בעקבות האסון במירון, שבו נהרגו 45 בני אדם, הודיע (יום ב', 3.5.21)
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על ביקורת מיוחדת שתתחקר את הנסיבות שהובילו לאסון במירון. "מדובר באירוע שניתן היה למנוע אותו ועתה מוטל עלינו לבחון ולבדוק כיצד ואיך נדרש היה למנוע אירוע זה. משרד במקר המדינה פרסם ב-2008 חוות דעת בנושא מצב קבר רשב"י במירון והיערכות ל"לג בעומר ב-2011 ערך המשרד ביקורת מעקב בנושא שהצביעה על שורת ליקויים שייתכן שהאסון היה נמנע. הביקורת הצביע בין היתר על היעדר גורם ממשלתי האחראי על הארגון הכולל, רמת תחזוקה ירודה, תוספות בנייה לא חוקיות, תשתיות דרכים לא מספקות ודרכי גישה שאינם מותאמים לרכבי הצלה", הוסיף המבקר.
הביקורת תתמקד בבחינות הפעולות שנעשו הן השנה הזאת והן בשנים החלפו. לדברי אנגלמן הביקורת תתמקד ב-3 מישורים עיקריים:
ָ- בחינת פעילות כלל הגורמים - מרמת מקבלי ההחלטות ועד הגורמים בשטח, כולל גופי אכיפת החוק.
- הרובד השני - הטיפול במתחם קבר הרשב"י במהלך השנים, וכלל זה הפעולות שנעשו לתיקון הליקויים עכליהם הביעו דוחות מבקר המדינה
- הרובד השלישי - כיצד מסדירים אירועים המוניים דתיים במדינת ישראל לצורך הישנותו של אסון זה.
"בשל הנסיבות הטרגיות נדרשת ביקורת ייחודית, ככל שיעלו בביקורת היבטים של אחריות אישית הדבר יבוא לידי ביטוי בדוח באופן חד-משמעי. ככל שיעלה חשש לעבירות בתחום הפלילי נפעל לפי סעיף 14 (ב)(1) לפי חוק מבקר המדינה והדבר יועבר ליועץ המשפטי ל
ממשלה. חובתנו לבדוק את האירוע ומה שקדם לו, נקיים את המחויבות הזאת ללא כחל וסרק", אמר המבקר אנגלמן.
באשר לוועדת חקירה אם תוקם השיב המבקר כי "ככל הנוגע לוועדת חקירה ממלכתית שכלל תקום נבחן את תכולת הסמכויות שלה ובהתאם לכך נבצע את החשיבה שלנו. אנו יוצאים לביקורת הזאת עם תחושה של אחריות ושליחות ציבורית. מדובר באחד האסונות האזרחיים הגדולים בישראל, נרד לשורשם של דברים ללא כחל וסרק ונציג את הממצאים לציבור".
במענה לשאלות עיתונאים, השיב כי בניגוד לנוהג לפיו לא מאוזכרים שמות, הפעם יוזכרו שמות המבוקרים מאחר שמדובר בביקורת בעלת אופי חקירתי. כמו-כן אמר כי לא שוחח בעניין עם איש מאנשי משרד ראש הממשלה, ולא עם ראש הממשלה נתניהו מאז נכנס לתפקידו.
במסיבת העיתונאים נכחו גם מנכ"ל משרד מבקר המדינה ישי וקנין, מנהלת החטיבה לביקורת חברה ורווחה ליאורה שמעוני ומנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה יובל חיו.
