המועצה הישראלית לצרכנות פנתה (28.4.21) לשר האוצר ולשר החקלאות, בעקבות פרסום המלצת ועדת המחירים לשינוי אופן הפיקוח על החמאה, בבקשה לוודא כי עמדתה שהוגשה לפני כשנה (10.5.20) לוועדת המחירים תובא בחשבון ותיבחן בשנית בטרם קבלת החלטה. מההמלצה עולה כי הוועדה המליצה לשרים להסיר את הפיקוח על החמאה על-ידי קביעת מחיר מירבי ולאפשר לכוחות השוק לקבוע את המחיר, כאשר היצרנים והקמעונאים ידווחו על רווחיות ומחירי החמאה. מחיר חמאה בפיקוח עומד היום על 3.94 שקלים ל-100 גרם. לעמדת המועצה לצרכנות יש להותיר את אופן הפיקוח על מוצר בסיסי כחמאה על-כנו, כקבוע בפרק ה' לחוק הפיקוח. ביטול המחיר המרבי עלול לדבריה לגרום לעליית מחירים משמעותית ולנזק מצטבר עצום לציבור הצרכנים. "קביעת מחיר בפיקוח למוצרי מזון בסיסיים מייצרת אפקט עוגן, מאפשרת לצרכן לרכוש מוצר במחיר סביר, ומצמצמת התייקרות ביתר המוצרים באותה קטגוריה, שכן יש לצרכן חלופה זולה. הורדת רמת הפיקוח בשוק ריכוזי, בטרם קיימים תנאי תחרות של ממש עלולה לפגוע קשות באינטרס הצרכני", אומרת המועצה.

השוואת מחירים

המועצה לצרכנות בדקה את מחירי החמאה ברשתות שיווק גדולות על-מנת לבחון את הפער בין מחיר החמאה המפוקחת למחיר החמאה המיובאת. מהנתונים עלה כי הפער בין המחיר המפוקח (7.88 שקל ל-200 גרם) למחיר החמאה המיובאת נע בממוצע בין 47% ל-103%. בנוסף, השוואת בין המחירים ביום 27.4.2021 למחירים של אותם מוצרים באותם סניפים לפני שלושה חודשים, העלתה כי אין ירידה במחיר של החמאה המיובאת. פתיחת השוק ליבוא חופשי אומנם הגבירה את רמת התחרות ואת ההיצע של מוצרים חלופיים, אולם במקרים רבים מחירי החמאה המיובאת גבוהים בהרבה ממחיר החמאה המפוקחת ולא ניתן לקבוע כי מחירי החמאה המיובאת בירידה, מכאן החשש של המועצה לצרכנות כי הסרת הפיקוח תביא להעלאת כל מחירי החמאה הן בייצור מקומי והן של החמאות המיובאות. לעמדת המועצה לצרכנות, שליטת תנובה בשוק החמאה גם לאחר פתיחת השוק לייבוא חופשי ובשוק החלב בכלל, היא דוגמה מובהקת לכשל שוק המחייב פיקוח על המחיר לשם הגנה על ציבור הצרכנים, בדגש על אוכלוסיות מוחלשות.

ניצול לרעה של מונופול תנובה

חמור מכך, אומרים במועצה, הניסיון הקודם בהסרת הפיקוח על מוצרי חלב הראה כי עלול להיווצר מצב של ניצול לרעה של הכוח המונופוליסטי של תנובה, שיצרה חוסר מלאכותי של חמאה בפיקוח במשך מספר חודשים, דבר שיצר דרישה ליבוא חמאה. המועצה לצרכנות ערכה בשנת 2013 בדיקות של עלויות צרכנים מהסרת הפיקוח על הקוטג' שהתייקרה ב-40-30 אחוז לעומת מוצרים שנשארו בפיקוח מחירים והתייקרו ב-10% בלבד, ומצאה שכתוצאה מהסרת הפיקוח, מימן הציבור מכיסו את תוספת עלות הקוטג' ב-760 מיליון שקל בשנים 2011-2008. בעניין זה הוגשה תובענה ייצוגית [ת"צ (מחוזי מרכז) 46010-07-11 נאור נ' תנובה - מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח']. בשנת 2014 המועצה הישראלית לצרכנות פתחה בהליך ייצוגי נגד תנובה וצרפה חוות דעת מומחה לפיה העלאת מחירי גבינות עמק, טל, גלבוע וגוש חלב לאחר הסרת הפיקוח על גבינה צהובה ארוזה גרמה לנזק של 235 מיליון שקל לציבור, תוך ניצול לרעה של כוחה כמונופול בשוק הגבינות הצהובות כדי לגרוף רווח עודף. בית המשפט המחוזי אישר את התובענה וקבע כי "...הפרשים גדולים כאלה בין המחירים, יש בכוחם להראות כי נקבעו מחירים מנופחים בלתי הוגנים". גם מבקר המדינה נדרש לעניין הסרת הפיקוח וקבע כי "יש לבחון את הצורך בחידוש הפיקוח ברמה הגבוהה ביותר על מחירי מוצרי חלב בסיסיים, שכן הסרת הפיקוח פגעה קשות באינטרסים הכלכליים של ציבור הצרכנים ושיבשה את האמון שלו באופן קבלת ההחלטות על גופי שלטון". עוד הובא בדוח כי בשנת 2010, שיעור הרווחיות של החברות המייצרות מוצרים שמחירם נתון בפיקוח פעיל, עמד על פחות מ-10% בעוד שעל המוצרים שהוצאו מפיקוח, שיעורי הרווחיות של ההחברות היו 30-20 אחוז: קוטג', מרגרינה ואפילו אטריות, התייקרו מאז שהוצאו מפיקוח. עופר פיינשטיין, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, אמר כי "קיים חשש כבד כי לאחר הסרת הפיקוח המונופול הפועל בענף ינצל את כוחו על-מנת להעלות מחירים באופן בלתי סביר, כך שבהמשך יקטן האינטרס הכלכלי ליבואנים להמשיך לייבא חמאה, והצרכנים יינזקו ממחיר החמאה שיזנק".