סחבת כבדה ובלתי מוצדקת בטיפולן של מח"ש והפרקליטות בעניינה של ניצב-משנה שרית פיליפסון, לשעבר ראש מחלקת תביעות תעבורה וכעת מיועדת לסגן מפקד מפקדת הקורונה. כך קובע (4.5.21) נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן. הסחבת נגעה גם לרב-פקד בדימוס דוד כתר ולאיש מכון התקנים, אילן כרמון.
רוזן המליץ בינואר 2019 להדיח את פיליפסון לאחר שקבע, כי היא אחראית למסכת של שקרים והסתרות בנוגע למהימנות מצלמות המהירות. רוזן קבע, כי כרמון שיקר בבית המשפט לתעבורה בעכו - בו רוכזו תשעה תיקים בנושא, ובהם ייצג כתר את המשטרה - בנוגע לבדיקת מהימנות המצלמות. כרמון טען, כי הוא עצמו נכח בעשרה ניסויים שנערכו בהולנד בנושא זה וכי עוזרו נכח ב-490 ניסויים נוספים. ניסויים אלו שימשו כעוגן בחוות הדעת שהגיש המכון באותו תיק בנוגע למצלמות. אולם בהמשך התברר לתביעה שמדובר בשקר בוטה: ניסויים אלו כלל לא נערכו.
"הסתרה מכוונת של חומר חקירה מהותי"
התובעים בתיק ונציג הפרקליטות עימו התייעצו היו תמימי דעים בכך שחובה למסור מידע זה להגנה ולבית המשפט. אולם פיליפסון הנחתה את כתר - הכפוף לה - שלא למסור את המידע. בשל כך הסתירה התביעה המשטרתית את המידע במשך שנה וחצי, עד להתערבותה של פרקליטות המדינה. "מדובר בהסתרה מכוונת של חומר חקירה מהותי", קבע רוזן. "תיאור העובדות חושף התנהלות קשה ופגומה של התביעה המשטרתית בעניין זה; עניין לנו בהסתרה מדעת של חומר חקירה מהותי מההגנה".
בשל הנחייתה של פיליפסון, גם מסרה התביעה הצהרות שקריות בבית המשפט - המשיך רוזן. התביעה ידעה היטב שמדובר בראיית זהב שיכולה להביא לזיכויו של הנאשמים (כפי שאכן קרה בסופו של דבר), אך כתר התנגד לבקשה לזמן לעדות את המומחים ההולנדים שערכו כביכול את הבדיקות. הוא אמר: "אין בהבאת ההולנדים כדי לשפוך אור על עדותו של נציג מכון התקנים" - כאשר ידע שאין כלל הולנדים כאלה.
לגבי אחריותה של פיליפסון ציין רוזן, כי היא טענה בפניו בצורה שקרית שלא הייתה מעורבת בניהול התיק. העדויות של התובעים הוכיחו, כי היא משלה ביד רמה בתיק זה, כפי שמלמדים גם שורה של מסמכים ומיילים שהוגשו לנציבות. מעורבותה של פיליפסון בניהול התיק "בצורה צמודה וישירה, ניכרת וברורה". הוא סיכם ואמר כי בתיק זה הייתה "רשת שקר וחיפוי", תוך הטעיה מכוונת של בית המשפט בידי כתר ביחד עם פיליפסון. בעקבות החלטתו של רוזן הועברה פיליפסון לתפקיד אחר ומאוחר יותר בוטל תפקידה הקודם, אך היא לא הודחה מן המשטרה. כתר פרש מן השירות. בחודש מארס החליט המפכ"ל, קובי שבתאי, למנות אותה לתפקיד במשטרת הקורונה - מינוי המצריך את אישורו של השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה.
חשש לפגיעה בהליך המשפטי
כעת קובע רוזן, כאמור, כי הטיפול מתמשך ללא הצדקה ואף בניגוד להנחיות. החלטתו של רוזן ניתנה בינואר 2019, אך רק באוגוסט 2020 החליטה המשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים, נורית ליטמן, לפתוח בחקירה נגד פיליפסון וכתר. עו"ד תומר גונן טען בתלונתו לנציבות, כי עד מועד הגשתה - מארס השנה - לא עשתה מח"ש דבר לקידום החקירה. בנוגע לזמן שחלף עד החלטתה של ליטמן, אומר רוזן: "המדובר בשיהוי שקשה להשלים עימו, בוודאי כאשר עסקינן בעניין אשר הועבר על ידִי, על-פי חוק, להמשך טיפול, עקב קיומו של חשש ממשי לביצוען של
עבירות פליליות חמורות מצד מייצגי מדינה אשר כיהנו בתפקידים בכירים ביותר במשטרת ישראל, במסגרת מילוי תפקידם". לעומת זאת, הוא לא מצא שחוקרי מח"ש גררו את רגליהם.
בעניינו של כרמית חלפה למעלה משנה מאז שהוחלט לזמנו לשימוע לפני הגשת כתב אישום, וטרם התקבלה החלטה. רוזן מציין, כי על-פי הנחיית היועץ המשפטי - הטיפול בתיק אמור להסתיים תוך 18 חודשים מיום השימוע, ולכן כרגע אין חריגה מן הנוהל. למרות זאת, "דומה כי מדובר בפרק זמן משמעותי ביותר, וכי יש להביא עניין זה, על כל שלוחותיו והשלכותיו, לכלל סיום. מדובר בתקופה ארוכה, שההסברים שניתנו להתארכותה אין בהם כדי להפיג התמונה המטרידה לפיה גורמים, ביניהם קציני משטרה בכירים שמילאו תפקידים נכבדים ביותר במערך אכיפת החוק של המשטרה, חשודים לכאורה בביצוע עבירות פליליות והטיפול בעניינם טרם הגיע לכלל סיום.
"התארכות הטיפול עלולה לפגוע במידה רבה בהליך המשפטי, אם יוחלט להגיש כתב אישום, וזאת מעל לעינוי הדין הרובץ על החשודים. כמו-כן, יש בהתארכות הנ"ל להשליך על כלל אמון הציבור במערכת המשפטית נוכח התנהלותה כלפי גורמים בכירים הנמנים על שורותיה. הדברים הועצמו והודגשו בענייננו כאשר ההשתהות בקבלת ההחלטה הובילה, בין היתר, למינויה של עו"ד פיליפסון לתפקיד בכיר במנהלת הקורונה". רוזן המליץ בפני ממלא-מקום פרקליט המדינה, עמית איסמן, לפעול לסיום מהיר של הטיפול בתיק.
