חומרה רבה, התחסדות מיותרת, התערבות חריגה עם טעם לפגם ו"קליקאות" מסוכנת יש לראות בהצעתה של נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס
דליה דורנר, למליאת המועצה להצטרף לערעור לבית המשפט העליון של
אילנה דיין על פסק הדין בתביעת הדיבה שהגיש סרן ר' נגד דיין. כזכור, בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי אילנה דיין כשלה והתרשלה בתחקיר המגמתי שעשתה בעניינו של סרן ר' והריגת הנערה הפלשתינית ליד מוצב גירית ברצועת עזה והורה לדיין ולממונים עליה לשלם לסרן ר' פיצויי נזיקין גבוהים בסך 300,000 שקלים, על הוצאת לשון הרע נגדו.
ואני מפציר בנשיאת מועצת העיתונות: מישכי ידייך, לאלתר, מההתערבות הכל-כך מגמתית והפסולה שלך בערעור הזה ובפרשה הזאת. השופטת דורנר, עשי זאת לטובת שמה ותדמיתה של מועצת העיתונות, וגם שלך כשופטת וכאשת ציבור אובייקטיבית, נחשבת ומורמת מעם; עשי זאת למען מניעת פגיעה נוספת במעמדה, הנשחק ממילא, של התקשורת בישראל ואפילו רק כדי למנוע מראית עין ולזות שפתיים על חוסר ההגינות שבו מואשמת התקשורת בישראל, המחפה, לדעת רבים, על "יקיריה", גם כשהם נכשלים בעבודתם העיתונאית.
במישור העקרוני, הענייני והאתי אין זה ראוי ששופטת בכירה כמוך תתמוך ותצטרף - בראש מועצת העיתונות שהיא עומדת בראשה - לערעור על פסק דין של בית משפט מחוזי נכבד ונשוא פנים, ששקל בכובד ראש ופירט על גבי יותר ממאה עמודים את עמדתו ופסיקתו. עצם התערבותך ורצונך להצטרף לערעור של אילנה דיין יש בהם משום הבעת עמדה ברורה ופסולה בצדקת הערעור ותמיכה באילנה דיין כנגד פסק דין מנומק ורציני של בית המשפט המחוזי. ואני שואל: מי שמך?! עם כל הכבוד לעברך כשופטת בית המשפט העליון, אין לך כיום אפילו לא סמכות מוסרית לקבוע עמדה לגבי פסק דין של בית משפט מחוזי או אחר. את הרי לא ישבת בדין, לא ראית ולא שמעת במלואן את העובדות והראיות שהוצגו בפני השופט
נעם סולברג ושהביאו אותו לפסיקת הכרעת דין כל-כך חמורה נגד אילנה דיין על תחקיר מגמתי ורשלני, שהטעה את ציבור הצופים וגרם נזק חמור ובלתי-הפיך לקצין צה"ל.
כנשיאת מועצת העיתונות, אין לך ולמועצה שאת עומדת בראשה, שום סיבה להתערב ולהשתתף בערעור של אילנה דיין. הערעור הוא עניין שלה בלבד, אם היא חושבת שבית המשפט המחוזי טעה. תתכבד הגברת דיין ותציג את השגותיה וטענותיה ובית המשפט העליון יחליט. אבל, את, השופטת דורנר, כבר אינך חלק מבית המשפט העליון הזה. תני לבית המשפט לומר את דברו. את, בתפקידך כנשיאת מועצת העיתונות, צריכה לדאוג למעמדה ולהתנהלותה הנכונה של התקשורת, ובמקביל לשמור על האינטרסים של הציבור ושל אלה שהעיתונות כותבת עליהם, ושלפעמים הם נפגעים מעבודה רשלנית ומתחקיר מגמתי של עיתונאים תאבי סנסציות או מוטים ומטעים.
הקשר בין "אצולת התקשורת" ובין "מסדר המורמים מעם"
השופטת דורנר, את נמנית על אלה שמגנים כל העת את הקשר המושחת בין "הון לשלטון". בהקשר הזה טורדת את מנוחתי שאלה קטנה, האם הזדעקותך והתייצבותך לצד אילנה דיין אינן נובעות מהקשר הסימביוטי הקיים בין "אצולת התקשורת" ובין "מסדר המורמים מעם". הרי יש קליקה נרחבת כזאת - החוצה אנשי תקשורת ובעלי תפקידים בכירים במדינה ("אח"מים", עלק) - ואתם מרבים להתחכך זה בזה ולפרגן זה לזה. חלקכם נמנים על אותם מחנות מכובדים שיש להם אג'נדה מסוימת - פוליטית, חברתית, משפטית או כלכלית. אילנה דיין היא אחת מכם. אני רק יכול לשער כמה פעמים היא ראיינה אותך באמצעי התקשורת השונים, תוך שהיא חולקת לך כבוד רב וכמה פעמים ישבתן זו לצידה של זו בכינוסים, בפאנלים ובהרצאות והמתקתן סודות. הרי זה המילייה שלכן.
אז נכון, אילנה דיין היא אושיית תקשורת מוערכת - יותר או פחות (תלוי את מי שואלים) - אבל היא אינה פרה קדושה. אפילו היא אינה חפה מטעויות. אסור לשכוח שהיא קודם כל עיתונאית ותחקירנית שאמורה לעבוד על-פי כללי אתיקה וחוק, המוכרים לכולם ובוודאי לה, כמשפטנית. כשהיא עושה תחקיר עיתונאי, עורכת אותו ומנסחת אותו, היא חייבת להיות מסוגלת להוכיח את העובדות והאמירות ולהגן עליו בבית המשפט מפני תביעת דיבה. את זה היא מלמדת בוודאי בשיעור הראשון את פרחי העיתונאים ששותים בצמא את דבריה. במקרה של סרן ר'. היא כשלה הן בתחקיר והן בהגנה עליו בבית המשפט. היא הוציאה לשון הרע על אדם. עובדה - בית המשפט קבע את זה.
עכשיו אילנה דיין צריכה להחזיר לעצמה את כבודה האבוד ולהוכיח שהיא עיתונאית רצינית ואמינה. היא תנסה לעשות זאת בערעור. זה עניין מקצועי-אישי שלה. למועצת העיתונות אין מה לחפש בערעור הזה, אפילו אם אילנה דיין היא חלק מהקשר בין אצולת התקשורת ובין מסדר המורמים מעם.
הערה לסיום: הרשיתי לעצמי לכתוב את המאמר הזה, כי במשך כ-25 שנים הייתי חלק מהעולם הזה, כעיתונאי. עשיתי תחקירים ודרכתי על יבלות של הרבה אישים וגופים. הוגשו נגדי מספר תביעות דיבה, אבל לא הפסדתי באף אחת מהן. גם לא נזקקתי למועצת העיתונות שתתייצב לצידי.
