אוכלוסיית הנתינים הזרים בעיר תל אביב-יפו נמצאת במצב כללי ותזונתי קשה, שלעיתים מגיע עד כדי רעב, ויש לסייע לה בדרכים המותאמות לצרכיה. כך עולה ממסמך משותף שחיברו משרד הבריאות והעירייה והגיע לידי News1.
במסמך, שבו מכונים המהגרים "אוכלוסיית חסרי המעמד", נאמר כי המזון המבושל שקיבלו בסלי המזון אינו מותאם להרגלים ולטעם של חברי הקהילה, ושרובו נזרק. חלקם סיפרו שהילדים, שרגילים לאכול את המזון בצהרונים, אכלו חלק מן האוכל, אך המבוגרים נמנעו ברובם מלאוכלו.
הקהילה הזרה אינה מקבלת סיוע מהמדינה. מחברי המסמך כותבים שהמצוקה התגברה בעת הקורונה עקב קשיים כלכליים, איבוד מקומות העבודה, סגירת המסגרות החינוכיות והתמודדות עם לחצים שונים. 54% במצב אי-ביטחון תזונתי חמור (רעב) ו-32% במצב אי-ביטחון תזונתי ברמה בינונית. 44% מהנתינים בעיר מקבלים סיוע מארגון מסוים, לרוב בצורת שוברים לקניית מזון.
המבוגרים מציינים כי הם מנסים להסתגל ולהסתדר עם מה שיש ועם הסיוע שניתן להם, אך בעיקר דואגים לילדים, אשר כעת לא מקבלים את הארוחה במסגרת החינוכית ודורשים לאכול מזון "ישראלי" יקר יותר, כגון: מעדנים, שניצלים מוכנים, מדגנים (דגני בוקר). בשל הקושי הכלכלי הרב, הם מעדיפים לקבל תלוש לקנייה חופשית או לקבל סל מזון (יבש וטרי) אשר מותאם להעדפות ולצרכים שלהם.
למרות שאנשי הקהילה ביקשו לקבל תלושים ללא הגבלה לסוגי מזון כאלה או אחרים, יש מהם המעוניינים להגביל את הכרטיסים למזונות בריאים או לכוון את מקבלי הסיוע לקניית מוצרים בריאים.
"שמחנו מאוד לשמוע מחברי הקהילה כי שימרו את הרגלי האכילה המסורתיים, שכוללים שימוש בחומרי גלם מארצות המוצא, בישול ביתי ואכילה משפחתית", נאמר במסמך. "כמו-כן, למרות שההורים ציינו שהילדים אוכלים מזון מעובד ו'ישראלי' בתקופת הקורונה, ככל שעבר הזמן, בשל הקושי הכלכלי לקנות מזונות מעובדים כגון מעדנים, שניצל מוכן, קטשופ, נקניקיות ועוד, חלק מן הילדים התחילו לאכול מזונות מסורתיים וביתיים כפי שמוגש בבית".
על-מנת לשמור על הביטחון התזונתי של הזרים וכדי לא להחריף את הפערים הבריאותיים, ממליצים משרד הבריאות והעירייה, בין היתר לספק לילדי הקהילה הזרה ארוחת בוקר וארוחת צהריים חמה במסגרות החינוך, תוך בדיקת אפשרויות סיוע במימון. כמו-כן, מוצע להקים "צרכנייה חברתית" בדרום העיר, אשר יעבדו בה חברים מהקהילה והיא תספק מזון טרי ויבש במחירים בסיסיים. הצרכנייה תמכור גם מוצרי מזון מסורתיים, שיירכשו מבעלי חנויות מקומיות חברי הקהילה.
המסמך ממליץ לסבסד בעלי חנויות מקומיות בדרום העיר - במכולות ובמסעדות השייכות לזרים באמצעות פלטפורמה דיגיטלית לקניית מזון ולהזמנתו (כגון "קולו" ו"וולט") ולחלק כרטיסי קנייה במקומות הללו. כמו-כן, מוצע לחלק שוברים לקנייה במרכול, בליווי הכוונה בנושא תזונה בריאה (עלון, סרטון, קבוצות הדרכה לרכישת סל מזון מיטבי בתקציב נמוך). ייבדק שיתוף פעולה עם לקט ישראל [ארגון העוסק בהצלת מזון, ע.י.] ובדיקת האפשרויות לחלוקה ייעודית של פירות וירקות.
אספקת המזון בסל הבסיסי תתקיים בשילוב מוצרים מותאמים תרבותית לחיך הקהילות השונות (פיליפינים, חוף שנהב, סודנים, אריתראים) תוך התייעצות שוטפת עם נציגי הקהילה. עוד מוצע להוסיף סכום כסף לרכישת תוצרת טרייה (ירקות, פירות, מוצרי חלב, ביצים) ואף לבדוק אפשרות של מימון תואם (מאצ'ינג) עם משרד ממשלתי.