה לבית המשפט המחוזי בירושלים. ישועה אמור להתחיל את עדותו ב-5.4.21 ובכך ייפתח שלב ההוכחות במשפט. אולם, חן ורוזן-עוזר מבקשים לפסול את שיחות הרענון שערכו איתו אנשי הפרקליטות ולהפנותו להשלמת חקירה במשטרה - בקשה שאם תתקבל, צפויה לדחות את עדותו. הבקשה גם חושפת פרטים מתוך הרענון, הצפויים לעלות בבית המשפט. בבקשה נאמר כי התביעה הצהירה בבית המשפט שעדותו של ישועה תתבסס כמקובל על חקירותיו במשטרה ועל המסמכים שהוצגו לו במהלכן. עוד התחייבה הפרקליטות, כי אם ברענונים (של כל העדים בתיק) יוצגו מסמכים נוספים - היא תגיש להגנה רשימה שלהם. אלא שהמזכר שהעבירה השבוע התביעה להגנה ומסכם את פגישות הרענון עם ישועה מעלה, כי הוצגו לו מאות מסמכים שלא הוצגו במשטרה. זאת, לאחר שהוא נחקר תשע פעמים בין דצמבר 2017 לנובמבר 2018 וחקירותיו משתרעות על פני 1,361 עמודים. המזכר מלמד, כי ברענונים הוצגו לישועה תכתובות טלפוניות שלו מ-70 ימים, בעוד במשטרה הוצגו לו 34 ימים בלבד - תוספת של מאות עמודים. ברענונים הוצגו לו הקלטות של 34 שיחות שנקלטו בהאזנת סתר, לעומת שבע בלבד במשטרה - עוד 220 עמודים. ישועה גם התבקש ברענונים להתייחס ל-70 מוצגים המכילים תמונות, כתבות ומיילים, המשתרעים על פני מאות עמודים, בעוד במשטרה הוא לא נשאל אפילו על מוצג אחד שכזה. לא מדובר ברענון עד אלא בחקירה חדשה ומקיפה, טוענים חן ורוזן-עוזר, שהיא פרי החלטה מכוונת ובלתי חוקית של הפרקליטות להימנע מהשלמת חקירה בידי המשטרה. עוד נטען בבקשה, כי הפרקליטות הציגה להגנה בצורה תמציתית בלבד אמירות של ישועה בנושאים חדשים שאינם נזכרים בחקירותיו במשטרה, כולל כאלו הסותרות חזיתית את דבריו במשטרה. הפרקליטות "פגעה פגיעה מהותית בזכויות הנאשמים וביכולתם לנהל את הגנתם, ואך הביאה לפגיעה קשה בניהולו התקין של המשפט", טוענים הסניגורים. הם גם מודיעים, כי אם הפרקליטות "תמשיך להתנהל באופן זה, הם לא יוכלו לנהל את הגנת הנאשמים". כאמור, המזכר מצטט חלק מדבריו של ישועה ברענונים. לדבריו, תפקידו לא כלל עיסוק בהודעות דוברות, והעברת ההודעות הקשורות לנתניהו ומשפחתו הייתה חריגה ובאה מתוך ציפייה של הגורם המעביר לכך שהדברים יפורסמו כלשונם בצורה בולטת. לדבריו, השיקול המרכזי של בני הזוג אלוביץ להעסקת עיתונאים באתר היה יכולתם לשלוט בהם, ובשל כך התנגדו לאפשרות העסקתה של איילת חסון. איריס אלוביץ פסלה את שובו של ינון מגל לאתר, משום שסברה שהוא תומך בנפתלי בנט. לדברי ישועה, הלחץ להתערב בתכני וואלה נבע מהצרכים הפוליטיים של נתניהו ומהצרכים העסקיים של אלוביץ, ולעיתים שתי הסיבות התמזגו וגרמו ללחץ מוגבר. עוד אמר כי העסקתה של העורכת טלי בן-עובדיה באתר הופסקה לאחר ש"חטף בטירוף" מבני הזוג אלוביץ, שכן היא הייתה "סדין אדום" מבחינת נתניהו. בסופו של דבר קיבלה בן-עובדיה פיצויים מוגדלים, באישורו של אלוביץ, אשר חשש, כי היא תספר לגורמים חיצוניים שוואלה מפרסם "ידיעות בהזמנה" עבור נתניהו ומשפחתו. ישועה גם ציטט את אלוביץ כמי שאמר, לפני שנתניהו נטל לידיו את תיק התקשורת במקומו של גלעד ארדן (נובמבר 2014): "אני שר התקשורת". ישועה תיאר את המצב בוואלה בעקבות ההתערבויות לטובת נתניהו במילה "סירוס". הוא גם הסביר, כי קיבל מאלוביץ מסר לפיו אם מגל (אז העורך הראשי של וואלה) לא ייענה לדרישותיו של נתניהו בתחום הסיקור - לא ייחתמו האישורים להם הייתה זקוקה קבוצת בזק. עוד אמר כי בינואר 2015 לחץ עליו אלוביץ שלא לצטט תחקיר של רביב דרוקר, וזאת בשל "צורך רגולטורי". בספטמבר 2015 כתב ישועה, כי מוטב להימנע מראש מפרסומים שליליים על נתניהו, שכן הורדתו של פרסום בדיעבד מעוררת תשומת לב בענף. עוד אמר ישועה, כי ניסה לשכנע את איריס אלוביץ לשגר את העיתונאי אמיר תיבון לארה"ב, אך היא סירבה בנימוק שהוא עתיד לכתוב "דברים מעצבנים" מנקודת מבטם של בני הזוג נתניהו. לדבריו, אלוביץ רצתה להיפטר מתיבון ודב גילהר, משום שגילו עצמאות עיתונאית ולא צייתו להוראותיה. הוא גם סיפר, כי שאול אלוביץ ביקש ממנו להכין תחקיר שלילי על שר האוצר דאז, משה כחלון, אותו שנא מאז כיהן כשר התקשורת, ומשום שסבר שפעולותיו באוצר מזיקות לבזק ומסייעות לחברת הוט.